ילד ישן מחזיק בובה (צילום: istockphoto)
הרטבת לילה אינה בשליטה של הילד (אילוסטרציה)|צילום: istockphoto
הורים רבים שמתחילים תהליך גמילה מחיתולים מתלבטים בשאלה מתי נכון לגמול בלילה. ישנם רבים שרואים את גמילת הלילה כחלק בלתי נפרד מהגמילה ביום, ולכן מורידים את החיתול בשינה כבר בתחילת התהליך. אלא שבהרבה מאוד מקרים, גם ילדים שנגמלים ביום מהר יחסית, ממשיכים להרטיב עוד תקופה לא מבוטלת במשך הלילה.

תהליך שונה מגמילת יום

הנתונים הרשמיים בספרי הרפואה מראים שכ-30% מהילדים בגיל 4 עוד מרטיבים בלילה, בגיל 6 10% ואחוזים בודדים אף בגילאים מבוגרים יותר. חשוב להבין שההרטבה בלילה היא לא מודעת ולכן היא לא בשליטת הילד (לא באופן מודע לפחות). מכאן, עלינו ההורים להבין שלא מדובר בתהליך של למידה או אימון, כמו תהליך הגמילה שמתרחש בשעות היום.

אז מה כן דרוש כדי להפסיק להרטיב בלילה?  תחושת ערך עצמי טובה ופניות רגשית. מה זה אומר בדיוק? תחושת ערך היא מה שחושב ילדכם על עצמו ובעקבות כך מה שמרגיש. למשל, האם אני חזק או חלש, גדול או קטן, יכול או לא יכול. היות ומדובר בתחושה של ערך, זה עניין סובייקטיבי ויש כמה דברים שנוכל לעשות כדי לעזור לילד שלנו להשיג תחושת ערך טובה:

1. התייחסו והראו לילדכם שאתם מעריכים את ההתנהגויות הבוגרות שלו. למשל, כשהוא ממתין בסבלנות, או כשהוא מתחשב בכם ומשחק בשקט כשאתם מבקשים לנוח. אמרו לו כמה בוגר מצידו כשהוא מתנהג כך.

2. בקשו ממנו עזרה והתייעצו איתו, למשל איזו מתנה כדאי לקנות לחברה מהעבודה או איזו עוגה הוא מציע לכם להכין למחר.

3. דאגו לזמן בילוי משותף של אחד על אחד איתו – רק אמא והוא, או רק אבא והוא. זה מראה לו עד כמה הוא חשוב לכם ומאפשר לו לקבל התייחסות אישית וייחודית שמעצימה את תחושת הערך שלו.

עוד בערוץ בית ומשפחה:

איך מגיבים לפספוסים?
גמילה מחיתולים: ככה תעשו את זה
מיתוסים על גמילה מחיתולים: כדאי לחכוץ לקיץ?

כאמור, מלבד תחושת ערך עצמי, חשוב שתהיה לילד גם פניות רגשית. זו מתקיימת כאשר הילד לא "עסוק" בהתמודדות עם מעברים, שינויים או מצבים בחייו שמצריכים ממנו תשומת לב מיוחדת או מאמץ של הסתגלות והבנה. בתקופה של קונפליקטים רבים ייתכן שהוא ירטיב יותר בלילה, כמו גם בתקופה של הצטרפות אח חדש למשפחה, מעבר לגן חדש וכדומה.

ילדה עומדת ליד אסלה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אל תקחו אותם להתרוקן בלילה (אילוסטרציה)|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מכאן ניתן להבין שמדובר בתהליך שקורה מעצמו, אך בכל זאת הנה כמה עצות:

1. התחילו קודם בגמילה במהלך היום. כשילדכם יצליח וילמד להיות עצמאי בעניין צרכיו בשעות הערות, תחושת הערך שלו תתחזק מעצם הלמידה וההצלחה. רק אז כדאי לנסות גם את הלילה.

2. לאחר שגמילת היום התבססה עקבו אחרי החיתולים בבוקר. במידה ותראו חיתול יבש במשך כמה בקרים ברצף, סימן שאפשר להוריד את החיתול גם בלילה.

3. אל תמנעו מילדכם לשתות לפני השינה. ילד שמסוגל לשלוט בצרכיו מתוך שינה, יתעורר אם ירגיש צורך להתרוקן או שיישן עם שלפוחית מלאה בדיוק כמונו המבוגרים.

4. אל תעירו אותו מתוך שינה כדי שיתרוקן. אין לזה שום השפעה על הלמידה או היכולת שלו לא להרטיב, ולרוב זה רק פוגם באיכות השינה שלו.

5. פרסים, דיבורים ושאר הבטחות אינם מועילים כאן. במקום זה, אם החלטתם להוריד חיתול (או שילדכם ביקש) והוא עדיין מרטיב, אמרו לו שזה בסדר ושאתם יודעים שכאשר הוא יוכל להפסיק להרטיב הוא יעשה זאת. שדרו לו שזה לא עניין מבחינתכם. חשוב שהוא ירגיש שהוא בסדר גם אם הוא מרטיב.

6. משהו קטן וטוב. עשו לכם הרגל – בכל ערב לפני השינה היזכרו יחד איתו במשהו טוב שקרה היום. עזרו לו לסיים את היום ולהיכנס לשינה בתחושה טובה.

כדי להקל על כולכם את התקופה של ההרטבה בלילה, הצטיידו בסדין מגן מיוחד לשמירה על מזרון יבש ובעיקר בסבלנות וקבלה. במקרים של ילדים מעל גיל 5 שעדיין מרטיבים בלילה, מומלץ לפנות לקבלת עזרה והדרכה פרטנית.

דפנה גרייס היא מאמנת ומדריכת הורים בגישת אדלר מחברת "המדריך לגמילה מחיתולים". לקבלת המדריך במתנה לחצו כאן

>> במדור הקודם: איך מתמודדים עם גמילה חלקית?

לכל המדורים הקודמים בנושא גמילה מחיתולים