"גננת שלא יודעת לשלוט בילדים ולטפל בהם בצורה ראויה ונאותה לא יכולה להיות גננת", טענה אחת האימהות, "היא איבדה שליטה על הילדים. פגעה בהם נפשית. גם אם ילד עושה משהו לא בסדר, צריך לדבר אליו יפה, להסביר ולא לגרור אותו ולצעוק אליו. היא לא מתאימה להיות גננת".
בעקבות האירועים, חלק מההורים לקחו את ילדים לטיפול פסיכולוגיים. התלונות על התנהגות הגננת הצטברו וההורים החליטו לעמת אותה עם העובדות הקשות. ר', האשימה את ההורים שאינם דואגים לחנך את ילדיהם ושהיא עושה ככל יכולתה לטפל בהם. ההורים הגישו תלונות במשטרה נגד הגננת, ונפתחה חקירה בנושא. הגננת נחקרה תחת אזהרה והוגש נגדה כתב אישום פלילי לבית משפט השלום בכפר סבא.
בדיון, החליטה הגננת להתפטר מעבודתה והצהירה כי אינה מתכוונת לעסוק יותר כל ימי חייה בתחום החינוך. כמו כן, עברה טיפול פסיכולוגי כיצד להתמודד עם כעסים.
השופט, מיכאל קרשן קבע בגזר הדין, כי מעשיה של ר' מכוערים שכן היא פגעה בנפשם הרכה של ילדי הגן וגרמה להם לצלקות נפשיות שילוו אותם שנים רבות. השופט התחשב בעובדה שהגננת הודתה במעשיה והתחייבה שלא לעסוק יותר בחינוך לגיל הרך וגזר עליה שלושה חודשי מאסר על תנאי, 300 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור ופיצוי של 10,000 שקל להורי הילדים.
אחת האימהות סיכמה את הפרשה העגומה: "מזל שעלינו על זה בזמן ובכך מנענו נזק פוטנציאלי מילדים נוספים. לא חשבנו בחיים שגננת שסמכנו עליה תרים את הקול על הילדים ותנהג כלפיהם בצורה לא ראויה ולעתים אלימה. היא גרמה טראומה נפשית לכמה ילדים. חבל שאין פיקוח ממשי במדינה על גננות. לא ייתכן שכל אדם, גבר או אישה, יהיה אחראי על ילדים. אני שמחה שיותר היא לא תטפל בילדים לגיל הרך, צר לי שלא החמירו בעונש כדי להרתיע גננות שלא לבצע מעשים דומים בעתיד. אסור למערכת המשפט להיות סלחנית כלפי אנשי חינוך שפוגעים בילדים ויש להחמיר איתם כדי שהתופעות הללו לא יקרו יותר".