לייסי ספירס הורשעה בהרג בנה על ידי הרעלתו. כעת מסתבר כי ספירס ששיתפה בבלוג תמיכה את המסע של בנה "החולה", היא זו שהביאה אותו למצב מכוון של חולי על מנת לזכות באמפתיה מהסביבה
נטעלי גבירץ | mako | פורסם 18:23 13.04.15
קהילת האמהות הבלוגריות העולמית ציפתה זמן רב לרגע בו יקצוב בית המשפט את הדין במקרה הטרגי והמזעזע של אחת משלהן, אם בלוגרית אמריקאית בשם לייסי ספירס אשר הרעילה את בנה בן החמש והביאה למותו לפני שנה וחצי. ספירס קיבלה עשרים שנים עד מאסר עולם מבית המשפט הניו יורקי, הרבה מתחת למה שהתביעה ביקשה, מה שהוביל לגל של פוסטים מזועזעים בקרב קהילת האמהות הבלוגריות.
ספירס, 27, הורשעה בהרג בנה בן החמש גרנט פול ספירס על ידי הרעלתו במלח. האם, מקנטקי, הורשעה ברצח מדרגה שניה לאחר שנתנה לבנה מנת סודיום מרוכז ישירות לתוך צינורית לקיבתו בבית חולים ניו יורקי, מה שהוביל למותו בינואר 2014. שופט בית המשפט העליון רוברט נירי הצהיר בפני ספירס כי פשעה היה ״בלתי נתפס באכזריותו והביא את בנך לסבל עצום. אך לא נתתי את מקסימום גזר הדין כי אין צורך להיות פסיכיאטר על מנת להבחין כי את סובלת מתסמונת מינכהאוזן באמצעות צד שלישי. בקיצור גזר הדין אני מפגין כלפייך דבר שאת לא הפגנת כלפי בנך: חמלה״.
התסמונת אליה מתכוון השופט היא נגזרת של תסמונת מינכהאוזן, במסגרתה מאמין אדם כי הוא חולה ושם את עצמו שוב ושוב באישפוזים על מנת לקבל דברים שונים, ביניהם נחמה, תשומת לב, הבנה, קשב וטיפול, ויש שעושים זאת דרך אדם אחר, במקרה זה בנה של ספירס. האם לא הביעה כל רגש בעת קבלת גזר הדין, ולא הוזמנה להעיד בזמן המשפט. שני עורכי הדין, שהסכימו ביניהם שלא להזכיר את התסמונת במהלך המשפט הופתעו כאשר השופט הצהיר על כך בגזר הדין.
סבלה מתסמונת מינכהאוזן, במסגרתה מאמין אדם כי הוא חולה ושם את עצמו שוב ושוב באישפוזיםספירס כתבה במשך שנים בלוג על תחלואיו השונים של בנה ואשפוזיו התכופים. במהלך החקירה התברר כי האם נהגה להכניס את התמיסה לצינורית ההזנה של הבן מאז שהיה פעוט, מה שיצר כדור שלג קטלני. עם השנים חווה הילד, שגופו לא עמד בהרעלות, פרכוסים רבים שהובילו אותו שוב ושוב לבית החולים. ״המלאך שלי מאושפז בפעם העשרים ושלוש״, כתבה בפוסט משנת 2009, וקיבלה המון תגובות אמפתיות ודאוגות.
״המלאך שלי מאושפז בפעם העשרים ושלוש״, כתבהאחת האמהות שדאגו אז לספירס והציעו לה נחמה אונליין היתה אלן סיידמן, אמו של ילד הסובל משיתוק מוחין, המפעילה בלוג שמציע תמיכה להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוגים שונים. ״קרובת משפחה שאלה אותי פעם אם אני נהנית מתשומת הלב שאני מקבלת מזה״, נזכרת סיידמן. ״אני אוהבת את המודעות שזה מעלה, עניתי, אבל אני רגילה לשמוע שאני עושה את זה כדי לקבל תשומת לב לעצמי. הרבה בלוגריות כותבות כדי לשתף, להתחבר, לתת השראה, לקטר ולהלל. בלוגים הפכו לדבר מציל חיים עבור אמהות. המקרה הזה לקח את העניין ועשה ממנו משהו מעוות לגמרי. אם בלוגרית אחת שרוצחת את הבן שלה אינה דוגמה לשום דבר. הרעל איתו הרעילה את בנה הוא המשך ישיר של הרעל שבמוחה״.
