השבוע התעוררנו וקראנו לחרדתנו את שכתבה הגב' לילי פוקמונסקי, המרכזת בהסתדרות המורים את הגננות והסייעות, וחשכו עינינו. ההסתדרות, שוב, מתייצבת, כמעט בצורה אוטומטית להגנה על גננות או סייעות שכלל אינן עושות מלאכתן נאמנה, אלא פוגעות בילדים חסרי ישע.
אנו סבורים שמה שמסתתר מאחורי המילים היפות של "הגנה על פרטיות" העולל, מסתתר סדר יום מובנה שעיקרו, למנוע מהורי ישראל לממש את חובתם וזכותם להגן על ילדיהם, הגם שחוקי הטבע והצדק הטבעי, כמו גם חוקי המדינה, מחייבים אותם לעשות זאת.
נכון, לפעמים יש מקרים בהם אנשים רעים עושים שימוש פסול וזדוני בחוק ובהאשמות שווא, על מנת לרדוף ולפגוע במי שהם חפצים. כפי שציינה הגברת, שכאשר מתגלה ריב או חילוקי דעות בין הגננת והסייעת, או אז, עושה האחת, שימוש פסול ויוצאת בהאשמת שווא כנגד רעותה, אבל הרי מערכת מצלמות, תאפשר, בקלות, להזים אישומי שווא.
כשמדובר בחסרי ישע, בין אם הם קשישים ובין אם הם תינוקות וילדים קטנים, ההסתכלות צריכה להיות אך ורק לטובת חסר הישע. במקרים בהם עולה חשד ולו הקטן ביותר לאלימות כזו או אחרת של צוות הגן כלפי הילדים, נעמוד איתן על מנת להגן, בנחישות, על היקר לנו מכל.
נעשה הרבה טיפול בטיוח
אמנם מקרים רבים של אלימות נסגרים מחוסר ראיות, לא תמיד ניתן לדובב את הילדים, נשות צוות המתלוננות על הגננת הסוררת מועברות או מפוטרות בטרם מתבצעת בדיקה כלשהי. ניכר כי מלבד הטיפול בבעיה עצמה, נעשה הרבה בטיפול במה שמסביב על מנת לטייח את הנעשה בגן .
במקום שמנהיגות הסתדרות המורים והגננות תעשה הכל על מנת לתלוש את העשבים השוטים מתוכה, הן קמות ומגינות על התנהגות בלתי הולמת בלשון המעטה, ללא בדיקה מוקדמת.
אז מה עושים? הפתרון האמיתי למניעת האשמות שווא לא טמון במניעת התקנת מצלמות בגנים ובפעוטונים, אלא במלחמת חורמה כנגד כל מי שהוכח שטפל אשמת שווא כנגד חברו, כולל העמדתו לדין פלילי וענישה מחמירה כנגד המאשימים, ולא במניעת התיעוד שיכול מחד להסיר כל חשד שווא ומאידך לאושש טענות על התעללות או פגיעה בחסרי ישע. במקביל יש להקשיח את תנאי הקבלה לעבודת הגננת, הסייעת והמטפלת - אבל לשם כך, צריך לשפר את שכרן, על מנת לעודד את הרצון לעבוד במקצוע זה.
*עינת גבריאלי ועדי מן הן יו"ר ועד הגנים הארצי בפורום ועדי ההורים היישוביים, וזאב גולדבלט - מייסד ומנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים.