לפני שנה קרה לי הסיוט של כל הורה: שלחתי ילד בריא לגן וקיבלתי אותו חזרה ללא רוח חיים.
באתי לאסוף את הבן שלי דויד וגיליתי שהוא נלקח לבית החולים. כשהגענו, לקחו אותנו לחדר צדדי וסיפרו לנו את הבשורה הנוראית. הרגליים בגדו בי והגוף שלי פגש את הרצפה. ביקשנו לראות אותו, התחננו לנס. אולי עוד נשיקה תעיר אותו. הלחיים היו קרות. הנס לא קרה.
הוא היה בן שמונה וחצי חודשים, עולם ומלואו, אהבה מסוג שעוד לא חוויתי. אחר כך נפתחה חקירה, הממצאים לא היו חד משמעיים. מה שכן היה חד משמעי הוא שכשזה קרה, הגננת היתה לבדה במעון. בלי סייעות, בלי שום עזרה, עם שמונה ילדים בני פחות משלוש – ארבעה מהם תינוקות. היא העידה ש״חצי נרדמה״ וכשהבינה מה קרה לא ידעה לבצע החייאה. היא אפילו לא התקשרה ישירות למד״א וגם לא אליי. בעצם, עד היום היא לא התקשרה אליי.
ברור שזאת רשלנות, נכון? מסתבר שלא, כי במדינת ישראל אין חוק שמגדיר תנאים מינימליים לטיפול בתינוקות ופעוטות מתחת לגיל שלוש. כל אדם, גם בלי הכשרה, יכול לפתוח מעון. אפילו עבריין. רק ל-23% מהתינוקות והפעוטות עד גיל שלוש יש מקום במעונות מפוקחים. כל השאר נמצאים במסגרות פרטיות שאין עליהן שום פיקוח.
אל תטעו – אני שאלתי את כל השאלות שצריך: כמה מטפלות יש בכל שעה, האם כולן יודעות החייאה. פשוט ברגע האמת גיליתי שקיבלתי הבטחות ריקות. כל זה לא היה אמור לקרות. מה אנחנו יודעים על האנשים שמטפלים בילדים שלנו כשדלת הגן נסגרת? מי דואג שבין כל הגננות המסורות והידיים האוהבות אין עשבים שוטים?
כבר יותר מעשור מנסים בכנסת להעביר חוק שיסדיר את התחום. אין חבר כנסת שלא מכיר בנחיצות של חוק כזה. גם עכשיו ישנה הצעת חוק שרק מחכה לאישור. אומרים שייקח כמעט שנתיים עד שתעבור, לפחות שלוש שנים עד שנראה תוצאות בשטח. למה צריך לחכות כל כך הרבה זמן לחוק שכולם מסכימים שצריך אותו? למה
הח"כים יודעים להעלות לעצמם את המשכורת תוך שנייה, אבל להגן על הילדים שלנו הם לא מצליחים כבר יותר מעשר שנים?
לפני שנה מהיום, בדיוק ביום ההולדת שלי, קמתי מהשבעה והלכתי לקבר של הילד שלי. זו הייתה מתנה אכזרית. היום שוב יום ההולדת שלי, ואני מבקשת מכם מתנה: תעזרו לי במאבק על הפיקוח. תשתפו, תחתמו על העצומה. הילד שלי כבר איננו, אבל אולי יחד נצליח להציל את הילד של מישהו אחר.
***
בימוי: יעל רפופורט
עריכה: צופית אמירה
עורך BOLD ודעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il