"ההבדלים הם מינוריים"
דני ז'ורנו, פסיכולוגית חינוכית וסגנית פסיכולוגית ראשית במשרד החינוך, טוענת שלא צריך לחשוש להכניס ילד בגיל 3 לגן עירוני. "היתרון הבולט ביותר בגן עירוני הינה ידיעה שמדובר בגן מפוקח אשר שומר על סטנדרט מקצועי גבוה עם גננת וסייעת, לצד פסיכולוג חינוכי ומדריכה פדגוגית", היא אומרת. "כמו כן, בנוסף למפרט טכני שקובע את גודל הגן ומה צריך להיות בתוכו, הגנים העירוניים מבצעים איתור וטיפול בילדים עם קשיי התפתחות".
ז'ורנו גם מדגישה את יתרון הרצף שיש ליד בגן ציבורי. "ילדים לא צריכים לעבור כל שנה מסגרת כמו בגנים פרטיים. מי שנכנס לגן עירוני בגיל 3, ממשיך עם אותם ילדים לגן טרום חובה, חובה, ולרוב לבית הספר".
הטיפ הכי חשוב שיש לז'ורנו להורים המתלבטים הוא להרגיש שלמים עם ההחלטה שלהם. "על ההורים לשקול חסרונות ויתרונות ולהיות שלמים עם ההחלטה, שכן אם יהיו שלמים איתה זה יעזור לילד להתקדם ולהשתלב בגן מבחינה רגשית".
דליות מציינת שהייתה מעדיפה שעד גיל 3 ילדיה ונכדיה יהיו במסגרת מצומצמת יותר, אך מודה שבהחלטתה יש גורם של פינוק שלא כל אחד מסוגל לו מבחינה כלכלית, ולכן לדעתה, במקרים רבים, הדיון בנושא לא כל כך רלבנטי. "הכי חשוב זה לשדר בבית מסר שההורים בוטחים בילד שגם ברגעי קושי, הוא יצליח להתמודד איתו".
יעל זיידמן, יועצת התפתחותית לגיל הרך, מאמינה שהחיסכון הכלכלי שיש בגן עירוני בהחלט מהווה גורם מכריע. "גן עירוני הוא בהחלט מומלץ למרות שהוא מכיל קבוצה גדולה של ילדים", היא אומרת, "נצלו את הכסף הנותר להעשיר את חייו של הילד בשעות האחר הצהריים, השקיעו יותר באיכות המזון בבית או במשחקים".
לדבריה, ההבדלים בין מעונות יום וגנים פרטיים מסובסדים לרוב מינוריים ולילד שהגיע ממסגרות אלו לגן עירוני לא צריכה להיות בעיית השתלבות. עם זאת, יש לשים לב ליכולתו של הילד להסתגל למעברים. "יש שיקול נוסף: ישנן ערים בהן הילדים לומדים בגני טרום-טרום-חובה (גיל 3) במשך שנה אחת ואז מעבירים אותם לשנתיים של טרום-חובה עד כיתה אלף. ישנן ערים שמטרום-טרום אין מעברים כמעט כי נשארים שם עד כיתה אלף. אם יש לי ילד שמתקשה לקבל מעברים אז כדאי להתחשב בכך".
זיידמן מציינת כי הורים שילדם אינו גמול לא צריכים לחשוש מלשלוח אותו לגן עירוני, כיוון שהגננות מחויבות לטפל בנושא: "אין מנדט לא לקבל ילד לא גמול", היא אומרת. "עדיף שיהיה גמול, אבל כיום גננות בטרום-טרום מחויבות לבנות עם ההורים תכנית גמילה עבור הילד".
זיידמן מציעה מספר טיפים להורים שהחליטו לשלוח את הילד בשנה הבאה לגן עירוני:
1. בחנו את הגן החדש. הגיעו ליום פתוח בגן והכירו במהלכו את הגננת, הסתכלו על הסביבה, החצר, המגירות של הילדים, והבינו עד כמה הילד יכול לתפקד כעצמאי בגן.
2. עשו שיעורי בית. דברו עם הורים שילדיהם למדו בגן לפני שנה כדי לקבל רושם כללי על הצוות ועל הגישה החינוכית.
3. הכינו את הילד. בתקופת החופש בגדול, למרות שהילד לא יילך לבד לגן, הכירו לו את הדרך לשם, את הסביבה החדשה ואת האיזור. כך הוא ירגיש בטוח יותר והמקום לא יהיה זר לו לחלוטין. אמרו לו שהוא ילד גדול, ספרו לו מה שם הגננת, והדגישו שבחרתם עבורו את המקום שהכי יתאים לו.
4. שחקו משחקים. קצת לפני תחילת השנה, על מנת להעצים את בטחונו של הילד, רצוי לשחק עימו במשחקים כמו "בוא נדמיין מה יהיה בגן". המציאו במסגרת המשחק שמות לילדים שהיו איתו בגן ודמיינו ידח כיצד יראו.
5. סיור בגן. ערכו לילד סיור בגן בימים הראשונים. הראו לו מהיכן הוא לוקח את בקבוק השתייה שלו, איפה הוא שם את האוכל, איפה המגירה שלו והשירותים. אלה יתנו לו תחושת יכולת להתנהל לבד בגן, גם אם הגננת לא פנויה אליו.
6. אותה גברת בשינוי אדרת. הראו לילדכם שדברים שהיו בגן הקודם קיימים גם בגן החדש. הראו לו חלקים דומים בגן כמו פינת בובות. וחשבו על הצעצוע שהוא הכי אהב בגן הקודם והפנו אותו לאותו צעצוע (למשל קוביות) בגן החדש.
7. אל תיבהלו מרגרסיה. בימים הראשונים של הגן תמכו בו הרבה וקבלו רגרסיה בהתנהגות באמפטיה. חשוב להקרין ביטחון כדי שהוא ישאב אותו מכם וילך לגן בידיעה שיהיה לו כיף ויהיו לו שם חברים.
8. חברים ישנים-חדשים. חזקו את הקשרים שיש לו עם הילדים שעברו איתו גן, או צרו קשר עם הורה אחד והתחברו לילד שלו כדי שיהיו לילדכם פנים מוכרות בגן.
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?