אחרי שבנה של דליה (כל שמות ההורים בכתבה שונו מטעמי הגנה על הפרטיות) נכנס לגן, היא לא הצליחה לישון בלילה. הדיווחים על עוד ועוד מקרים של התעללות בילדי הגנים רדפו אותה וגרמו לה לשאול שאלות שבעבר לא שקלה כלל לשאול.
אבל זה לא היה רק אי השקט החריג, שלעיתים הגיע עד כדי חוסר תפקוד. "חששתי מזה שהילד שלי חווה התעללות והוא לא יודע לספר עליה בבית. הילד היה עצבני וחסר מנוחה בבית, כשהוא היה רואה את הדלת של הגן הוא היה מתחיל לצרוח כאילו נכנס בו שד, הבנתי בתור אמא שקורה בגן משהו לא טוב ואני חייבת להבין מה קורה. בבוקר הייתי רואה את הגננת והסייעות מחייכות אליי".
כדי להשקיט את עצמה, שכרה דליה את שירותיו של חוקר פרטי, שגילה שהתחושות שלה היו נכונות – משהו לא טוב קורה בגן. "דיווחנו על כך למשטרה וכנראה שעדיין היינו באותו הגן אם לא היינו מקיימים חקירה פרטית בנושא".
המעשה של דליה רק נדמה קיצוני. בשבוע שבו מטפלת שהורשעה בהתעללות בפעוט נכנסת לכלא, ורגע לפני שמתחיל משפטה של כרמל מעודה, קל להבין מה קורה להורים שמנסים לדמיין מה קורה לילדיהם מאחורי הדלתות הסגורות של הגן או של המשפחתון. הרי גם במקרים הקשים ביותר מדווחים ההורים על יחס חם שקיבלו מהצוות.
כמו במקרה של דליה, גם נוגה שמה לב לשינויים בהתנהגות של בנה שעוררו את חשדה. "הוא היה בוכה בכל פעם שהיה שומע את השם של הגננת, הוא חווה רגרסיה קיצונית בגמילה מטיטולים והיה מרבה להקיא, כנראה מלחץ, ללא שום סיבה ברורה".
נוגה פנתה לחוקר פרטי, שהנחה אותה איך להתנהג מול הגננות והמטפלות על מנת שלא להיחשף. גם כאן התברר שהחשדות היו מוצדקים. "גילינו שהסייעות קיללו והרימו אותו וילדים אחרים בגן בכוח. אני וחברותיי העברנו מידית את הילדים מהגן לגן אחר ופנינו למשטרה", היא אומרת.
לנוגה יש תשובה מעניינת לשאלה למה דרוש חוקר פרטי בעולם מלא באמצעי מעקב ובמצלמות. "אני חושבת שמצלמות אם הן היו משדרות בשידור חי, אז היה כאן איזשהו פתרון. מצד שני, הורים צריכים ללכת לעבוד ולסמוך על הצוות המטפל", היא אומרת. "מצב של שידור חי עלול להשבית הורים רבים בעבודה, אני חושבת שחוקר פרטי יודע לעשות את המעקב הזה מבלי להיחשף וכך למנוע אי נעימות במקרה שהחשדות אינם נכונים".
"מצב של שידור חי עלול להשבית הורים רבים בעבודה, אני חושבת שחוקר פרטי יודע לעשות את המעקב הזה מבלי להיחשף וכך למנוע אי נעימות במקרה שהחשדות אינם נכונים"
מבחינת נוגה, מדובר במלחמה במערכת שלא מצליחה להגן על הילדים שמופקדים בה. "אין שום סיבה שהורים לא ייקחו אנשי מקצוע מכל תחום על לשמור על הילדים, התופעה הזו של התעללות חייבת להיפסק ואחת הדרכים המרתיעות בשביל למנוע אותה היא לקחת חוקר פרטי שיאסוף ראיות מפלילות וישלול חשד לאלימות בצורה מקצועית שלא ישתמע לשתי פנים, אם יש ספק אז אין ספק, תבדקו את מה שצריך לבדוק בשביל לשמור על הילדים שלכם".
מה שהמצלמה לא רואה
שמוליק ממן, מנכ"ל קואנטין חקירות, מספר כי ב-80 אחוז מהחקירות, החשדות על אלימות בגן מתגלות כנכונות. לדבריו, התחום של הורים ששוכרים חוקרים כדי לפקח על אנשי צוות בגנים רק הולך וגדל.
"הורים מעוניינים שהילדים שלהם יגדלו בסביבה בריאה ותומכת ולא חייבים לצפות באלימות קשה על מנת להחליט על העברה מגן ילדים ולפעול מול הגננות בהתאם", אומר ממן. "מצלמה בגן היא משהו שכיום לא מאפשרים לראות ללא תלונה במשטרה. מדובר כאן בעלות זניחה יחסית, במיוחד כשמביאים בחשבון שההוצאה מתחלקת בין עשרות הורים בכל גן".
אבל האם מצלמות בגן הילדים, כפי שמחייב החוק, לא פותרות את הבעיה? ממן טוען שברגע שאין שידור חי, ובמרבית המקרים אין שידור, מקרי ההתעללות נחשפים שבועות או חודשים לאחר הצילום. עד אז הנזק כבר מעמיק. חוקרים, לטענתו, מצליחים לראות דברים שמצלמות לא קולטות.
"אנחנו מצלמים ומקליטים מחוץ לגן ולכן מקבלים זווית הסתכלות שונה על הגן ממצלמות קיימות שלא מכסות 100 אחוז מהגן. חוקר פרטי מתפקידו לבדוק את ההתנהלות של הגננות והמטפלות, שינוי בהתנהגות או שינוי בהבעות הפנים שעלולות לעורר חשד. מצלמה היא אביזר טכני שפועל בצורה עיוורת לעומת חוקר פרטי שרגיש לשינוי בגן ויכול לאתר דברים שנסתרים מעיני המצלמה".
פרשת כרמל מעודה, המטפלת שהתעללה בילדים בגן בניהולה בראש העין, הייתה ככל הנראה קו פרשת המים בכל נושא ההתעללות. "האלימות בגנים תמיד הייתה ותהיה", מבהיר ממן. "פשוט תיאור של מקרה כה מזעזע, מניע יותר הורים לבדוק האם הגננות והמטפלות של הילדים שלהן מתנהלות בצורה ראויה ללא אלימות אחרי שמשאירים את הילד מאחורי השער של הגן".
"ביום האחרון של המעקב ביצענו כניסה בכיסוי, הצלחנו לזהות שהצעקות מצד המטפלות מופנות לחלק מהילדים שהיו יותר בכיינים מילדים אחרים"
שמוליק ממן
עבור ממן מקרה זכור במיוחד היה חקירה של גן ילדים במרכז, שלאחר תצפית ממושכת התגלה כמלא בליקויים. "למשל, אחת הסייעות השאירה את הדלת של הגן פתוחה כשהגן ממוקם ליד כביש ראשי ובכך סיכנה את הילדים. מידי פעם שמענו צעקות ודיבור מזלזל לילדים מצד הסייעות בזמן שהגננת נעדרה מהמקום. גם תיעדנו יציאות של הגננת שהלכה לסידורים והשאירה את ההשגחה על הילדים באחריות הסייעות בלבד. דבר שהוא אסור על פי חוק. בזמן שהגננת לא הייתה בגן, הסייעות הרשו לעצמן להתנהג בזלזול ובבוטות כלפי הילדים. העברנו את המקרה לטיפול משטרתי. חלק גדול מההורים עזבו את הגן מיידית בעקבות הממצאים שעלו מהחקירה והמשטרה חוקרת את הנושא. ביום האחרון של המעקב ביצענו כניסה בכיסוי, הצלחנו לזהות שהצעקות מצד המטפלות מופנות לחלק מהילדים שהיו יותר בכיינים מילדים אחרים".
נחשפים לכל מה שקורה
חלק מההורים מסתפקים במעקב באמצעים טכנולוגיים, כמו שעון חכם לילדים, המאפשר לתקשר איתם ולפקח על המתרחש במהלך כל שעות היום. אנה מספרת בשיחת טלפון כי היא אמא חרדתית מאז שהיא זוכרת את עצמה. "בעבר הייתי מזמינה מוצרים של בילוש, כל מיני מקליטים והייתי מחביאה לו בתיקים".
אנה הצליחה להירגע לאחר שקנתה שעון קידי ווטש. "בלחיצת כפתור אני נחשפת לכל מה שקורה. פה אני יודעת שאני לא צריכה להניע את הרכב ולבדוק. יש לי את האפשרות להאזין שהכול בסדר. אותי זה מציל. זה יותר רגוע להיות אמא בבית מאמא מול הגדר".
באופן טבעי, ממן נלהב פחות מאפשרויות כאלו, בעיקר כשהן מגיעות אל הרף הפלילי. "חשוב לציין שחקירה עצמאית עלולה להוביל למסקנות לא נכונות, ממצאים או ראיות שאינן קבילות ולפי חוק, מומלץ להורים לא לבצע חקירה פרטית באופן עצמאי. זה אסור על פי חוק ועלול לחשוף אותם לתביעות מצד הגננות והמטפלות".
"למרבה הצער, אנו נחשפים כמעט מדי שבוע למקרים של התעללות בגני ילדים" אומרת עו"ד שרון מאירוביץ, מומחית למשפט פלילי ומנהלי, חוקרת פרטית בעברה. "הורים רבים מקפידים על שילוב הילדים במסגרות בהם מצלמות. עצם הצבת המצלמות לאו דווקא יימנעו את אירועי האלימות, אך לכל הפחות מודע הצוות החינוכי כי עין נוספת בוחנת מעשיהם, בין אם בזמן אמת ובין אם בדיעבד. המצלמות לא נמצאות בכל המסגרות החינוכיות ובכל הגילאים. הורים רבים מוצאים עצמם מניחים בתיק הגן או בגוף הילד ציוד המקליט את התרחשויות האירועים בגן".
מאירוביץ מבהירה כי לצד החובה והאחריות של כל הורה והורה לשמור מכל משמר על ילדיו ולהגן עליהם, קיימת החובה לשמור על הוראות החוק. "האיזון בין שתי חובות אלה לא תמיד קל", היא אומרת. "העמדה הרווחת כיום של הרשויות החוקרת והתובעת בשל מקרי ההתעללות הרבים הינה, שאם ההורים, מכוח היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, מתקינים ציוד מקליט שתיעד אירועי התעללות בקטינים חסרי ישע, הרי שלא ינקטו נגדם בהליכים משפטיים מכוח חוק הגנת הפרטיות, ובלבד שלא ייעשה במידע שהושג כל שימוש שיש בו משום פגיעה בפרטיותם של יתר הקטינים או בצוות המוסד החינוכי. כמו כן יש להעביר את המידע שנאסף לידי הרשות החוקרת, שתכשיר את ההקלטה בדרכים הקבועות בחוק".
ומה אומר החוק לגבי חוקר פרטי?
"חובתו של חוקר פרטי לפעול בהתאם להוראות הדין, וחל עליו איסור לבלוש ולהתחקות בדרך המהווה פגיעה בפרטיות של אדם אחר. כל עוד פועל החוקר הפרטי בהתאם להוראות החוק, עבור מי ששכרו את שירותיו, במטרה להגן על קטין או קטינים, מבלי לפגוע בשלוות החיים והפרטיות של הקטינים האחרים והצוות במוסד החינוכי, הרי שאין כל מניעה לעשות כן.
"חשוב מאד לציין, כי אם במהלך עבודתו גילה החוקר הפרטי, כי בוצעה עבירה, הוא מחויב למסור את הידיעות הללו לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לגורם החוקר, ואם יש בידיעות הללו כדי להפליל את הלקוח שלו, רק אם הסכים לכך הלקוח. ואף יותר מכך, אם היועץ המשפטי לממשלה שוכנע כי המשך החקירה הפרטית עלול להפריע לחקירת המשטרה, הרי שהוא ראשי לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו, עד לסיום החקירה המשטרתית".