פסיקה תקדימית שהתקבלה השבוע שווה הרבה מאוד כסף לעובדי הייטק - אבל לא לכולם. ננסה לעשות סדר: בשורה התחתונה, עובדי הייטק שמועסקים בחברות המוגדרות "מפעל מוטב" (על פי החוק לעידוד השקעות הון) ישלמו מס נמוך על דיבידנדים ובשיעור של 15%-20%, בדומה לשאר בעלי המניות בחברה. זאת לפי פסק דין של השופט שמואל בורנשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז -לוד.
ראשית הסיפור בעובד הייטק מחברת קונדואיט, שהגיש ערר נגד החלטה בעניינו של רשות המסים. קונדואיט חילקה דיבידנד לבעלי המניות בחברה בסכום של 2 מיליארד שקל בשנים 2011, 2012, 2015 ו-2016, כאשר העובדים קיבלו 15% מהסכום המחולק. עבור כל בעלי המניות (העובדים ושאר בעלי המניות) נוכה מס במקור בשיעור של 15%, שהוא שיעור מס מופחת עבור דיבידנד, שניתן לבעלי מניות בחברה "בעלת מפעל מוטב" על פי החוק לעידוד השקעות הון.
מהו מפעל מוטב? עורך הדין של לוי, עמית קריגל, מסביר שחלק גדול מאוד של חברות ההייטק עומדות בתנאי החוק לעידוד השקעות הון כי הן מפעל תעשייתי ו-25% מהמכירות שלהן מופנה לייצוא - ההגדרה למפעל מוטב. על כך הן מקבלות הטבות מס על פי חוק.
אבל כשרשות המיסים ערכה לעובד, עופר לוי, שומה - היא קבעה שהוא נדרש לשלם מס על הדיבידנד בשיעור של 25% - ועל ההחלטה הזו הוא הגיש את הערר. לוי טען ש-15% הוא שיעור המס הנכון לדבידנד שמקורו ברווחים של חברה בעלת מפעל מוטב, וכי הוא צריך לשלם מס שווה לשאר בעלי המניות בחברה.
לעומת זאת רשות המיסים טענה כי שיעור המס הנכון הינו 25% בהתאם לסעיף 102 לפקודה במסלול הוני (מסלול 102 לפקודת מס הכנסה אומר כי הכנסה שנובעת מאופציות ומניות חייבת במס של רווחי הון ובשיעור של 25%, ולא בשיעור המס השולי של העובד שחל על המשכורת ויכול להגיע ל-50%, ר"ס). לגישתה של רשות המיסים סעיף 102 הוא הסדר כללי וכל התשלומים שמקבל העובד מכוח הקצאת ההון תחת הסעיף הזה יהיו בשיעור של 25%, כולל תשלומי דיבידנד, למרות שסעיף 102 מדבר רק על שיעור המס בעת מימוש מניות ולא בעת קבלת דיבידנד.
ואולם, בית המשפט קיבל את הטענה של לוי שעובד המחזיק במניות צריך להנות משיעור מס דומה לכל לבעלי המניות האחרים.
על אילו עובדים תחול ההטבה? קריגל מסביר כי לא כל עובדי חברות המקבלות הטבות של מפעל יכולים ליהנות משיעור מס מופחת, אלא רק עובדים בחברות רווחיות, שיש להן רווח לחלק ושמחלקות אותו לבעלי המניות. קל לדעת אילו חברות מחלקות דיבינד, כשמדובר בחברות נסחרות, למשל אינטל, אפל ומיקרוסופט - אך קשה לדעת אילו חברות פרטיות נוהגות כך.
טענה נוספת שטען לוי בערר היתה טענת האפלייה, שכן מכל העובדים בחברה הוא היחיד שנערכה עבורו שומה.
"אנחנו הראנו, שבחברה יש 500 עובדים שקיבלו דיבינד ולאף אחד מהם לא נעשתה שומה. ואפילו אם מס הכנסה צודק, זו התנהגות לא סבירה ולא הגונה לערוך שומה רק לעובד אחד", מספר קריגל. "בית המשפט קיבל את הטענה ברמה העובדתית, כלומר, מס ההכנסה לא הראה שיש עוד עובד בחברה וגם לא בחברות אחרות במשק, שנערכה לו שומה, אבל הוא לא הכריע אם הוא היה מקבל את טענת האפלייה כטיעון יחיד, אבל הוא מחזק את הטיעון המרכזי שלוי זכאי לשלם מס בשיעור דומה לשאר בעלי המניות".
עורכי הדין עמית קריגל ואלדד נח שייצגו את עופר לוי מסרו עוד כי: "בימים אלו בתקופה של סערה ציבורית בנוגע לתפקידו של בית המשפט, פסק הדין ממחיש את החשיבות המכרעת של ביקורת מעמיקה ויסודית של בתי המשפט על החלטות רשויות המימשל, במקרה שלפנינו, פקיד השומה, לצורך הגנה על זכויות הנישומים".