תהליך הגמילה מחיתולים הוא אבן דרך חשובה ומשמעותית בהתבגרות של הילד. הוא לומד לשלוט בצרכיו, לפתח מודעות והקשבה לאיתותי הגוף שלו ולנהל באופן עצמאי את עשיית הצרכים שעד עתה היתה ספונטנית. לפיכך, הוא נדרש לתשומת לב רבה, ללמידה ובעיקר לתחושת מסוגלות שתאפשר לו לסמוך על עצמו ולהיפרד מהחיתולים בתהליך חיובי.
עצמאות ומסוגלות
לרוב, סביב גיל שנתיים, כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי, הילד חש שהוא רוצה להיות עצמאי וגדול. הוא רוצה לעשות הכל לבד ומפתח את ההבנה שיש לו אפשרות להחליט ולעמוד על שלו. זו הזדמנות מצוינת למנף את הרצון הטבעי שלו להתבגר ולגדול ולהתחיל ללמד אותו לעשות דברים בעצמו. בין השאר גם את צרכיו.
הנה סימנים שיעזרו לנו להבין שהוא כבר מוכן:
1. הוא עוצר את הפעילות שלו או מתרחק כשהוא עושה את צרכיו בחיתול. לפעמים הוא גם מודיע "פיפי/קקי" כשהוא מתחיל לעשות.
2. הוא מסוגל לדחות סיפוק ולחכות. למשל, כשאתם עסוקים בדבר מה והוא מבקש משהו וצריך להמתין שתסיימו.
3. הוא מסוגל להתמודד עם פעילות מורכבת ולא חושש מכישלון. למשל, ימשיך לנסות לבנות מגדל גם אם הוא לא הצליח, ולא "ישבור את הכלים" בכל פעם.
4. הוא מוכן להתנסות בדברים חדשים ולא "נמנע סדרתי".
5. הוא מפגין רצון להיות עצמאי, ללא קשר לעשיית הצרכים, ומבקש לעשות דברים לבד (למשל, לנעול נעליים בעצמו).
כמובן, שלא כל הסימנים חייבים להתקיים, אך ככל שרובם קיימים נוכל לדעת שיש סיכוי שהתהליך יעבור בצורה טובה.
איך מכינים את הקרקע לגמילה?
_טעות נפוצה היא לחשוב שעם סימני ההתעניינות הראשונים שמגלים הקטנטנים שלנו הגיע הזמן להוריד את החיתול. נכון, כדאי וחשוב שנהיה קשובים ונשים לב לסימנים הללו, אבל מהרצון להתנסות בסיר ועד היכולת לשתף פעולה עם תהליך גמילה ולמידה לאורך זמן – ישנה דרך שצריך לעבור.
דמיינו שילדכם יאמר לכם בגיל 16 "אני רוצה לנהוג" והדבר הבא שתעשו הוא שתתנו לו את מפתחות הרכב. לא מתקבל על הדעת, נכון? כך גם פעוט שמביע עניין בסיר ובהורדת חיתול לא מוכן מיד לחיים ללא חיתולים.
את ההתעניינות הזו ניתן לנצל כדי להכין את הקרקע לקראת תהליך גמילה. כך תעשו זאת:
אפשרו להם להתנסות. תנו להם לשבת על הסיר ולהתנסות כמה שהם רוצים מבלי לצפות עדיין שיצליחו. יחד עם זאת, ההתנסות עם הסיר צריכה להיות בחדר השירותים ולא בכל מיני מקומות בבית. כמו שלא מצחצחים שיניים בסלון, כך גם צרכים עושים בשירותים. זה מונע את הפיכת הסיר למשחק.
הכירו להם את הצרכים שלהם. כדאי שיראו ויכירו את הפיפי והקקי שלהם עוד לפני שיראו אותם בסיר (כך אולי נמנע רתיעה ממראה הקקי לראשונה). חשפו בפניהם את החיתול כשאתם מחליפים והסבירו להם שעוד מעט הם כבר יעשו אותם בסיר כמו הגדולים.
עודדו אותם להיות בוגרים ועצמאיים. תנו להם לזרוק בעצמם את החיתול לפח לאחר החלפה ואמרו להם שזאת התנהגות בוגרת. אפשרו להם לשטוף ידיים בעצמם, לסדר צעצועים במקום, לנעול נעליים לבד ועוד.
ספרו להם על הגמילה. יש היום מגוון ספרי ילדים וקלטות שמכינים לקראת התהליך ומותאמים להבנה של הקטנטנים. חשוב שיכירו ויידעו לקראת מה הם הולכים.
דוגמא אישית. ודאו שהם רואים אתכם או את אחיהם פעם או פעמיים יושבים על האסלה. כך הם מבינים ולומדים שמדובר בפעולה שהגדולים עושים וסביר להניח שירצו לעשות גם.
ההכנה המוקדמת חשובה ביותר ויכולה להיות הגורם להבדל בין תהליך גמילה קצר ומוצלח לבין תהליך ארוך וממושך. דילוג על השלב הזה גורר אחריו לא מעט קשיים כיוון שהפעוט לא באמת מבין מה מצופה ממנו. לעיתים, מבחינתו, זה סוג של משחק בעוד אנחנו כבר מחכים לו עם "שק של ציפיות", מתאכזבים ומאבדים סבלנות לנוכח אי שיתוף הפעולה שלו.
עדיף לחכות קצת עם הגמילה מאשר להתחיל כשאתם לא בטוחים שהוא מוכן לכך.
דפנה גרייס היא מאמנת ומדריכת הורים בגישת אדלר מחברת "המדריך לגמילה מחיתולים". לקבלת המדריך במתנה לחצו כאן.
>> רישום לגנים העירוניים: ואם הילד שלי עוד לא נגמל?