חברות ההייטק ששכרו את א' לתפקיד פיתוח אצלן לא שיערו שהאופציה של עבודה מהבית תוביל לאפיזודה נצלנית שבה יגלו כי א' עובד ב-5 חברות במקביל. שכרו עמד על 40–50 אלף שקל למשרה (!), כך שהיו חודשים מסוימים שהוא הגיע ל-200-250 אלף שקל בחודש - מבלי בפועל לעבוד באף אחת מהעבודות.
"החברה פנתה אלינו לצורך פיטורים של אחד המפתחים הבכירים אצלה, ועשינו לו תהליך שגרתי כחוק. אחרי זה שתי חברות נוספות פנו אלינו כדי לפטר מתכנת בכיר אצלן מסיבות דומות, וכשבדקתי את שמו של העובד, זכרתי שלאחרונה כבר עברתי איתו הליך פיטורים", מספר עורך הדין רם לנדא, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד מיתר שליווה את החברה בהליך הפיטורים של העובד.
"בדקנו את תאריכי ההעסקה בכל אחת מהחברות וגילינו שהייתה גם חפיפה בין התקופות שהוא היה מועסק בחברות השונות", הוא מוסיף. "הוא עבד בחברה בין חודשיים ולפעמים גם ארבעה חודשים אם מדובר בחברה סבלנית יותר, אבל בסך הכל מדובר בתקופות די קצרות".
התקופות קצרות משום שהעובד מעולם לא התכוון לעבוד בפועל באף אחד מהתפקידים. לדברי לנדא הסטארט-אפ היה די פשוט עבור המפתח הבכיר: הוא היה עתיר ניסיון, מבוקש ויקר. בעבר הוא התמיין למשרות והתקבל אליהן די בקלות, ואחרי כמה שבועות שבהן הוא לא עבד בצורה רצינית, עבר תהליך של פיטורים. בין החברות שהעסיקו אותו נמנות חברות רציניות מאוד וגם חברה ציבורית אחת.
ובעוד לנדא מטפל בתיק בצד שלו, במשרד עורכי דין אחר טיפלו בפיטורים של אותו בחור מחברות נוספות - ואף הפעילו חוקר פרטי כדי להבין בכמה חברות הוא עובד. כך גילו לנדא, ועו"ד נוסף ששמו שמור במערכת, ששניהם מטפלים בפיטורים מרובים של אותו בחור - במקביל. המצב הגיע לכדי כך שלנדא קבע לאותו א' שימוע לפני פיטורים בשתי חברות שונות, באותו יום אך כפי שניתן לצפות, הוא נעדר משני השימועים.
"זה טבעי שבהתחלה יש תקופה של למידה אבל גילינו שיש בעיה גדולה יותר די מהר" מספר ע', מנכ"ל של סטארט-אפ המעסיק כ-300 עובדים. "אחרי שבועיים הוא לא עלה לשיחות, לא לזומים ולא הגיב להודעות ולמיילים, כלום. בהתחלה הוא תירץ את זה שהוא נדבק בקורונה ואחרי חודש הבנו שכנראה לא מדובר במחלה, אלא שהעובד פשוט לא עובד ואפילו לא ניסה לעבוד. וגם כשהוא כבר עלה לשיחה, די ברור שהוא לא הבין על מה השיחה או מה קורה בפרויקט".
איך הוא עבר את ראיון העבודה?
"הוא עבר את הראיון אצלנו בהצלחה ויש לו היסטוריה מאוד רצינית של 10 או 15 שנים בחברות גדולות. כנראה שהוא פשוט חשב שככה הוא יוכל לעשות יותר כסף יותר מהר", מספר ע'.
גם תהליך הפיטורים כפי שמתאר אותו ע' לא היה פשוט ומטרתו של א' הייתה להרוויח כמה שיותר זמן בעודו מקבל משכורת, כלומר, לדחות את מועד השימוע ככל האפשר - ואז לא להגיע אליו; להרוויח עוד שבועיים או עוד חודש ואפילו לנהל את התהליך באמצעות עורך דין, הכל במטרה לסחוט עוד כמה שבועות בתשלום.