דאגה חדשה בקידום נשים בשוק התעסוקה: יותר ויותר נשים בדרגות ניהול בכירות בוחרות לעזוב את העבודה, כך עולה מהדוח השנתי של "נשים בשוק התעסוקה לשנת 2022", של חברת הייעוץ מקינזי וארגון LeanIn.Org, שבדק כ-12 מיליון עובדים ביותר מ-330 חברות בארצות הברית וקנדה.
חלק מהנשים בוחרות לעזוב את שוק התעסוקה אבל חלקן פשוט דורשות יותר ממקום העבודה - הן מחפשות חברות עם תרבות ארגונית שמתעדפת גמישות, רווחת עובדים ועובדות, גיוון, שיוויון, הכלה, ובמידה וישנם ארגונים שלא עומדים בסט ערכים זה - הן מחליטות לעזוב.
במשך שנים קיימת בעיה בקידום נשים והיא מתחילה באבן הדרך הראשונה – על כל 100 גברים בדרגה זוטרה שמקודמים לעמדת ניהול, רק 82 נשים מקודמות באופן דומה. בעמדות הבכירות של ה-C level, רק אחת מתוך ארבעה מנהלים היא אישה.
עתה מסתמנת בעיה חדשה – כיצד להשאיר בעבודה נשים שכבר הגיעו לרמות ניהול בכירות. מהדוח עולה כי עבור כל אישה בכירה (בדרגת דירקטורית) שמקבלת קידום, שתי נשים באותה דרגה בוחרות לעזוב את החברה שבה הן עובדות.
לפי הדוח, נשים בדרגות בכירות עוזבות את המשרות שלהן בשיעורים גבוהים מבשנים האחרונות, בין שעבור עבודה טובה יותר או אפילו עבור משרות בדרגה נמוכה ושכר נמוכים יותר. חלקן אף עוזבות את שוק התעסוקה לחלוטין. בנוסף, הפער בין שיעורי העזיבה של נשים לעומת גברים מתפקידים בכירים היה הגבוה ביותר מאז 2015: ב-2020 כ-7% מהעובדות והעובדים הבכירים עזבו את העבודה שלהם מרצון, אך ב-2021 שיעור הנשים שפרשו הגיע לכ-10.5% לעומת כ-9% אצל הגברים.
הסיבות לעזיבה מוכרות בתעסוקת הנשים וחוצות את כל דרגי הניהול: נשים שאפתניות באותה מידה כמו גברים, אך הן נתקלות ברוח קדמית שמקשה עליהן להתקדם. הן חוות הערות מזלזלות (belittling microaggressions) כמו הטלת ספק בהחלטות או בכושר השיפוט שלהן או שמתייחסים אליהן בדרגת ניהול נמוכה יותר בטעות – הסיכוי שמנהלת בכירה תיתפס בטעות כעובדת בדרגה זוטרה, גבוה פי שתיים מהסיכוי שזה יקרה למנהל בכיר.
לעניין הקרדיט או כל חיזוק אחר על עבודה טובה, 37% מהמנהלות הבכירות מדווחות שעובד אחר קיבל קרדיט על רעיון שלהן לעומת 27% מהמנהלים. על כל אלה ואולי בגלל אלה, השחיקה אצל מנהלות גבוהה הרבה יותר – 43% מדווחות על שחיקה גבוהה לעומת 31% בלבד בקרב המנהלים.
בנוסף, מנהלות לוקחות על עצמן משימות קריטיות נוספות מעבר לתפקידן הרשמי ועושות את זה הרבה יותר מגברים, אך לא מקבלות עבורן מספיק הערכה וקרדיט כמו: דאגה לרווחה של העובדים שלהן, שמירה על איזון בית ועבודה, ניהול עומסי העבודה שלהם וקידום עובדים מאוכלוסיות בתת ייצוג. נשים משקיעות פי שניים יותר בפיתוח של שיוויון וגיוון מהזמן שמשקיעים גברים ו-40% מהנשאלות אומרות שהסוגיות הללו לא מקבלות הכרה במשובים.
