עובדי הייטק מפוטרים עלולים להפסיד לא רק את המשכורת שלהם אלא גם מחצית משווי האופציות שלהם ואף יותר מזה. הדבר הזה קורה בגלל גישתה של רשות המיסים, לפיה ההקלה המיוחדת שניתנת על מימוש אופציות – מס בשיעור 25% בלבד – לא חלה בעת פיטורים.
במקרה כזה דורשות רשויות המס תשלום מס בשיעור שולי של קרוב ל-50%. ומכיוון שתהליך המימוש עצמו עולה כסף רב לעובד, ייתכן שבשורה התחתונה עובדי הייטק מפוטרים יפסידו את האופציות שלהם רק בגלל העלויות הגבוהות הכרוכות במימושן.
מסביר עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל בתחום המסים במשרד ארנון, תדמור-לוי: "במסגרת תנאי האופציות המוענקים לעובדים, אם עבודתם מסתיימת עליהם לממש את האופציות בתוך 90 ימים ממועד הפיטורים, אחרת האופציות פוקעות. לא רק שהעובד איבד את מקום עבודתו, אלא שאם הוא מעוניין להחזיק באופציות או במניות עליו להכניס את היד לכיס ולשלם את מחיר המימוש של האופציה".
לדבריו, במקרים רבים החברות המפטרות רוצות לסייע לעובדים המפוטרים ולכן מציעות להם להאריך את מועד המימוש למשך שנה ואף יותר. הן גם עשויות לבצע האצה של תקופת ההבשלה של האופציות, כך שניתן יהיה לממש אופציות שטרם הבשילו לפי ההסכם הקיים. בשני המקרים מדובר בשינוי ההסכם עם העובד. מס הכנסה פסק ששינוי שנעשה אגב פיטוריו של העובד יפסול את האופציות מהאפשרות להנות מסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (25% מס) ובמקום זאת המימוש יעשה תחת סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (כ-47% מס).
עלולים לפספס את האקזיט
בעייה נוספת היא מועד "אירוע המס" שבו נדרש העובד המפוטר לשלם את המס. לדברי עו"ד פינברג מדובר במועד מימוש האופציות למניות (שבו אין לעובד כל הכנסה אלא רק הוצאה על עצם המימוש) ולא מועד מכירת המניות (שבו נכנס כסף לכיסו). "ניקח לדוגמה עובד שפוטר והאריכו את מועד המימוש של האופציות למניות למשך שנה ממועד פיטוריו. בתום שנה החברה טרם הגיעה לאירוע אקזיט, אבל כעת העובד נדרש גם לשלם את מחיר המימוש (על מנת שהאופציות לא ייפקעו), וגם עליו יהיה לשלם מס על ההפרש בין מחיר המימוש לשווי השוק של המניה. בנסיבות שהמשק נמצא בהן היום, ועל מנת שלא להביא לפגיעה בלתי מידתית בעובדים שפוטרו מעבודתם, ראוי היה שרשות המיסים תשקול מחדש את עמדתה בעניין זה".
ברשות המיסים נראה שאין כוונה לשקול את העמדה הזו. ברשות מבהירים כי שינוי סעיף המיסוי נעשה רק במקרים בהם הוא משמש בסוג של מענק פרישה או פיצויי פיטורים: "רשות המיסים אינה מתערבת בשיקולים המסחריים בין העובד לבין המעסיק בתקופת העבודה, לרבות גובה תוספת המימוש, מועדי ההבשלה או תקופת הפקיעה של האופציות כגון חלון הזמן שבו ניתן לעובד לממש את מניותיו לאחר סיום יחסי מעביד. כך, עובד שפוטר אחר שנה רשאי להמיר את האופציות שהבשילו ולשמרן אצל נאמן עד לתום התקופה ועדיין לקבל את ההטבה של 102.
"ואולם, ככל שהשינוי בתנאי נועד להטיב עם העובד במעמד הפרישה ולמעשה בא כתחליף למענק פרישה כספי במענק פרישה בשווה כסף מתוך רצון לנצל את הטבת המס, רשות המיסים לא תאשר את ההטבה. כך למשל, עובד זכאי למענק פרישה מוגדל של 1,000 שקל שתמוסה במס שולי. חלף זאת מפחית לו המעסיק את תוספת המימוש המקורית של ה-100 אופציות שבידיו שהייתה 10 שקל ל-0 שקל (כלומר הטבה של 1,000 שקל) לעמדת מס הכנסה גם הטבה זאת חייבת במס שולי".
בינתיים לא נראה שיש פיתרון באופק. עובדים שבידיהם אופציות שהבשילו, וחוששים כי יתכן ויהיו פיטורים בחברה בעתיד, יתכן וצריכים לשקול מימוש האופציות שבידיהם אם במסגרת גיוס סקנדרי ואם באמצעות גופים שעוסקים ברכישת אופציות מעובדים, הגם שהם מוותרים על תשואה נאה במקרה שהחברה תגיע לאקזיט. החלופה שהעובד יפוטר ויאלץ לממש את האופציות תחת תנאי מיסוי גבוה, עלולה להיות חמורה יותר.