מתוך עשרת המקומות הראשונים בדירוג עליות השכר בהייטק, במחצית השניה של 2021, שישה אינם בתפקידי R&D, כך עולה מנתוני Compete. הסטארט אפ Compete, שעובד עם מאות חברות הייטק מרמת ה-SEED ועד המונפקות ועם קרנות הון סיכון, מספק נתונים מבוססים בזמן אמת לחברות על חבילות השכר וההטבות לעובדים ביחס למתרחש בשוק. על פי הנתונים, המקצוע בהייטק, שהשכר בו עלה הכי הרבה מבחינת תגמולים לעובד, הוא מומחה מרקטינג בדרגת ביניים, שהתגמולים בו עלו ב-27.6% בחצי שנה.
במקום השני נמצא שכר כותבי התוכן בדרגת ביניים, שעלה ב-24%. במקום השלישי אלו נציגי BIZDEV בכירים, ששכרם עלה ביותר מ-23% וגם שכרם של מהנדסי DEVOPS מתחילים, עלה ב-23%. מי שסוגרים את החמישיה הם מנהלי הלקוחות הבכירים, ששכרם עלה בקצת יותר מ-21%.
במקום השישי עומד תפקיד VP Product, שהשכר בו עלה ב-18%; במקום השביעי מנהלי Customer Success בדרג ביניים (16.4%), ואחריהם חוקרי אבטחה בדרג ביניים (14.2%), מהנדסי הטמעת מערכות בדרג ביניים (13.9%) וSenior Customer Success ששכרם עלה ב-12.5%.
המשמעות היא שרק ארבעה מתוך המקצועות שעלו בצורה המשמעותית ביותר, הם בתחומי הפיתוח. ששת הנותרים מתמקדים בעיקר בתחומים של מכירות ופיתוח עסקי. כמו כן, עולה מהרשימה כי השוק הכי צריך עובדים בדרגות ביניים ומוכן לתגמל עליהם. אחריהם יש צורך בעובדים בכירים וסגני נשיא (4) ורק בתחום ה-DEVOPS, העלייה היא לעובדים ברמת ENTRY.
4 המקצועות ברמת ההתחלה שעלו הכי הרבה פרט ל-DEVOPS, הם מנהלי מוצר (11.8%), אנשי פיננסים (11%), מהנדסי אוטומציה (6.7%) ומנהלי פרויקטים (5.7%). בדרגת הביניים ציינו כבר את כל חמשת הראשונים ובדרגת סניור ומעלה - כל המקצועות הם לא R&D.
בסך הכול, מכלל 50 המקצועות שנסקרו, 17 מקצועות עלו באחוזים דו ספרתיים ושניים נוספים, מהנדס InfoSec בדרג ביניים ומנהל מוצר בכיר, עלו ב-9.8% ו-9.7% בהתאמה. כלומר, כמעט 40% מהמקצועות ברשימה עלו באחוזים דו ספרתיים. מכלל המקצועות הנסקרים, 21 היו בדרג ביניים, ורק 10%, כלומר חמישה תפקידים, היו ברמת ה-ENTRY. כל 24 הנותרים היו ברמת Senior ומעלה.
מה משפיע על העלויות ולמה המצב כרגע אמביוולנטי?
"יש כמה פרמטרים שמשפיעים על הטק הישראלי", אומרת עמית רפפורט, שותפה מייסדת ב-Compete, שלפני כן עבדה ב-HR בחברות הסייבר פאלו אלטו (PANW) וסנטינל וואן (S). "מצד אחד שער הדולר שיורד, ומצד שני הכניסה של הקרנות והכסף והזר, כשגם העלויות של העובדים עולות. ה-Runway נהיה קצר, לא רק בגלל שהדולר הפך לשווה פחות, אלא בגלל שדה פקטו המספרים עולים וזה אקרוס דה בורד. היחס בין הדולר לשקל הוא בעייתי ומורכב ובגלל הפרמטרים הקיימים בשוק, התגמולים עולים והכסף של המעסיקים שווה פחות".
"אם פעם הכסף היה שווה X זמן, היום הוא שווה חצי ממנו, אבל היתרון של הסיטואציה הוא שהרבה יותר קל לגייס היום וכבר לא צריך מיליון דולר ARR כדי להיות זכאי לסבב A. בהיבט של שחיקת הדולר, אני חושבת שצריך לשמור על הכסף בקפידה ולא בפזרנות. זה קיים, לא סתם הפרודיה של ארץ נהדרת קיימת, אנחנו חיים בתרבות שמאפשרת את זה - אבל צריך להיות אחראיים ברמת התוכנית העסקית ולשים באפרים וגלגלי הצלה לימים גשומים", היא מסכמת.
משמעות נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא שאחוזי עליית השכר פחות משנים מאשר רמת הבכירות בארגון. אם משכורת של עובד שמרוויח 10 אלפים שקל בחודש עלתה ב-25%, בחודש הבא הוא ירוויח 12.5 אלף שקל. אבל סמנכ"ל שהרוויח 80 אלף שקל והעלו לו את המשכורת ב-5%, ירוויח בחודש העוקב 84 אלף שקל. אז כש-90% מהשכר עולה עבור דרגי ביניים ומעלה, וכמעט 50% מהם בדרגים בכירים עד בכירים מאוד, אפשר לראות את ההכבדה המהותית על התקציבים של החברות וגם על היכולת שלהם להשקיע ב-R&D. זה מצוין לעובדים, אבל הרבה פחות לחברות - למרות הקלות בגיוס כספים.
בעולם שבו רכיב השכר הוא רכיב ההוצאות המשמעותי ביותר בחייהן הפיננסיים של מרבית החברות, המשמעות היא שקצב שריפת המזומנים רק הולך להאיץ. זה כבר מחייב חברות רבות לצמצם את טווח הזמן בין גיוס לגיוס, כשהמשמעות היא שיש אילוף לגייס יותר כסף בכל סיבוב וכך גם לדלל החזקות של בעלי העניין.