לאחר שבדקנו האם הילד מוכן לגמילה מחיתולים הגיע שלב הגמילה עצמו. להורים רבים התהליך הזה מלווה בחששות כבדים, בעיקר בגלל העובדה שהם אינם בטוחים בעצמם ויכולים להעביר את חוסר הביטחון לילד ולגרום בכך לתהליך גמילה ארוך ומתיש.
התייעצנו עם מספר מומחים שסיפרו לנו מה צריך לעשות רגע לפני, על מה חשוב במיוחד להקפיד תוך כדי תהליך הגמילה ולמה הם כן ממליצים ללכת ליועצי גמילה מחיתולים המידה ולא הולך לכם.
לא ליצור אצל הילד פחד מאסלה
"הילד מוכן לגמילה מהרגע שנולד", אומר אומר ד"ר ברוך קושניר, פסיכולוג קליני ומומחה לגמילה מחיתולים. "היכולת שלו להיות גמול היא הרבה יותר מוקדמת ממה שאנחנו חושבים אבל יש חשיבות לצורה בה אנחנו מלמדים ופחות לגיל. ילדים במגזר החילוני לרוב ילמדו לקרוא ולכתוב רק בגיל 4-5 אך אם תסעי לבני ברק, בחיידר ילדים בני 3 יודעים לקרוא ולכתוב ולכן זה בהחלט עניין תלוי תרבות".
"ברוסיה למשל אם ילד בגיל שנה לא גמול אז משהו לא בסדר במשפחה. בקהילה האתיופית מהרגע שהתינוק נולד מתחילים גמילה באופן טבעי כי הוא עושה את הצרכים בלי חיתול. האם נותנת לו טפיחות והוא מזהה שהוא עשה את הצרכים", הוא אומר.
יש לזכור שאומנם הגמילה היא של הילד ולא של ההורה, אבל באחריותכם לוודא שהתהליך יהיה בצורה הרמונית, ולא יהיה בסיס לכעסים ולתסכולים. "הילד לא חייב כלום, אבל אתה כהורה חייב להבין אותו", מסביר ד"ר קושניר. "אם לא תהיו סובלניים יקרה מצב שייווצר אצל הילד פחד מאסלה. הוא מסוגל לעשות אבל מקבל תחושה שהוא מאכזב, הוא לא מספק את הציפיות".
ד"ר קושניר טוען כי היות והגורם המרכזי בגמילה זה ההורים אז צריך להתחשב ביכולות של ההורים ולגמול את הילד מתי שנוח להם. "יש דרכים איך להתכונן מראש. יש תוכנית גמילה של סוף שבוע ארוך. וחייבים לעשות הכנות קודם ולפנות זמן גם רגשית לתהליך. מה שכן, אם אתם לא מצליחים בעצמיכם ואתם רואים שהתהליך הופך להיות ארוך ומתיש- לכו להתייעץ עם מומחי גמילה".
תתחילו את התהליך כשהילד במסגרת ולא בחופש
"הורים מגיעים אלי לפני חופשים כדי לגמול מחיתולים", מספרת אודיל רוזנפלד, מנחת הורים בגישת אדלר, מומחית בנושאי גמילה מחיתולים. "להפתעתם אני ממליצה להתחיל את התהליך שהילד נמצא דווקא במסגרת כי ההמלצה שלי היא להתחיל דווקא אחר הצהריים בבית בימים רגועים ולא בחופשות שרצים ורוצים להספיק הכל".
רוזנפלד ממליצה להתחיל את תהליך הגמילה בגיל שנתיים פלוס אבל בעיקר כשאנחנו מזהים שהילד בשל. "יחד עם זאת אם עד גיל שנתיים וחצי הילד לא מראה שום סימנים אנחנו יכולים לקדם אותו בעניין ולעורר אצלו מודעות. אפשר להתחיל לתת לילד להתנסות אבל לא להוריד חיתול ישר".
הסימנים המקדימים לדעתה הם שכשהילד מתעניין כשההורים הולכים לשירותים, או שהוא לפעמים מבקש לא לשים חיתול, ילד שקוראים לו ספר בנושא וזה מעניין אותו. "זה גם מתבטא בתחומים אחרים כמו עצמאות ודחיית סיפוקים כי הם גם חשובים בתהליך גמילה מחיתולים, כמו להרים / להוריד מכנסיים לבד".
איך את מסבירה את התופעה החדשה של יעוץ גמילה?
"ההורים היום הולכים לאיבוד ואיבדו אינטואיציה פנימית". קובעת רוזנפלד. "יש תחרותיות רבה בכל פעם שהורה מספר כמה הילד שלו מושלם. פעם ההורות הייתה שונה, ההורים התמודדו במציאות אחרות ולכן גם היו פחות יועצים בתחומי ההורות. בעבר לא היו גני עירייה בגיל 3 שיצרו לחץ בנושא הגמילה מחיתולים. היום חייבים שכולם יהיו גמולים".
הגמילה היא הכלי הראשון לעצמאות
"רוב הגננות לא אוהבות להתעסק עם גמילה אך לדעתי זה חשוב. זו הפעם הראשונה שהילד מצליח לעשות משהו שהוא שלו", אומרת מאיה קרס, גננת לשעבר. "אנחנו מתחילים לגמול מהנקה, לישון איתנו, הכל שלנו וזה ההרגל הראשון שלהם. אנחנו רוב הפעמים נתחיל מתי להחליט אבל השליטה שלהם כי הם שולטים על הסוגרים. אנחנו רוצים שהכול ילך חלק, שהכל יהיה בסדר, וכשמתחילים את התהליך ומבינים שלא הכל תלוי בנו. זה קשה".
"זה תהליך רגשי מורכב וההורה צריך לתמוך בילד, לתת את המרחב והזמן והכל יהיה בסדר" היא אומרת. הקושי העיקרי שלנו כהורים הוא שיש נקודת התחלה אבל אין נקודת סיום מתי הילד גמול, זהו פרויקט שהסוף לא תמיד ידוע מראש. לכל ילד התפתחות משלו והאי ודאות הזו קשה.".
לטענתה, אפשר להתחיל את תהליך הגמילה החל מגיל שנה וחמישה חודשים אז יש לילד את כל מה שהוא צריך כדי להבין איך לשלוט בסוגרים שלו, ואפשר להתחיל להביא למודעות שלו את תהליך הגמילה מחיתולים. "חשוב לחתל ילד בעמידה כי כשילד שוכב, הוא לא רואה מה הוא עושה הוא לחלוטין חסר אונים והוא לא שותף פעיל בשום דרך. כשאני מחתלת בעמידה המסר הוא שהוא גדול. כך אפשר להראות לו את הגוף שלו, זה פיפי, זה קקי, אלו היציאות שלך ןאילו מרקמים יש לזה", היא אומרת.
הכנה מראש היא חלק קריטי בתהליך. "אפשר לתמלל לילד את התהליך ולהגיד לו: "תן לי רגל ועוד רגל, ועוד יד, זורקים לפח, שוטפים ידיים, עוד מעט נוריד חיתול ותעשה כמו אבא ואמא. מאוד חשוב לדעתי לתת דוגמא אישית, איך עושים, מה עושים, איך זה נראה. עוד לפני שמורידים בכלל", היא אומרת. "אני גם תמיד מציעה ללכת לקניות שיבחר תחתונים, מותגים, מה שהוא אוהב, שיהיה שותף לכל התהליך".
לשיטתה פסח אמנם עבר, אבל היא טוענת שהעונה היא לא מדד. "גם אם ילד מוכן בשיא החורף כדאי להתחיל. זה עניין של מומנטום. לא צריך להתחיל גמילה כי פסח הגיע אלא יש להתחיל כי זה נכון ומתאים והילד בשל ומראה נכונות
איך יודעים שהוא בשל?
"אם יש לו יכולת ריכוז והתמדה בפעילות מעל 5 דקות, כי אני רוצה שלילד תהיה סבלנות לשבת. אם הוא מגלה סקרנות ויוזמה, ללמוד דברים חדשים, יכולת לעבור מפעילות לפעילות מהירות, יכולת לבצע הוראות. לדעתי עדיף להתחיל מוקדם בסביבות גיל 1.8 הילד כבר יבין מה הוא עושה ואחרי הכנה טובה הגמילה תהיה מהירה וקלה".