מעבר לחדר נפרד
ישנם שלושה שיקולים מרכזיים שיגידו לכם מתי הוא העיתוי הנכון לעשות את המעבר:
1. כשהתינוק בשל למעבר. כלומר, הוא כבר לא קטן מדי וגם לא צריך לאכול כל שעתיים-שלוש.
2. כשההורים בשלים למעבר. כדי להחליט שהגיע הזמן להעביר את התינוק לחדר משלו גם אתם, ההורים, צריכים להיות שלמים ומוכנים. אחרת, המעבר יהיה קשה לכולכם ואתם עשויים בין השאר לייצר התנהגויות שיפריעו לתהליך, כמו להגיע ולבדוק אותו בחדר לעיתים תכופות, דבר שעשוי לערער את בטחון התינוק וכתוצאה מכך הוא יצטרך אתכם יותר ויותר כדי להירדם. אם תשדרו לו ביטחון, המעבר יהיה טוב וחלק.
3. הזוגיות שלכם בשלה למעבר. כלומר, כשתגיע התחושה לפיה אתם רוצים שהחדר שלכם יחזור להיות מבצרכם הפרטי לאינטימיות וזוגיות ללא גלגל שלישי מתוק ככל שיהיה.
איך תעשו את המעבר?
1. חדר נעים וחמים. הכינו להם חדר נעים ומזמין עם מיטה נעימה וצבעונית.
2. הכירו להם את החדר ואת המיטה. שבוע לפני שאתם מתכוונים להעביר אותם לחדר משלהם הקפידו בכל יום לשחק איתם בחדר לפחות 20 דקות במטרה שהם יתרגלו אליו, לצבעים, לצללים, לאווירה ולריח. בנוסף, הקפידו להקדיש 10 דקות נוספות לשחק איתם במיטה שלהם. אל תחששו שהם יחשבו שהמיטה היא מקום משחק, הם ינצלו את הזמן הזה, יחקרו את המיטה ויתרגלו אליה. הישארו לידם בדקות האלו ותשחקו עימם.
3. שגרה קבועה. חשוב לשמור על לוחות הזמנים ועל השגרה הקבועה שלהם שכוללת זמן אוכל, זמן משחק, זמן מקלחת וזמן שינה. כמו כן, המשיכו והקפידו על טקס השינה בדיוק כפי שעשיתם עד כה.
4. עבר שבוע? אתם מוכנים. אני תמיד ממליצה שהשינה הראשונה במיטה תהיה אחת משנות היום - הבוקר או הצהריים, הקצרה מבין השתיים. המטרה היא להרגיל אותם למיטה קודם כל בשינות הקצרות ואחריהן לעבור לשינת הלילה הארוכה. הורים נוהגים לשאול אותי אם כדאי לעשות זאת בהדרגה ותשובתי היא לא. דבר כזה עשוי לבלבל אותם והם יכולים לסרב לישון במיטתם ובחדרם ולחכות בציפייה שתשכיבו אותם בעריסה בחדרכם, אליה היו רגילים.
שימו לב, מהרגע שתינוקכם נרדם במיטתו בפעם הראשונה, חשוב שאת כל השינות שלו הוא ימשיך ויעשה שם. ברגע שהתחלתם לא מומלץ לחזור בחזרה אחורה. במידה והם בוכים ומסרבים למרות הכל להירדם במיטתם, הישארו לידם והרגיעו אותם (שימו לב שלא להרדים אותם) בחיבוק או הנחת יד. אם תיכנעו ותחזירו אותם לעריסה ולחדרכם, זה עשוי לבלבל אותם עוד יותר וללמד אותם שאם יבכו הם יחזרו לישון במקום בו התרגלו, וכך יסרבו להתרגל למיטתם החדשה.
אחרי שבוע במהלכו הם כבר לא בוכים, התחילו בהדרגה (כל יומיים-שלושה) להתקדם עם הכיסא ולהעבירו לכיוון הדלת, עד שבסופו של דבר תשבו מחוץ לדלת. אחרי כמה ימים כבר לא תצטרכו לשבת שם בכלל.
ממיטת תינוק למיטת מעבר
בשלב מסויים, התינוק שלכם כבר גדל להיות פעוט, ומיטת התינוק מתחילה להיות קטנה עליו. זה הזמן לעבור למיטת מעבר. הורים רבים שואלים האם כדאי להעביר ישר למיטת יחיד (מה שמכונה מיטת נוער). אני מאמינה שחשוב שהמיטה תהיה מותאמת לגודל הילד כדי שירגיש בה טוב ולא שהוא נבלע בה, ולכן ממליצה לעבור למשך כשנה-שנתיים למיטת מעבר. ואז, כשהמיטה הזו קטנה מדי, ללכת לקנות ביחד את מיטת הנוער שמהווה עוד ציון דרך עבורנו ועבור ילדנו שהפכו כבר מפעוטות לילדים של ממש.
כיצד תדעו שהוא בשל למעבר?
1.כאשר הוא מנסה לצאת ממיטתו או כאשר מיטת התינוק כבר קטנה לו.
2. כאשר אח או אחות קטנים צריכים את מיטת התינוק.
איך עושים את המעבר בצורה נכונה?
1. הכנה. ספרו לו שהוא כבר גדול ובוגר ולכן אתם קונים לו מיטה של גדולים. הלהיבו אותו וספרו לכל מי שאפשר בנוכחותו על המעבר המשמח (סבא, סבתא, דודים וכו').
2. שיתוף. אני ממליצה שילדכם יהיה שותף ככל שניתן לבניית המיטה. אם אפשר לקשט אותה יחד במדבקות או ציורים עשו זאת תוך כדי עידודו על הבגרות שלו והמעבר למיטה החדשה של ה"גדולים".
3.הסתגלות. עזרו לו להסתגל למיטה החדשה בכך שתעבירו את הסדינים שישן איתם במיטת התינוק למיטת המעבר. הכינו עבורו מיטה נעימה ומזמינה בעזרת בובות ומצעים נעימים.
4. פרידה ממיטת התינוק. עשו עם ילדכם טקס קצר בה תיפרדו ממיטת התינוק. אמרו לה יחד איתו להתראות ושהוא לא זקוק לה יותר כי הוא כבר בוגר וגדול.
5. לידת אח או אחות. במקרה בו צריכים את מיטת התינוק של הפעוט כדי להעבירו לאח קטן, הקפידו להעביר אותו למיטת המעבר לפחות שלושה חודשים קודם, כדי לא ליצור משבר סביב המעבר. ככלל, את המעברים אני ממליצה לעשות כאשר אין שינוי משמעותי בחייו של הפעוט כמו תחילת גן חדש, מעבר בית, לידת אח או אחות וכדומה.
שלי פורפר-רוזן היא מטפלת MA, מדריכת הורים בגישת אלדר ומייסדת קבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה" בה היא מסייעת בייעוץ שינה להורים ללא עלות.