"יש הבדל בין 'מצאתי דרך לעבוד 6 במקום 8 שעות או לעבוד פחות בערב' לבין התופעה של עובד שמחליט בצורה מופגנת שהיום הוא מצליח להתחמק מלעבוד", מסכם זיו אלול, יזם, משקיע ותיק ומנכ"ל הסטארט אפ פריאפט שנחשף ב-tech12; את ההאשטג "התפטרות שקטה".
לדבריו של אלול, הטרנד המתריס עלול לחזור לעובדים כבומרנג. "עובד כזה (שנוקט בהפגנתיות בהתפטרות שקטה, ר"ס) הוא עובד פחות מעורב, פחות יודע מה קורה עם החברה, מה החזון והמטרות שלה. הוא גם פחות חשוף למנהלים, הם לא חווים אותו ויש לו פחות השפעה על הארגון. עובד נוכח ויוזם ומעורב זה עובד שהיכולת שלו להתפתח בארגון יותר גדולה. מנהלים אוהבים לקדם עובדים שמכירים ומחוברים לארגון".
יתרה מזו, לדבריו ההתנהלות הזו עלולה להשפיע לא רק על ההתקדמות של העובד בחברה הנוכחית, אלא באופן כללי על ההשתלבות שלו בשוק. "למשל, בסטארט אפ הוא לא יעבוד כי שם יש מעט עובדים, ובהגדרה כל אחד עושה תפקידים של שניים או שלושה אנשים. כל הזמן רואים את התפוקות וההישגים של כל עובד, בכל יום, ולכן הוא לא יכול 'להתחבא'. בחברה גדולה לכל עובד יש משימה אחת מתוך מכלול מאוד גדול - והמעקב והבקרה בהן נעשים באינטרוולים ארוכים. לכן עובד כזה מוותר מראש על התפתחות שלו בצד של האקוויטי (מענקי אופציות לעובדי חברות בצמיחה, ר"ס)".
אלול: "המאבק הוא על יצירה של ארגון עם מוסר עבודה, אנשים שרוצים לעבוד ממקום של אכפתיות, שמשפיעה על איכות המוצר. המעסיקים לא מוטרדים מעובדים שצריכים להוציא את הילדים מהגן או מעובד שמצליח להשיג בשש שעות מה שאחרים מפיקים בשמונה שעות, זו לא הבעיה"
זיו אלול הוא יזם סדרתי עם ניסיון באקזיטים: חברת הפרסום הדיגיטלי אינראקטיב שהקים נמכרה ב-86 מיליון דולר לחברת Fyber הגרמנית; ב-2021 עמד בראש Fyber ומכר את החברה בעסקה ששוויה 650 מיליון דולר. באותה שנה הקים אלול את Periapt. במקביל הוא משקיע הון סיכון (שותף של השר לשעבר יזהר שי) וחבר דירקטוריון בכמה חברות.
אלול מציין פגיעה אפשרית נוספת – החוויה האישית של העובד. "זה פוגע בתחושת החיונית בפני עצמו, הוא לא מעורב ולא משפיע כי הוא לא נמצא במקומות של קבלת ההחלטות".
על תפיסת הערך העצמית הזו כתבה אריאנה האפינגטון בפוסט בלינקדאין שהפך ויראלי: "ההתפטרות השקטה היא צעד לקראת התפטרות מהחיים. אנחנו לא צריכים להיות מוגדרים על ידי העבודה שלנו. אבל באותה העת, אם העבודה היא לפחות שמונה שעות ביום שלנו, האם אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים פשוט להעביר אותן בשעמום בלתי נמנע? עבודה יכולה להעניק לנו משמעות ותכלית, וזה חלק מחיים משגשגים. האם המשמעות של הרצון להימנע משחיקה היא להימנע מהאפשרות למצוא הנאה בעבודה ולאהוב אותה?". גם היא מפרידה, כמו אלול, בין דרישה לשעות עבודה לא סבירות (שיוצרות burnout) לבין הימנעות מעבודה.
האם לדעתך המטוטלת במאזן הכוחות בין המעסיקים לעובדים זזה באופן קיצוני מדי, עד שנראה את תגובת נגד חזקה מצד המעסיקים - כמו אפל שהחזירה את העובדים למשרדים, או מארק צוקרברג שהזהיר את העובדים שלו שמי שלא יעמוד בדרישות הגוברות ימצא את עצמו מחוץ לחברה?
אלול: "המעסיקים היום מוכנים להכיל עבודה היברידית מהבית. בסוף, המערכת תהיה מאוזנת. המעסיקים לא מעוניינים שלא יהיה איזון של בית ועבודה, אבל התופעה הזו (התפטרות שקטה, ר"ס) לא מגיעה ממקום של איזון, אלא של זילות ופגיעה של מוסר העבודה, והמעסיקים מוטרדים שהדנ"א יחלחל ויפגע בכל הארגון.
"גם ככה העבודה מהבית פוגעת בתחושת השייכות של העובדים לארגון, וכשיש זילות של העבודה זה משפיע על עובדים אחרים. אם מוסר העבודה נפגע זה פוגע בחדוות היצירה; והמעסיק רוצה שלאנשים יהיה אכפת מהמוצר ושירגישו חלק ממנו. המאבק הוא על יצירה של ארגון עם מוסר עבודה, אנשים שרוצים לעבוד ולדבר עם אנשים ממקום של אכפתיות שמשפיעה על איכות המוצר".
ולשעות עבודה אין משמעות כאן?
"המעסיקים לא מוטרדים מעובדים שצריכים להוציא את הילדים מהגן אחרי הצהריים או מעובד שמצליח להשיג בשש שעות מה שאחרים מפיקים בשמונה שעות, זו לא הבעיה כי בסוף מודדים תפוקות ולא שעות. מה שמטריד זה הגישה של התחמנות והפחד שזה יחלחל לדנ"א של הארגון ואז תהיה פגיעה בארגון כולו. יש הבדל בין באלאנס לזילות - הזילות פוגעת בארגון, הבאלאנס לא.
"אם כל השאלות של העובד בראיון נוגעות לשעות העבודה, להתייחסות לאיזון בית-עבודה, כמה ימי חופשה יש וכמה מקבלים בתןביס; ואם הוא מתלונן שיש הגבלה על ימי החופשה - אלו נורות אדומות. אני רוצה לראות מועמדים ששואלים על החזון של החברה, על המוצר ועל הפוטנציאל שלו"
"אם הארגון גמיש ואפקטיבי – זה פנטסטי. בעבר, עבדתי בחברה גרמנית והקנאות של האירופאים לחופש ולאיזון היה מאוד גבוה. אבל, כשאנשים באו לעבודה – הם עשו את עשו את העבודה והיו הרבה יותר פרודוקטיביים בשעות העבודה. כמו שאומרים על אימהות עובדות, שהן עושות ב-7-8 שעות, מה שאחרים מסיימים בשמונה בערב".
יש דרך לזהות עובדים שמחפשים איפה לעשות פחות כבר בשלב הראיון?
"כן, לפי סוג השאלות שהעובד מפנה אליך. אם כל השאלות של העובד בראיון נוגעות לשעות העבודה, להתייחסות לאיזון בית-עבודה, כמה ימי חופשה יש וכמה מקבלים בתןביס? ואם הוא מתלונן שיש הגבלה על ימי החופשה, אלו נורות אדומות. אלו שאלות חשובות שצריכות להישאל אבל אם העובד מתמקד רק בתחומים האלה זו יכולה להיות בעיה. אני רוצה לראות מועמדים ששואלים על החזון של החברה, על המוצר ועל הפוטנציאל שלו. עובדים שמגיבים מהר למטלות בית, שלומדים, כאלה שמגיעים עם ברק בעינים ורעב להיות חלק מהחברה".