הסגירה הממושכת של גני הילדים הפרטיים הובילה הורים רבים לתהות מדוע הם ממשיכים לשלם עבור שירות שילדיהם לא מקבלים. גנים פרטיים לא כפופים לרגולציה של החינוך הציבורי, ולכן זכאות ההורים להחזרי תשלומים תלויה בהסכם עם הגן. יחד עם זאת, ההנחיה שניתנה לגנים המפוקחים להחזיר את התשלומים עבור התקופה בה הגנים סגורים, מפעילה לחץ גם על הגנים הפרטיים.
אבל מה אומרים על כך דיני החוזים? האם הורים יכולים לטעון שקורונה היא כוח עליון, ולכן מצדיקה הפרה של החוזה הפסקת התשלומים?
מה אומר החוק לגבי כוח עליון? החוק הישראלי מתייחס לנושא בסעיף 18 (א) בחוק החוזים: "היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים"
מהם התנאים שבהם הוא מתקיים? הפסיקה הישראלית (בפס"ד כץ נ' מזרחי) קבעה שעל מנת שהסעיף ייכנס לתוקף, המקרה צריך לעמוד בשלושה תנאים:
- קרתה התרחשות מסוימת בין חתימת החוזה לבין קיום החוזה בפועל – שלא מאפשרת לצדדים או לצד אחד לפחות לקיים את החוזה באופן שסוכם מראש.
- מדובר בהתרחשות שלא ניתן היה לצפות בזמן כריתת החוזה. לדוגמה, מלחמה שלא מאפשרת לאחד הצדדים לספק את הסחורה.
- המקרה אינו בשליטת הצדדים. כך לדוגמה, אין לאדם פרטי אפשרות למנוע מלחמה.
האם הקורונה נכנסת תחת התנאים האלה? אם אין התייחסות מפורשת בחוזה מול הגן למקרים בלתי צפויים, התשובה היא לכאורה לא. במקרים קודמים בית המשפט שגם מלחמה היא היא עניין צפוי.
בקשר לקורונה, כבר היו מומחים שאמרו בעבר שיבוא היום שבו תגיע מחלה מדבקת מסתורית והמשק יאלץ להתמודד איתה, ואף הוכנה תוכנית ממשלתית להתמודדות כזאת. לכן, אי אפשר לטעון שלא ניתן היה לצפות מראש אירוע כזה.
לכן, אם הצדדים חתמו על חוזה לאספקת שירותי גן פרטי למשך תקופה מסוימת מבלי להתייחס לאפשרות של סיכול החוזה בשל מחלה מדבקת – החוזה תקף, ואין בידי ההורים טענה משפטית חוזית חזקה.
גם לגננות לא מומלץ להתעקש
רגע לפני שאתם מניחים שהכוח כולו בידי הגננות, כדאי לשים לב לסעיף הבא בחוק. המחוקק הוסיף וקבע בסעיף 18(ב) לאותו חוק, כי "במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו".
כך, בפסק דין רגב נ' משרד הביטחון קבע בית המשפט כי כאשר אדם עומד על קוצו של יוד ודורש לקיים את החוזה על אף שהוא יודע שסיכול החוזה לא היה באשמת מי מהצדדים, זה יכול לעלות לכדי הפרת חוזה בשל חוסר תום לב בקיומו.
המועצה לצרכנות קבעה באופן נחרץ שהחלטות הממשלה להשבית את מוסדות החינוך בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, משנה את תנאי החוזה שבין הצדדים באופן יסודי ומקימה לצרכנים טענת סיכול, ולא ניתן לדרוש מהצרכנים לשאת בתשלומים בתקופת ההשבתה שכן בשל הנסיבות החדשות והבלתי צפויות לא ניתן לקיים את החוזה כפי שהוסכם
לטענת המעוצה, עמידה על מימוש החוזה היא התעקשות חסרת תום לב.
לדעתי, המועצה הישראלית לצרכנות טעתה, שכן עמדתה נוגדת את הפסיקה המחייבת ואת לשון החוק. אולם, בהחלט יכול להיות בסיס לטענה של המועצה לצרכנות שעמידה דווקנית למימוש החוזה על כל היבטיו (כלומר, תשלום מלא עד סוף השנה) היא התעקשות חסרת תום לב.
השורה התחתונה: דרושה פשרה
לפני שדורשים תשלום מלא בגין ימי החסר, על הנהלת הגן לשקול היטב את אי היכולת לספק את השירות ואת העובדה שגם היא איננה חייבת לשלם כל מיני הוצאות משתנות כמו אוכל, תרבות, ציוד וכדומה.
מצד שני, ההורים לא יכולים להתעלם מהעובדה שהנהלת הגן כבולה בהוצאות קבועות כמו שכירות, ארנונה, חלק משכר הצוות ועוד.
חשוב להזכיר שברוב הגנים הפרטיים מסוכם מראש כי בחודש ניסן יש פחות לימודים, בפסח ובימים שלפני ואחרי החג ומדובר על פחות מחודש. לכן, נכון לעת כתיבת שורות אלו, טרם הגענו לשלב שבו ניתן לבחון את סוגיית ביטול כל החוזה עד סוף תקופת החוזה.
עו"ד אברהם בן צבי הוא מומחה בדיני חוזים
עו"ד ישראל אסטרוי השתתף בכתיבת הטור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.