יש סיבה שבגללה גמילה מחיתולים עשויה להלחיץ גם הורים. מדובר בשלב מעבר משמעותי, אחד מני רבים שנעבור עם הילדים שלנו, שמסמל עוד שלב בדרך הארוכה שלהם להיפרדות מאיתנו. אם עד לפני רגע הם היו תלויים בנו לחלוטין, הרי שהורדת החיתול היא תחילתו של השחרור. נכון שאנחנו רוצים שהם יגדלו ויצמחו וילמדו לבד, אבל יש בזה גם משהו לא פשוט. ואם זה לא מספיק, אז גם הפחד מפספוסים מנהל אותנו לא מעט – מה יקרה אם נשתעבד לניקוי הרצפה וכביסות אינסופיות כי הפעוט או הפעוטה פשוט לא מצליחים להגיע לשירותים?
גם עבורם זו הרבה פעמים חוויה מאתגרת. הם נדרשים למשהו שיכול להיתפס כגדול, מפחיד ומאיים. לפעמים הם לא ממש מוכנים לזה, ולפעמים, גם אם פיזית הם מוכנים, הרי שעדיין קשה להם לוותר על השליטה ולהתמסר לשירותים.
כמובן שזה תלוי באיזה ילד או ילדה יש לכם. יש הורים שמוכנים להישבע שגמילה היא משהו שאפשר לתקתק בקלילות, ויש כאלה שבטוחים שמדובר בטיול למדור האחרון בגיהינום. בכל מקרה – זה בהחלט משהו שכל הורה צריך להתמודד איתו. במערכת ההורות של מגזין Popsuger החליטו לסייע לאלה שנמצאים רגע לפני הצעד המאתגר, ופנו לחברי הקהילה לתת את הטיפים והטריקים הכי מוצלחים שלהם לגמילה חלקה שתותיר כמה שפחות משקעים על שני הצדדים. זה מה שהיה להם לשתף.
נרמלו את העובדה שכולנו הולכים לשירותים
"התחלתי לגמול את הבת שלי די מוקדם, בסך הכל כשהיא הייתה בת שנה ועשרה חודשים. יש ספר שמאוד עזר לי בשם Oh Crap! Potty Training. אני חושבת שזה בעיקר בזכותו. זה עבד כמו קסם! ביום השני לגמילה היא כבר הלכה לסיר בעצמה. אני יודעת שבשביל הרבה הורים גמילה יכולה להיות מאוד מלחיצה, אבל לדחות את זה הופך לדעתי את הסיטואציה לקשה יותר. אם זה נראה שהם לא מוכנים, תחכו קצת ואז תנסו שוב. טיפ ממש חשוב שלקחתי מהספר הוא שזה ממש נורמלי וזה המסר שצריך להעביר להם. לנרמל להם את השירותים. קחו את הפעוט לשירותים והראו לו שכולם עושים את זה. כולל אבא ואמא. לעשות פיפי וקקי זה לא דבר צריך להתבייש בו! וילטה רוני
>> לחכות שהילד יהיה בשל לגמילה? ממש לא!
קחו את זה באיזי
"מאוד חשוב להתחיל כשהם מוכנים ולא לפני. אם יש להם תאונה תסבירו להם שזה ממש בסדר, שתאונות קורות. התחילו באימונים במהלך סוף השבוע. קחו אותם לשירותים כל חצי שעה בכמה ימים הראשונים ובימים הבאים כל 45 דקות. אחר כך אפשר לעבור לכל שעה. עברו לחיתול פול אפ במהלך שנת הצהריים והלילה עד שתגלו שהם יבשים גם במהלך השינה. באוטו תמיד החזקנו סיר נייד וזה עבד מעולה". אליזבת דיאז
תנו להם פרס על עבודה טובה
"בגן של הבת שלי תמכו בנו בשלב הגמילה ובעצם עשו את החלק הארי של העבודה. הדבר הכי חשוב היה לוודא עם הגננת שכולנו באותו עמוד ושנשתמש באותה אסטרטגיה. בעלי ואני מאוד נרגענו כשהבנו שהגן שלנו תומך ומעבר לזה. הבת שלנו הייתה רק בת 20 חודשים, ועיקר הקושי שלה היה להתמודד עם מספר 2. היא הייתה אומרת שהיא צריכה ומתעקשת לעשות בחיתול במקום. זה התאים לנו, לא רצינו שהיא תרגיש מאוימת ובלחץ ללכת לשירותים או שהיא תחזיק הכל בפנים ולא תרצה ללכת בכלל. בסופו של דבר החלטנו לאמץ שיטת פרסים – הכנו לה טבלה קטנה ובכל פעם שהיא השתמשה בסיר היא קיבלה מדבקה והדביקה בטבלה. בכל פעם שהטבלה הייתה מלאה היינו קונים לה משהו קטן". סטייסי הרשר
הזכירו לעצמכם שלכל אחד יש את הזמן שלו
"חשוב להעריך את המוכנות לפני שמתחילים. הבן שלנו לא היה מוכן ללמוד וזה היה מאוד מאוד קשה. זה היה חתיכת מאבק. הבת שלנו לעומת זאת רצתה תחתונים של גדולה וביקשה מאיתנו. תוך שבוע היא הייתה גמולה. בקיצור – אל תדחפו יותר מדי". סנדי רוג'רס
תנו לילד להסתובב ערום בבית
"מצאתי שלהישאר בבית במהלך סוף השבוע ולתת לילד שלי זמן להסתובב בעירום עבד הרבה יותר טוב מכל דבר אחר. הוא כאילו הרגיש יותר בנוח ויותר חופשי לעשות פיפי בתוך משהו – לפני שהוא היה ערום זה היה בתוך התחתונים שלו. כשהוא היה ערום לא היו לו תאונות. שמתי כמה שכבות של מגבות חוף על הספה ועד החלק של השטיח איפה שהוא שיחק ליתר ביטחון" אנג'לה אליאס
כשממש צריך לכו על תחתוני גמילה
"השתמשנו בפול אפס רק בשינה ובנסיעות, כשלא הייתה גישה לשירותים. הרגשתי שהם יותר מדי כמו חיתול ולילדים היה נוח מדי לעשות בהם פיפי. הייתי שמה אותם על תחתונים רגילים כדי שהם ירגישו את הרטיבות רק בלי הצורך לנקות. זה מגעיל אבל זה עבד" רבקה גרובר