זורי צ׳ין בת השלוש מברוקלין, ניו יורק, היא ילדה מתוקה להפליא ויש לה הרבה דעות על הרבה דברים. במקום להרביץ טנטרום בסופרמרקט, היא מתעלת את המחאות שלה לכדי סרטונים ויראליים בפייסבוק. זורי ואמא שלה סטייסיאן, אם חד הורית, משוררת וסופרת הלוחמת לשוויון זכויות לנשים, מעלות לרשת סדרת סרטונים בשם ׳מחאות מהסלון׳, בהן הילדה המתוקה מעלה לשטח עוולות כמו: למה אין צדק? למה אנו צועדים בהפגנות? והמסעירה מכל: למה מבוגרים מרימים ילדים בלי רשות?
מאז אותו ערב עלו לרשת שלוש מחאות סלון מקסימות כאלה. ״היא ילדה קטנה אבל היא פוגשת המון אנשים דרך הפעילות שלי, אני פוגשת זרים כל הזמן, וכולם נוטים לפנות אליה, ולא פעם מרימים אותה ללא רשות״, מספרת האם הגאה. ״היא מדברת על זה כל הזמן. היא אומרת: 'אני לא אוהבת שמרימים אותי, אני לא אוהבת שקוראים לי יפה, אני לא אוהבת שקוראים לי חמודה, אני פשוט רוצה שיקראו לי זורי'. הבחנתי שבסיטואציות האלה זורי מתקשה להשמיע את קולה, והבנתי שיש לה רצון לשמור על אוטונומיה על גופה, ועדיין להיות מנומסת. אנחנו תמיד משוחחות על החשיבות של ביטוי התחושות במילים, ההגנה הראשונה של אדם היא המילים, לא חשוב מה קורה. אני מלמדת אותה שבשלב השני קוראים למבוגר״.
האם שוטרים רעים ולמה משחררים בערבות?
סטייסיאן מודה שפעם חשבה שהיא יודעת הכל על העולם, אבל מאז שהפכה לאם היא שואלת הרבה יותר שאלות, גם בעקבות הסקרנות של בתה, שמציבה בפניה שאלות מבוקר עד ליל. בין השתיים מתנהלות שיחות עמוקות על נושאים רבים, ובגלל אופיין של ההפגנות הרבות להן נחשפת זורי, חלק מהשאלות כוללות הסברים למה לשחרר מישהו בערבות, האם שוטרים הם רעים, ועוד. השתיים מנהלות שיחות על חוסר שוויון, אלימות וחשיבות היכולת להפגין, כי סטייסיאן מעוניינת להעצים את זורי בעולם, ולגרום לה להבין שהיא מסוגלת להביא לשינוי. ״אני רוצה שהיא תדע שהדברים בהם היא מאמינה, ושהדברים שהיא אומרת חשובים ומשפיעים על איך העולם של מחר ייראה״, מסבירה האם. ״מחאה ביסודה אינה דבר אלים, זה רק אומר להיות חלק מהדיון. אני מעוניינת שהבת שלי תמיד תיקח חלק בדיון ושתדע שיש לה המון כח בידיים. אין דרך לחוש יותר עוצמתית מאשר להיות חלק ממה שקורה בעולם
עוד במשפחה:
>> 3 אחים משחזרים תמונות משפטיות וזה קורע
>> יום הולדת חגיגה מוגזמת: הדרישות ההזויות של הגננת
>> משפטים מצחיקים שילדים אומרים