דור של אגואיסטים: איך לא לגדל ילד נרקסיסט?

אין תמונה — איך לא לגדל דור שמרוכז ומאוהב בעצמו?

ההורים של היום מודעים היטב לחשיבותו של חיבוק, של עידוד והעצמה של ילדיהם על מנת שיגדלו עם תחושת גב וביטחון עצמי. מחקר חדש של אוניברסיטת אמסטרדם טוען כי הנטייה הזו שלנו ההורים עשויה לקחת אותנו רחוק מדי מהיעד המקורי, ושכל תשומת הלב החיובית הזו למעשה מייצרת בסופו של דבר ילדים נרקסיסטיים ואנוכיים במיוחד.

המחקר, שפורסם בכתב העת של האקדמיה למדע, מבוסס על 565 ילדים הולנדיים בני שבע ואחת עשרה, שתושאלו ארבע פעמים במשך תקופה של שנה וחצי, במקביל להוריהם. התוצאות הראו באופן חד משמעי כי ילדים שהוריהם תיארו אותם כ׳מיוחדים יותר מאחרים׳, וככאלה ש׳מגיע להם משהו אקסטרה בחיים׳, נטו להתנהגויות שנחוו אצל החוקרים כנרקסיסטיות ומתנשאות כלפי הילדים האחרים.

דרך נוספת בה מדדו החוקרים את הנושא הייתה באמצעות משפטים כמו ׳הילד שלי הוא דוגמה ומופת עבור ילדים אחרים״, ובקשה מההורים להגדיר כמה הם מזדהים עם ההצהרה. ״ילדים מאמינים להורים שלהם כשאלה אומרים להם שהם יוצאי דופן״, אומר החוקר הראשי בראד בושמן, פרופסור לתקשורת ופסיכולוגיה מאוניברסיטת אוהיו. ״זה עשוי להיות לא בריא לא להם ולא לחברה שלנו״.

המחקר מצא כי יש דרך ביניים שמנפחת את האגו ועדיין מייצרת תחושת עידוד וחום מצד ההורים, כאשר ילדים רבים שהצהירו כי הוריהם אומרים להם הרבה כי הם אוהבים אותם, הפגינו ביטחון עצמי גבוה נטול נרקסיזם. ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה אלה לא ראו את עצמם כיותר חשובים ומיוחדים מאחרים, והצהירו כי הם מרוצים מעצמם ומאושרים באופן כללי. ״אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה חושבים שהם טובים כמו כל היתר, בעוד נרקסיסטים מאמינים שהם טובים מהאחרים״, מסביר בושמן.

ההורים אינם האשמים היחידים

״ההורים מתכוונים לטוב כשהם מעבירים לילדיהם את המסרים האלה״, אומר החוקר ד״ר אדי ברומלמן, אב לשלושה. ״וההורים אינם האשמים היחידים. אלה גם תכונות אופי מולדות וגנטיות. טמפרמנט שילד נולד עמו. המחקר גרם לי להיות מודע יותר למילים שאני בוחר להשתמש בהן מול ילדי. כשהתחלתי לחקור את הנושא הייתי בטוח שיש לנהוג בכל ילד כאילו הוא הדבר הכי מיוחד בעולם. היום אני כבר נזהר ונמנע מכך. חשוב להביע חום כלפיהם, אבל לתת להם יותר מדי שבחים יהפוך אותם לנרקסיסטים״.

אמא מחבקת ילד בוכה (צילום: ejwhite, Thinkstock) — העדיפו חיבוק, נשיקה וחום על פני שבחים אינסופיים|צילום: ejwhite, Thinkstock

החוקרים טוענים כי זהו המחקר הרציני וארוך הטווח ביותר בנושא הזה, וכי נרקסיזם יכול להתבטא בתופעות התנהותיות כמו אלימות, דיכאון, חוסר באמפתיה וחמלה וקושי להשתלב בחברה, ושיש צורך להעביר להורים את הכלים כיצד לתת לילדם חיזוקים מבלי להכניס לראשו את הרעיון כי הוא נעלה על אחרים.

״זה נושא מבלבל״, מודה איריס ישראלי, מטפלת משפחתית. ״חשוב מאוד לעודד את הילדים ולתת להם רוח גבית, ומצד שני אם נותנים להם יותר מדי שבחים ריקים הם לבסוף עשויים להיות או נרקסיסטים שמתקשים לייצר קשרים ולהסתדר בחברה, או אנשים חסרי ביטחון עצמי שמרגישים רוב הזמן כמו רמאים, כי תמיד קיבלו שבחים שלא עמד מאחוריהם דבר, ואפילו הרבה פעמים נוצר בהם פחד גדול להיכשל שעוצר אותם מלהסתכן ולנסות בכלל. אני מציעה להחליף את המילים. במקום לכמת כל הזמן את הילד, להגיד לו כמה הוא חכם, כמה הוא יפה וכמה הוא מוכשר, פשוט להגיד לו: אני אוהב אותך. אם נחליף את הפידבק הזה בחום נקי, כבר עשינו חצי עבודה. יהיה נרקסיסטי מצדנו לחשוב שהכל השפעה שלנו, ההורים. הילד חשוף להרבה השפעות ובייחוד האישיות המולדת שלו. אנחנו רק יכולים לתת לו גב, וצידה לדרך״.

עוד במשפחה:

>> 10 משפטים שאסור לומר לילדים
>> מה לא להגיד לילדים בזמן ארוחה
>> טרנד בהורות: להגיד רק כן לילדים