לצד הפיטורים בתעשיה, ציפינו לראות ירידה בשכר והפסקת גיוסים גורפת. בדרך כלל הדברים שלובים זה בזה, כשיש התקררות בענף. ואולם, משיחות עם מגייסות וחברות השמה, יקום הפיטורים לא בהכרח פוגש את יקום השכר - ואלה מתנהגים כיקומים מקבילים.
לפי הנתונים שמסרה חברת ההשמה גוטפרנדס ל-tech12, ב-2022 הייתה עלייה של 6.5% במשכורות בכל מקצועות התוכנה בהשוואה ל-2021, והמשכורות הללו נשמרו גם ברבעון הקשוח האחרון. "זאת אולי המגמה הכי מפתיעה, אבל מעניינת וחשובה", אומרת שירי וקס מנכ"לית גוטפרנדס. "בהחלט ניתן לראות האטה מסוימת בגיוסים, ופחות משרות חדשות שמתפרסמות - וגם אנחנו בגוטפרנדס חווים ירידה בכמות המשרות בסטארט אפים, של בערך 50% בדצמבר - אך לצד זאת מהנדסי תוכנה, חוקרי סייבר ודבאופס הם עדיין המקצועות הנחשקים בארץ. כלומר, אנחנו רואים צמיחה וביקושים במקביל לגל הפיטורים".
ההסבר שלה לתופעה משלים את הצעדים שנוקטות חברות בתהליכי התייעלות: "אני חושבת שהיום מגייסים בצורה יותר בררנית ואם מגייסים מישהו, הוא יהיה ממש איכותי ועדיין יש עליו תחרות, זה מישהו ששווה את השכר הגבוה. זה שונה מהגיוסים בשנה שעברה שהיו הרבה יותר פזיזים ושל אנשים פחות איכותיים".
שירי וקס, גוטפרנדס: "היום מגייסים בצורה יותר בררנית ואם מגייסים מישהו, זה מישהו ששווה את השכר הגבוה. זה שונה מהגיוסים בשנה שעברה שהיו הרבה יותר פזיזים ושל אנשים פחות איכותיים"
לדבריה, אפשר לראות את זה גם בחברות שפיטרו עובדים, אבל הן בעצם "מנצלות את ההזדמנות לגייס אנשים מתאימים יותר, שבתקופות אחרות הן לא יכלו להשיג. הן מבינות שבשוק של היום כל השחקנים חייבים להיות חזקים וזה העיתוי המושלם לעשות הצרחה. זה נהיה לגיטימי להתייעל".
כל החברות שפיטרו גם מגייסות? זו דלת מסתובבת?
"רוב החברות מגייסות אבל באופן מאוד בררני, והן בוחרות לגייס רק את הפונקציות העיקריות. הן לא יוצאות להרפתקאות חדשות ומוצרים חדשים. זה כמו הליכה לסופר עם רשימת מכולת לעומת שוטטות בסופר ולקנות מכל הבא ליד. הן מבינות שהכסף לא בחינם וצריך להשתמש בו בחוכמה".
גם מירי גל בורט, מנכ"לית משותפת ובעלים של חברת EER Global, חברה שעושה השמות של עובדים בחו"ל עבור חברות ישראליות, הופתעה מתוצאות שמצאה בסקר קצר שערכה בקרב מנהלות משאבי אנוש בישראל בחודש שעבר. על הסקר ענו 258 מנהלות, מתוכן 80% בחברות הייטק; והמסקנות דווקא מעודדות: כ-35.2% מהחברות ממשיכות לגייס עובדים כרגיל ו-52% ממשיכות לגייס - אבל רק משרות קריטיות. רק 7% השיבו שחברה שלהן נמצאת בצמצומים ו-5.8% הקפיאו את הגיוסים עד להודעה חדשה.
"אי אפשר להתכחש להאטה, והיא מורגשת. אבל חשבתי שכולם בעיקר מפטרים, ולכן הופתעתי מהנתונים", משתפת בורט. וכמו וקס, גם היא צפתה לראות ירידה או לכל עצירה בגובה המשכורות וגילתה שזו לא תמונת המציאות. כ-47% מהחברות שהשתתפו בסקר הצהירו שהן מעדכנות שכר באופן רגיל כמו בשנים הקודמות, ורק 17% הקפיאו את המשכורות. היתר, 37% - יעלו משכורות בשיעור יותר נמוך. "זה לא אומר שאין מיתון, זה קיים, אבל יש גם נקודות חיוביות. כנראה שהנרטיב השלילי צבע את השיח בצבע של פיטורים. אבל זה לא כך בפועל", היא מדייקת.
למעשה, אם מדייקים את המציאות שמשתקפת מהנתונים הללו, יש את המציאות של הטאלנטים והעובדים שמחזיקים במקצועות מבוקשים, ואצלם המשכורות ממשיכות לעלות ויש עדיין מאבק וביקושים - ואת העובדים הזוטרים או שמגיעים מתפקידים שחווים האטה, שם השכר נשחק והפיטורים גואים.
מירי גל בורט, EER Global: "המועמדים הטובים עדיין מחוזרים ונמצאים בעמדות כוח. הבכירים והסניורים הם אנשים עם משפחות והם לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים"
"חברות הטק חושבות שאנחנו מפוצצים בקורות חיים של עובדים מפוטרים, אבל המועמדים הטובים עדיין מחוזרים ונמצאים בעמדות כוח", מסבירה וקס. "הם גם יותר שמרניים, הבכירים והסניורים הם אנשים עם משפחות והם לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים. הם שמים דגש על יציבות ובודקים כמה כסף נשאר לחברה לשרוד עד גיוס הכספים הבא", היא מסבירה. "מצד שני, המפוטרים הם בד"כ לא העובדים הכי טובים, ולכן היצע העובדים הוא מדומה, אין פה שפע אמיתי של טאלנט. בהכללה, אנשי הפיתוח והמוצר שנמצאים בחוץ הם ה-10% הפחות טובים ולכן אנחנו עדיין מחפשים לגייס את העובדים שנשארו בחברות - ודווקא עכשיו יותר קשה להזיז את הטובים מהכסא שלהם".
אנשים נצמדים עכשיו לכסאות?
"בוודאי. יש עכשיו יותר פחד להיות האחרון שנכנס לחברה כדי לא להיות הראשון שיצא. הם לא רוצים לקחת סיכון אם טוב להם בחברה שהם נמצאים ובטוחים במקום שלהם. גילינו שגם אם חברה גייסה הרבה כסף, זה לא אומר שהמקום בטוח".
"יש היום אולי 4 משרות גיוס על 800 מגייסות שמחפשות עבודה"
מלבד מקצועות הפיתוח, וקס מספרת על עלייה של 14% ב-2022 למקצועות מעטפת כמו משרות מתחומי אבטחת המידע, Devops, אלגוריתמיקה, בדיקות וניהול מוצר. לעומתם נפגעו מאוד אנשי השיווק והמכירות, גיוס ומשאבי אנוש ושם התמונה באמת לא נעימה: "יש היום אולי 4 משרות גיוס על 800 מגייסות שמחפשות עבודה", מציינת וקס.
עוד פלח שנפגע משמעותית הם הג'וניורים, עובדים שמחפשים דריסת רגל ראשונה בתעשייה ומעולם לא נהנו מביקוש גבוה בשוק, והשפע של 2021 היטיב את מצבם. לפי הנתונים של גוטפרנדס, חלה ירידה של 34% בגיוס בוגרי תארים רלוונטיים ללא ניסיון תעסוקתי קודם וירידה של 27% בגיוס מועמדים עם ניסיון של עד שנתיים.
"החברות בכלל לא פתוחות לגיוס ג'וניורים. ג'וניור זה עובד שצריך להכשיר אותו ואז לבדוק אם הוא טוב או לא, וזה סיכון שהן לא מוכנות לקחת", מסבירה וקס. "לחברות היום גם אין חצי שנה כדי להכשיר אותם, הן צריכות להגיע לגיוס הבא עם מוצר שעובד והג'וניורים לא יכולים לספק את זה. ג'וניור זו השקעה לטווח ארוך והסטארט אפים מסתכלים על חצי שנה הקרובה ולא חמש שנים קדימה".
"אני רואה את אותה מגמה בתאריכי השחרור של החיילים – חברות נפגשות רק עם חיילים שמשתחררים בעוד חודש חודשיים ולא בודקים את אלה שמשתחררים עוד ארבעה חודשים ומעלה. לפני שנה הם היו פוגשים גם חיילים שמשתשתחררים בעוד 4-5 חודשים כי הם ידעו שיהיה להם תקן פתוח והיום אין להם מושג".
"אנשים עובדים ממקום אחד לשני"
לתחושות של חברות הגיוס שותפה גם רשות החדשנות שבצד גלי הפיטורים רואה גם את המחסור במהנדסים. "כולנו רואים את הפיטורים וכשעושים אגרגציה למספרים, זה נשמע מספר גדול. אבל עדיין חסרים 14 אלף מהנדסים וזה אומר שרוב העובדים נקלטים בחברות אחרות - ועדיין יש מחסור", טוען דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות.
אבל ישנם גם עובדים שאינם מהנדסים ושם כן היתה פגיעה?
"הליבה של ההייטק זה מהנדסים ומפתחים ושם יש מחסור. גם באנשים אחרים יש מחסור ואולי פחות אבל יש מחסור. עדיין יש חברות שגייסו כסף בשוק, ושנת 2022 היא השנה השנייה הכי טובה בתחום הגיוסים, הכסף שגוייס בשלושת הרבעונים הראשונים השנה יותר גבוה מאשר ב-2020 או 2019 וכל שנה אחרת - להוציא את 2021.
"מצד שני רואים מגמה אחרת שמתערבבת והיא חברות שמהדקות את החגורה, כדי להאריך את הראנווי ולא להגיע לירידה בשווי. זה אומר שמצד אחד יש חברות שמהדקות את החגורה ומפטרות אנשים ומצד שני יש חברות שמגייסות אנשים. מצד שלישי נכנסנו לשנה הזו עם מחסור מאוד גדול בעובדים שמאזן את המשבר, זה אומר שאנשים עוברים ממקום עבודה אחד לשני".
דרור בין, רשות החדשנות: "עכשיו יש שינוי בסנטימנט ואני מעריך שתהיה יותר צניעות ופחות הצהרות פומביות ויותר ריכוז בעבודה. כשקוראים על פיטורים זה משפיע על האווירה"
בתחום השכר בין מציין כי הם רואים התייצבות ורגיעה, ובטח שנגמרו העליות המטורפות שהיו בשנה שעברה. "מה שכן השתנה זה הגישה של העובדים, אני מדבר עם מנהלים ועובדים וב-2021 היתה אווירה שבעיני היתה לא בריאה, כל אחד חשב שבכל רגע הוא יכול לקבל הצעה שגובה ב-20% או 30% מהשכר הנוכחי שלו.
בתמונת המאקרו, משכורת של מפתח בישראל משתווה למפתח בעמק הסיליקון ולחברות קשה להיות תחרותיות בשכר כזה" הוא מוסיף. "עכשיו יש שינוי בסנטימנט ואני מעריך שתהיה יותר צניעות ופחות הצהרות פומביות ויותר ריכוז בעבודה. כשקוראים על פיטורים זה משפיע על האווירה של המעסיקים ושל העובדים. מאוד קשה לנהל מרכז פיתוח כשעובדים מתחלפים כל הזמן. לוקח זמן להכניס מישהו חדש לעבודה ואם הוא עוזב אחרי חצי שנה או שנה זה השקעה שיורדת לטימיון".
אתה חושב שנראה את משך הזמן שעובדים נשארים בעבודה מתארך בשנה הבאה?
"אם המגמות ימשיכו כך אז כן. אני חושב שאנשים יהיו יותר מרוכזים בלעבוד מאשר בלחפש עבודה".
בראייה לשנה הבאה, וקס מעריכה שברבעון הראשון של השנה הבאה נמשיך לראות את פיטורים, אבל לא לאורך זמן. החשש הוא שאחרי גל הפיטורים יהיה גל חמור יותר, של סגירת חברות. "אנחנו רואים חברות שטוענות שהן יפתחו הרבה תקנים לגיוס ב-2023 ואני חושבת שהגל המשמעותי של הפיטורים בקרוב יהיה מאחורינו. הפיטורים של 10% מהעובדים יגמרו ונתחיל לראות סטארט אפים אפילו די גדולים של 100-250 עובדים, שנסגרים כי ייגמר להן הכסף והן לא מצליחות להגיע ליעדים העסקיים שלהן", וקס מסכמת. "אנשים לא זוכרים מה שקרה רק לפני שנתיים, עכשיו חוזרים לימים שסטארט אפים נסגרים וזה בסדר. אם לא מצליחים לחדור ולכבוש שוק זה בסדר לסגור את הסטארט אפ ולעשות משהו אחר. באיזה עוד תחום חברות מפסידות כסף, לא יודעים אם הן אי פעם ירווחיו כסף והן ממשיכות לעבוד?".