הורים לא יוכלו להיכנס למוסדות החינוך, ולא ברור איך תתבצע ההסתגלות בגן השנה. הקורונה משנה את חוקי המשחק וילדי הגנים יצטרכו להיכנס הגנים ללא ליווי ההורים שחלקם דואגים ופוחדים.
בתוך כך, משרד החינוך צפוי לפרסם היום (ב') הנחיות חדשות בנוגע לימי ההסתגלות, לפיהן, כך על פי גורמים במשרד, הורים יורשו להיכנס לחצרות הגנים, לזמן קצר שיוגדר מראש. או להיכנס לתוך המבנה עצמו בנוהל הורה נכנס הורה יוצא.
"זה נוראי בעיני שילד מבלה שמונה שעות במקום שלהורה אין גישה אליו," אומרת שירה דיגהורקר, בת 33 מרמת הגולן, "זה להיכנס לסביבה הטבעית של הילד, לראות איך החברים מקבלים אותו, הצוות אני רוצה לראות את הגן ולא שיוציאו את הילדים שלי אלי. אני רוצה להכיר את סביבת החיים שלהם ואת החברים, הפקרות עם הילדים שלנו וזה ממש לא בסדר".
שירה מייצגת דעות של הורים רבים, היא בהחלט אינה לבד. "הבן שלי אמור להיכנס לגן עירייה לראשונה בחייו. חיכינו לרגע הזה אבל לא אתן להיכנס אם המצב ימשיך כך", אומרת נטע פולטורק בת 37 מפתח תקווה בשיחת טלפון עם mako, "מדובר במקום חדש עם אנשים חדשים והוא בסך הכל בן שלוש ולא יודע עדיין איך להתמודד לבד בחיים. ככל הנראה לא תהיה הסתגלות וגם הפגישה עם ההורים כנראה תהיה בזום אז אני ממש לא יודעת איך הבן שלי יתחיל את השנה. הוא חצי שנה לא היה בשום מסגרת בגלל הקורונה. ילד בגיל שלוש לא מכיר אף אחד וגם לא את הגננת וזה ממש בעיה".
"ילד לא יכול לעבור הסתגלות ללא הורה, אני חושבת שזו טראומה. אם הייתי ילדה לא הייתי מסוגלת שאמא שלי תשאיר אותי במקום חדש עם אנשים חדשים שאני לא מכירה ותלך. במיוחד לאור כל מקרי האלימות והתעללות שנחשפים לאחרונה שאתה לא באמת יודע מה קורה כשהדלת נסגרת", אומרת הדס חכימי, פעילה חברתית במאבק נגד התעללויות בגני הילדים.
"אם הייתי ילדה לא הייתי מסוגלת שאמא שלי תשאיר אותי במקום חדש עם אנשים חדשים שאני לא מכירה ותלך. במיוחד לאור כל מקרי האלימות והתעללות שנחשפים לאחרונה"
בימים אלו בודקת התאחדות מעונות היום הפרטיים את הדרך הנכונה ליצור ימי הסתגלות בגן, בהתאם להנחיות של משרד העבודה והרווחה. בין האפשרויות שנדונות עם אנשי מקצוע נמצא המודל של מודל של הורה נכנס והורה יוצא או פרידה באזור מוגדר בחצר המעון. בהתאחדות מבטיחים שהכל ייעשה יעשה כמובן בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
בתנועת אמונה החליטו לפתוח את הגנים כבר ב-30 באוגוסט כדי להקל על ההורים את ימי ההסתגלות. על פי המתווה שנקבע על ידי משרד הרווחה יוקצה מקום מיוחד ומוגדר להורה ולילד כאשר המטרה היא לעבוד בשיטת "הורה יוצא הורה נכנס" כפי שהנחה משרד הרווחה. ובכל זאת, גם שם מודים שמדובר במצב מורכב, בלשון המעטה.
"לא יעלה על הדעת ששנת הלימודים בגני הילדים תתחיל כך שילדים להורים בני פחות מ-3 או ילדים שזו שנתם הראשונה בגן מסוים, ישאירו את הילדים בשער וילכו", אומרת סיגל שפיץ טולדנו, יו״ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית. "עם כל ההבנה למצב המורכב, חייבים לאפשר בימים הראשונים שעות הסתגלות כך שהילדים יוכלו להתחיל את השנה בצורה מיטבית בעיקר מבחינה רגשית. מיותר לציין שגם עבור הצוותים החינוכיים העדר הליך הסתגלות יקשה עד מאוד לפתוח את השנה בצורה סבירה. הצענו מספר פתרונות אפשריים תחת הקפדה על נוהלי משרד הבריאות ומה שנותר זה רק לבחור את המודל המתאים ביותר".
זו המציאות
מהצד השני נמצאים ההורים שמשוכנעים שאי אפשר להילחם במציאות שהכתיבה הקורונה. "יש המון תלונות בקבוצות שונות בפייסבוק וההורים צודקים זה קשה שהילד נכנס למסגרת אבל זו המציאות וצריך לנסות לפתור אותה", אומר גל שריג, תושב פרדס חנה כרכור. "אשתי יזמה רעיון ובקבוצת הפייסבוק של הישוב שלנו היא פרסמה הודעה. היא החליטה שנעשה מהלימון לימונדה. אם אין ימי הסתגלות, אנחנו ניצור כאלו. היא פתחה קבוצה פרטית של ווטסאפ של אימהות וכתבה שהיא לא מוכנה שניתן לילדים שלנו לעבור את המשבר לבד. כבר פעמיים ובכל יום ראשון אנחנו נפגשים ועושים פעילויות ומשחקים עם הילדים. אני, בתור מדריך ספורט לשעבר, הכנתי פעילות ספורט. אחת הבנות שיחקה עם הבן שלי ולאחר מכן הגיעה אלינו הביתה. במפגש אתמול היו למעלה מעשרים ילדים. הורים פתחו פלאפונים וקבעו פגישות ומשחקים עם ילדים נוספים. לדעתי זה טוב יותר מיום הסתגלות כך יש להם חודש שלם להכיר".
"אשתי יזמה רעיון ובקבוצת הפייסבוק של הישוב שלנו היא פרסמה הודעה. היא החליטה שנעשה מהלימון לימונדה. אם אין ימי הסתגלות, אנחנו ניצור כאלו"
"לפי הספרות המחקרית, ילדים צעירים אינם רוצים להיפרד מהוריהם לסביבות חדשות ובתחילה היעדרותם של ההורים קשורה במצוקה", אומרת פרופסור אסתר עדי-יפה, ראש התכנית להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. "על מנת לקחת חלק באינטראקציות חיוביות ופעילויות במעון יום, הילדים צריכים להתגבר על תחושות חוסר ביטחון ראשוניות ולהשלים עם הפרידה וההיעדרות של הוריהם. כניסה למסגרת חדשה, אפילו אם זו לא ההתנסות הראשונה של ילדים צעירים במסגרת חינוכית-טיפולית חוץ-ביתית, יכולה להוות קושי משמעותי עבור ילדים צעירים".
עדי יופה מסבירה שמחקרים שנעשו על תהליכי המעבר של ילדים צעירים בעת הכניסה למסגרות חינוכיות מצביעים על כך שעם הזמן, ילדים הופכים להיות פעילים יותר. שישה שבועות לאחר הכניסה, ילדים בגיל הרך נצפו חברותיים יותר ופעילים יותר - מילולית וגם פיזית. "ישנם פעוטות שהפרידה עבורם קשה יותר. אנו ממליצים לצוותים החינוכיים למפות את אותם פעוטות צעירים (עד גיל שנתיים לפחות) שיזדקקו לליווי של הוריהם בתוך כיתת המעון, ולבנות להם תכנית פרידה והסתגלות שכוללת את כניסת ההורה לתוך הכיתה, או למרחב אחר אפשרי, הכולל שהות מינימלית של כחצי שעה עד שעה עימו בתוך הכיתה, ביום הראשון. ולאחר מכן, לכלול את כניסת ההורה לכיתת המעון כחלק מטקס הפרידה היומיומי. עבור אותם הורים – ורק עבורם תיבנה תכנית שכוללת שימוש באמצעי חיטוי והיגיינה לאחר כניסת ויציאת ההורים".
קושי אובייקטיבי
איך זה קורה בפועל? אפרת אדמון, מנהלת "גנון אפרת" בטבעון, ובעלת גן למעלה מ-25 שנה, מספרת איך קיבלה בהדרגה חמישה תינוקות חדשים לגנון שלה לאחר היציאה מהסגר. "אם בחצר, במרחק כשאף אחד לא נמצא אז זה מותר, זה נתן לאמא תחושת ביטחון שהיא יכולה לספר על הילד. בנוסף ביקשתי שתיקח דף ותרשום על כל החוזקות של הילד, מה חשוב ומה היא מבקשת. אני שולחת תמונות ומעדכנת במלל וכך דירגנו ונבנה הביטחון. התינוקות האלו הסתגלו במהירות. הסתגלות בדרך כלל היא בכמה מישורים לדמויות חדשות ולייצר קשרים עם אנשים חדשים, ולמבנה – חצר, חלל כלשהו והיא גם בנוסף לסדר יום לדברים חדשים.
"מצד אחד יש קושי שלא ניתן לעשות הסתגלות רגילה בגלל הקורונה כי הילדים לא יוכלו להיות עם הדמויות הבטוחות בקצב שלהם. אבל יש לנו קושי אובייקטיבי, אין לנו ברירה אחרת ואיתו חייבים לנצח ולהצליח. להורה יש כאן תפקיד חשוב להכיר בקושי ולשדר לילד אנרגיות טובות וזה נכון שיש הרבה בעיות עם הגנים אבל אם ההורה סומך על הגן ועל הילד הוא חייב לקבל את גזירות הקורונה כגזירות משמיים, לזרום עם זה לשתף פעולה ולשדר אנרגיות טובות".
"המרכיב העיקרי שחסר בשיקולי הדעת של המערכת זו אמפתיה, וזה קורה בגלל שאין נשים בקבינט הקורונה", אומרת שירלי רמון ברכה, שלוהקה להצטרף למועצה הציבורית למיגור הקורונה שהקים פרופסור גמזו, מועצה שנועדה לייצג את הבלתי מיוצגים, כלומר את השכבות החלשות באוכלוסייה. בימים כתיקונם רימון-ברכה היא מנהלת מנהל החינוך בעיריית תל אביב יפו, ומכאן היא נבחרה לייצג את מערכת החינוך הפורמלית בישיבות האלו. "צריך אמפתיה כדי להבין מה זה הורים שנפרדים מהילד שלהם, מה זה להכניס ילד למסגרת חדשה, אם זה גן או כיתה א' או אפילו כיתות ז'. כל ההיבט הרגשי הזה כרגע אינו חלק מקבלת ההחלטות וחבל".
הורים רבים חוששים שלא יצליחו לסגל את הילדים שלהם, מישהו שומע את הקול הזה?
"כרגע הרשויות המקומיות, מנהלות האשכולות, הגננות, המורה של הכיתה, כל אותם הצוותים שמזדהים עם ההורים מחפשים פתרונות יצירתיים ורגישים מספיק למצב המורכב הזה. אנחנו רוצים להתחיל הסתגלות כבר יומיים לפני תחילת השנה הרשמית, אולי בקבוצות קטנות יותר, אולי בחלוקה לשעות, אנחנו מחכים לראות מה המתווה של משרד החינוך ומה מותר מבחינת אורחות חיים בגן, כדי לראות איך להרגיע את ההורים ולאפשר להם כן להיות בגן עם הילדים. או בכיתה א'. צוות שפ״י יושב עם פסיכולוגים חינוכיים ומחפשים. צוות גני הילדים יושב עם הסייעות וחושבים איך נכון לעשות את זה, אנחנו מקווים שנקבל את המתווה, ומה מותר מבחינת אורחות החיים".
ממה החשש הגדול? הרי הקורונה היא בכל מקום, ואם מותר להיות בקניונים, או בהופעות, או בבתי כנסת, מדוע אי אפשר לקיים הסתגלות ראויה?
"החשש הוא שתהיה הדבקה בגן ואז כל הגן יוצא לבידוד של שבועיים. בארצות הברית למשל, הגנים יחזרו ליומיים בשבוע אבל יקבלו פיצוי על אובדן ההכנסה בשאר הימים. בישראל יש מטרת אחת שהיא חינוך טוב לילדים, המטרה השנייה היא להחזיר את המשק לעבודה והשלישית היא להשאיר תחלואה נמוכה והמטרות האלו מתנגשות, יכולה להתחייב שמחפשים פתרונות יצירתיים. אנחנו נפעל לכך שימי ההסתגלות יחלו לפני ה-1.9 כדי לאפשר פתיחת שנה טובה יותר וחזרה של ההורים לעבודה שלהם".