בשנת 2013 קיבלה אם אמריקנית בשם הת׳ר מקמנמי את הבשורה הטרגית שתשנה את חייה: היא חולה בסרטן השד. הסרטן לא הרפה, בשנת 2014 שלח גרורות רבות, ובשבוע שעבר, בגיל 36, הלכה לעולמה והשאירה מאחור משפחה אוהבת, בעל שבור לב וילדה קטנה, בת ארבע בלבד, בשם בריאנה. למאבק הארוך במחלה היה יתרון אחד: הוא איפשר למקמנמי להתכונן למוות, והיא השאירה לבתה עשרות מכתבים, לכל אירוע משמעותי בחייה, ימי הולדת, שן ראשונה שנופלת, סיום הלימודים, נישואין והולדת ילד ראשון משלה. מקמנמי כתבה גם מכתבים לבעלה ולבני משפחתה, ולכולם יחד, ואת אחד המכתבים האלה, שנועד לקריאה עם מותה, העלה בעלה לחשבון הפייסבוק האישי שלה, שם היא מבשרת בעצמה על פטירתה, ונפרדת.
"אז… יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן, כך נראה, שאני מתה. הטובות הן שאם אתם קוראים את זה, אתם בטח לא מתים, אלא אם יש חיבור ווי פיי בעולם הבא. כן, זה מבאס. מבאס באופן בלתי ניתן לביטוי, אבל אני כל כך שמחה שחייתי חיים מלאי אהבה, אושר וחברים מדהימים. אני בת מזל להיות מסוגלת לומר בכנות שאין לי חרטות ושניצלתי כל שארית אנרגיה בלחיות את חיי במלואם. אני אוהבת את כולכם ומודה לכם על החיים המדהימים האלה.
"לא משנה איזו דת בחרתם, שמעניקה לכם נחמה, אני שמחה בשבילכם. עם זאת, כבדו את העובדה שאנו לא דתיים. בבקשה, בבקשה, בבקשה אל תגידו לבריאנה שאני בגן עדן. בראש שלה זה אומר שבחרתי ללכת ולעזוב אותה. במציאות, עשיתי כל שיכולתי כדי להישאר איתה. אין שום מקום בעולם שהייתי מעדיפה להיות בו מאשר איתה ועם ג׳ף. אנא אל תבלבלו אותה ותתנו לה להאמין במשהו אחר, כי אני לא בגן עדן. אני פה, אבל כבר לא בתוך הגוף המחורבן שבגד בי. האנרגיה שלי, האהבה שלי, הצחוק שלי, הזכרונות הנפלאים, הם פה איתכם.
"אל תגידו שהפסדתי לסרטן, כי סרטן אולי לקח ממני כמעט הכל, אבל הוא מעולם לא לקח את האהבה, התקווה או האושר. זה לא היה קרב, רק החיים, שהם פעמים רבות ברוטליים, לא הוגנים, וככה זה לפעמים. לא הפסדתי, לעזאזל. האופן שבו חייתי עם הסרטן נחשב בעיני לניצחון די גדול. בבקשה זכרו את זה. הכי חשוב, היה לי מזל לא יאומן לבלות עשור שלם עם אהבת חיי וחברי הטוב ביותר, ג׳ף. אהבת אמת וידידי נפש, אלה דברים שקיימים. כל יום היה מלא צחוק ואהבה כשג׳ף לצדי. הוא הבעל הטוב ביקום. בכל תקופת הסרטן המחורבן, גם בימים הכי קשים שאפשר לדמיין, מצאנו דרך לצחוק יחד. אני אוהבת אותו יותר מאת החיים עצמם ואני מאמינה שאהבה כזאת היא מיוחדת ותחיה לנצח. זמן הוא הדבר היקר ביותר בעולם, וחלקתי את חיי עם ג׳ף. אני מלאת תודה על כך. אני אוהבת אותך, ג׳ף. אני מאמינה שהמדהימות של בריאנה, נוצרה בזכות אהבתנו. זה די מקסים. לבי נשבר מכך שעלינו להפרד. אם זה מצער אתכם אפילו חצי ממה שזה מצער אותי, זה נורא. הדבר האחרון שרציתי זה לצער אתכם. אני מקווה שעם הזמן תוכל לחשוב עלי ולחייך ולצחוק, כי, לעזאזל, היו לנו חיים עוצרי נשימה. אני יודעת שאם תעצרו ותביטו היטב, אהיה שם. (אני אומרת את זה באופן הכי לא מאיים שאפשר), אתם העולם שלי, ואהבתי כל שניה במחיצתכם״.
ספר הכורך יחד את מכתבי האם לבתה, בשם ״מכתבים לבריאנה: לקחים מחיים שלמים ואהבה מאם גוססת לבתה״, יצא לאור באפריל הקרוב.