שימשתי מנהלת מעון במשך שמונה שנים ונהניתי מכל רגע. אהבתי בכל ליבי את מקום עבודתי ועטפתי בחום את הצוות שהיה לצדי. וכמובן שיותר מכל, הייתי מלאת דאגה כלפיי הפעוטות, עד שממש ניגשתי אליהם בחרדת קודש. שהרי, מה אומר להורה שהפקיד אצלי בבוקר את היקר לו מכל, אם חלילה אצטרך בהמשך היום לדווח לו על אירוע מצער? לכן, מבעוד מועד גיליתי אחריות, פעלתי להכנת התשתית החינוכית- טיפולית ולאיתור אנשי הצוות המתאימים והראויים ביותר.
נשמע לכם ברור מאליו? נשמע לכם כאילו שאין מציאות אחרת? גם אני חשבתי כך אז. אלא שגם לי לא היה מושג שדווקא יש מי שמתנער מאחריות כלפיי הפעוטות של כולנו. ולמרבה הצער מדובר במדינה, בממשלה. מתברר שהיא כלל אינה מחויבת לאוצרות הקטנים שלנו ולא לוקחת אחריות על הגילאים האלה. הפקרות של ממש!
רק כשהצטרפתי ל"קואליציה לחינוך מלידה" כרכזת המאבק, הבנתי שהמדינה מתייחסת לילדינו כאילו הם נולדים בגיל 3. בכל יום אני נחשפת לסיפורים מצמררים וכואבים. לפני כשנה פנתה אלי ענת דייגי, צעירה בשנות ה- 30 לחייה, ושטחה בפני את סיפורה קורע הלב. בבוקר היא הביאה את בנה המתוק דויד לפעוטון וכשחזרה לאסוף אותו בצהרים התבבר לה שהוא איננו... שהוא נפטר. תינוק בגיל 8 וחצי חודשים! ועד היום אין הסבר לנסיבות שהובילו אל מותו... ומנהלת הפעוטון? היא לא טרחה אפילו להתקשר ולהשתתף בצער המשפחה.
המציאות בישראל 2018 היא עגומה: כל אחד יכול לפתוח פעוטון ללא כל רישוי או פיקוח, גם אם הוא עבריין מורשע. האם ידעתם שאין למסגרות לידה עד 3 כל סטנדרטים המחייבים תקינה ובטיחות? הידעתם שרק 23% מהילדים זכאים למסגרות מוכרות ואילו היתר נאלצים לפנות למסגרות לא מפוקחות במחיר מופקע?
אנחנו ההורים בני ערובה של המציאות! כ-80% מאיתנו יוצאים לעבוד וחייבים מסגרת עבור ילדינו, אבל מה באמת קורה כשדלת הפעוטון נסגרת? האם אנחנו משאירים את הקטנים שלנו במקום ראוי, תקני ובטוח ובידיים מסורות ואוהבות? או שמא הם בסכנה?
אנחנו, הקואליציה לחינוך מלידה, קמנו בדצמבר 2015 מתוך המצוקה הזאת ונאבקים למען מענה שיבטיח את בטיחותם והתפתחותם של ילדינו ואשר ייתן לנו ההורים שקט נפשי בזמן שהיקרים לנו מכל נמצאים משך כמה שעות בכל יום בידיים אחרות. לראשונה, העבירה לא מזמן הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק להסדרת ופיקוח מסגרות החינוך לבני לידה ועד 3, אך הדרך עוד ארוכה. כמו כן, אנו מאמינים שפתרון אמיתי יינתן רק כאשר יתחילו להסתכל אל מסגרות אלה כחינוכיות ויעבירו אותן לפיקוח משרד החינוך. מהלך שלא נפסיק להיאבק בעבורו עד שייצא לפועל. אז אני פונה אליכם, הורים, אנשי צוות, מפעילי מסגרות ואנשי אקדמיה מכל קשת החברה הישראלית , הצטרפו למאבק שלנו על זכויותיהם של גילאי לידה עד 3 כי הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות על הגילאים האלה. בואו וחתמו על העצומה עכשיו - http://anu.org.il/taf/home
הכותבת היא רכזת "הקואליציה לחינוך מלידה", לשעבר מנהלת מעון יום.
הפקת ועריכת הסרטון: פואנטה תוכן וידאו מיצוב