לכל ההורים שכועסים על הגננות ששובתות - אתם צודקים, אך אתם גם טועים בו זמנית.
אסביר את עצמי.
כמי שהייתה גננת 15 שנים, אני יכולה לספר לכם, שגן ילדים הוא מדגרת חיידקים- פשוטו כמשמעו, והמקום בו יש את ההדבקה הגדולה ביותר. הרבה יותר מאשר בבית ספר.
בכיתה אמנם הילדים צפופים, ויש כמויות אסטרונומיות של ילדים באותו מבנה, וים מורים בחדר מורים, אבל בגן הילדים מכניסים זה אחר זה את הצעצועים לפה, מורחים נזלות על הגננות וזה על זה (מה לעשות? הם עדיין לא יודעים לנגב לבד). אני הייתי חוזרת עם חולצה מרוחה בנזלות מדי יום.
ילדים בגן לא ימרחו אלכוג'ל כמו ילדים בגילאי בית ספר, ולא מבינים את המשמעות של שטיפת ידיים, ולרוב הם אף מתנגדים ובורחים כשמבקשים מהם לבוא לשטוף. הם זקוקים לחיבוקים רבים ככל הניתן (ולא מגיע להם שהגננת תפחד לחבק אותם מחשש להדבקה), ומתקהלים בצפיפות הרבה יותר מאשר ילדים בבית הספר.
הם עושים ערימות ילדים, ישנים זה לצד זה בצמידות שנ"צ, ולעיתים מגיעים לשכב גם זה על זה תוך כדי שינה (חמוד! לא כשיש קורונה מרחפת מעל ראשינו), ואולי קשה להאמין, אך גם גננת יכולה להיות עם בעיית ריאות, או אמא לילד שעבר טיפולים כימותרפיים, או בת להורה עם מחלות רקע כאלה ואחרות. ואם היא תדבק, והגננת המחליפה תדבק, והסייעת תדבק - לא יהיה מי שיחליף והגן ייסגר.
מה יעשו אז ההורים? שלא כמו בית ספר בו מקסימום יתנו שעה חופשית אם יחסר צוות, או שיביאו מחליפה כלשהי - הרי שבגן ילדים זה בעייתי מאוד. קביעות צוות חשובה ביותר לתחושת הביטחון של ילדים צעירים. ומעבר לכך שזה באמת בעייתי מבחינה תעסוקתית של ההורים, ובכך זה פוגע במשק כולו- הרי שאם הילדים הצעירים ימשיכו לשהות יחד בגנים- הם ידביקו תוך ימים את ההורים, שבין כה יצטרכו להיכנס לבידוד- לא לפני שיגלו כמה עוד הדביקו על הדרך. הנה כך נוצר משק מושבת- רק עם יותר חולים – ואת זה כולם מנסים למנוע, כדי שמערכת הבריאות לא תקרוס.
אז האמת? עם כל הקושי והצער וחוסר הנוחות- אני מזכירה לכם שאנחנו במצב לא נח מלכתחילה, כמו גם שאר מדינות העולם. גם להם לא נח עם סגירת המדינות. אבל לא. זו לא סתם עוד שפעת, וכן. צריך להיות אחראיים - גם אם זה גובל באי נוחות.
בואו פשוט נקווה שכל הרע הזה יהיה מאחורינו במהרה.
אור ייני, יועצת ומדריכת הורים, מוסמכת השרות הפסיכולוגי ייעוצי, יועצת שינה, מומחית לגילאי 0-8
הורים - כל מה שחשוב לכם לדעת