הדיון שקיימה אתמול (שלישי) ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא המשבר בהייטק הישראלי בצל הרפורמה המשפטית עירב שתי אג'נדות לכאורה לא לגמרי קשורות. הראשונה עסקה בנושא שבכותרת הדיון; השנייה היתה העסקה ושילוב ערבים בהייטק על רקע הפיטורים והקפאת הגיוסים בחברות הבינלאומיות.
אך הדיון בוועדה, בראשות ח"כ איימן עודה, שפך אור על האופן הייחודי שבו הפיטורים בהייטק מאיימים למחוק את מעט ההישגים שכבר נרשמו בשילוב האוכלוסייה הערבית בענף. אף שהחברה הערבית מהווה 20% מהאוכלוסייה בישראל, ערבים מהווים פחות מ-3% מעובדי ההייטק. כעת, גם שיעור זעום זה נמצא בסכנה.
"בחודשיים-שלושה האחרונים אנחנו מקבלים 30-40 פניות בחודש מאנשים שפוטרו מהתעשייה (הייטק - ר"ז) בעוד שלפני המשבר זה היה 2-3 פניות בחודש", סיפרה בדיון מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן, הפועל לפיתוח הייטק וטיפוח כח אדם מיומן בחברה הערבית. "רובם ג'וניורים, אבל יש גם עובדים עם ותק של שנתיים או שלוש. וכולם עבדו במשרות פיתוח".
מנכ"לית עמותת itworks יפעת ברון: "בתקופת השיא החברות הבינלאומיות היוו כ-80% מכלל המשרות אצלנו. ברגע שהן סוגרות את שעריהן, יש פגיעה ישירה בחבר'ה שלנו, שאין להם ניסיון צבאי ולא רשת קשרים"
בשיחה עם tech12 ג'לג'ולי הרחיבה על מהות הבעיה. היא ציינה כי לא מדובר כמובן בבעיה ייחודית לעובדים הערבים, וגם כי אין נתונים לפיהם שיעור המפוטרים מקרבם גבוה ביחס לשיעור התעסוקה שלהם בתעשייה. "זו לא רק בעיה של הערבים, אבל רוב הערבים הם ג'וניורים וחברות ההייטק מוותרות קודם כל עליהם", היא מחדדת.
לדבריה, העובדה שחברות שמקטינות את גיוסי העובדים בוחרות לצמצם קודם כל את המשרות ההתחלתיות פוגעת במיוחד ביכולת של הערבים להשתלב בתעשייה. "אנחנו עורכים מדי חודש מרץ יריד תעסוקה, ובכל שנה הגיעו אליו 30-35 חברות. ביריד הקרוב יש לנו בקושי 15", היא מספרת, "אין משרות פתוחות ואין היצע למועמדים ג'וניורים".
דברים דומים אומרת יפעת ברון, מייסדת ומנכ"לית עמותת itworks, שמפעילה מכרז ממשלתי להעסקת ערבים בירושלים ובדרום ומרכז הארץ. לפי נתוני העמותה, בחודשים מרץ-מאי 2022 התקבלו לעבודה אפס ג'וניורים מהחברה הערבית, לעומת כ-20 ג'וניורים בחודש ממוצע בתקופה המקבילה ב-2021.
כמו ג'לג'ולי, גם ברון מבינה שמדובר בבעיה כלל משקית, ורואה ירידה של כ-90% במספר המשרות הפתוחות הרלבנטיות עבור העמותה. "בשנה שעברה החזקנו בין 30 ל-40 משרות פתוחות בכל יום. היום ירדנו ל-3-5 משרות בלבד. וזו בעיה שבאופן כללי יש ירידה במשרות הג'וניור והן כמעט נעלמו".
ברון ממקדת עוד יותר את הבעיה, ומצביעה בראש ובראשונה על הידוק החגורות בחברות הזרות: "הקטר שלנו הוא החברות הבינלאומיות, כי להן יש משרות ג'וניור ואת היכולת לקלוט עובדים צעירים וסטודנטים. זו פריבילגיה שלא קיימת בסטארט אפים קטנים ובינוניים", היא מסבירה.
"בתקופת השיא, החברות הבינלאומיות היוו כ-80% מכלל המשרות אצלנו, וברגע שהן סוגרות את שעריהן, יש פגיעה ישירה בחבר'ה שלנו, שאין להם ניסיון צבאי ולא את רשת הקשרים בהייטק", מחדדת ברון את הבעיה.
מנכ"לית ארגון צופן מייסם ג'לג'ולי: "אלו אנשים שהם דור ראשון באקדמיה. הם בחרו את המקצוע הזה כי שהוא נתפס כמקצוע טוב לעתיד ולמוביליות חברתית - אבל כשלא מוצאים עבודה זה מעביר מסר לדורות הצעירים שאי אפשר להשתלב בתעשייה"
לדבריה, מפוטרי ההייטק הערבים פגיעים יותר ממקביליהם היהודים, בגלל שקשה להם יותר לחזור ולהשתלב בתעשייה. "עברית זו השפה השניה שלהם, אחרי ערבית ספרותית ומדוברת, ואנגלית היא השפה השלישית אם לא הרביעית, וזה גם חסם בכניסה לתעשייה", היא אומרת.
מודל בעייתי עבור הצעירים
ברון וג'לג'ולי שתיהן חוששות שהאתגר המועצם שעימו מתמודדים כעת הג'וניורים הערבים פוגע בהתפתחות דור העתיד של ההייטק הערבי בישראל. "יש פחד גדול שהם יתייאשו ויזנחו את חלום הייטק, ויפנו לאפיקי תעסוקה מסורתיים כמו הוראה", אומרת ג'לג'ולי בכאב. "יש תחושת ייאוש בקרב אנשים שחיפשו עבודה במשך חצי שנה, ועד שהם מצאו אותה הם פוטרו אחרי שלושה חודשים.
"אלו אנשים שהם דור ראשון באקדמיה", היא מסבירה. "הם בחרו את המקצוע הזה כי שהוא נתפס כמקצוע טוב לעתיד ולמוביליות חברתית - אבל כשלא מוצאים עבודה זה מעביר מסר לדורות הצעירים שאי אפשר להשתלב בתעשייה".
ברון: "הורים בחברה הערבית רוצים שהילדים שלהם ילמדו רפואה ולא הנדסה. למשל נתקלתי בבחורה שההורים שלה רצו שתלמד רפואה והיא התעקשה ללמוד הנדסת חשמל, ועכשיו אין לה עבודה. ההורים שלה אומרים לה 'אמרנו לך', והם לא יתנו לילדים האחרים שלהם ללמוד הנדסה"
"אדם שסיים את הלימודים ולא מוצא עבודה ילך להיות מורה", מסכימה ברון. "את כל ההשקעה בתואר, בלימודי מדעי המחשב או הנדסת חשמל, תקבל מערכת החינוך ולא תעשיית ההייטק.
"הורים בחברה הערבית רוצים שהילדים שלהם ילמדו רפואה ולא הנדסה", היא מפרטת. "מה שקורה עכשיו הוא שאני נתקלת למשל בבחורה מבריקה, שההורים שלה רצו שתלך ללמוד רפואה והיא רצתה ללמוד הנדסת חשמל וזה מה שהיא עשתה בסוף. היא סיימה את התואר ועכשיו אין לה עבודה".
הבעיה לדברי ברון הוא לא רק הסיפורים הפרטניים אלא האופן שבו הם מהדהדים בקהילה: "ההורים של אותה בחורה אומרים לה 'אמרנו לך' ושאם היא היתה לומדת רפואה היא לא היתה יושבת עכשיו בבית. ההפסד הוא לא רק האישה המבריקה הזו, אלא גם הרול מודל שלה עבור הקהילה. ההורים האלה לא יתנו לילדים האחרים שלהם ללמוד הנדסה. יש פה השפעה ארוכת טווח".
"צריך לממש את הדמוקרטיה בתוך הבית"
המצב השברירי שאליו נקלע שילוב הערבים בהייטק הישראלי גורם לג'לג'ולי להפנות את הביקורת שלה גם כלפי מחאת ההייטקיסטים: "התעשייה התגייסה נגד המהפכה המשפטית וזה יפה, אבל אני רוצה לרדת לרמה הפרקטית", היא אומרת.
"אתם שחרדים לדיכוי המיעוטים, מה אתם עושים בתור התעשייה המובילה של המשק הישראלי כדי לשנות את המצב ולהביא יותר ערבים להייטק? זו התעשייה הכי חשובה שיכולה לגרום לשינוי ומוביליות, ומה היא עושה?", שואלת ג'לג'ולי.
"צריך לעשות חשבון נפש. לא מספיק לתמוך בדמוקרטיה, צריך לממש אותה בתוך הבית", היא ממשיכה. "חברות הייטק מדברות על גיוון ועושות את העבודה בעיקר בקרב נשים, ואני בעד, אבל יש פחות מאמץ בקרב הערבים. ברוב החברות הערבים שקופים. זה ציבור גדול שהוא 20% מאזרחי המדינה, ומתעלמים ממנו".
ג'לג'ולי: "ההייטק התגייס נגד המהפכה המשפטית וזה יפה, אבל אני רוצה לרדת לרמה הפרקטית. אתם שחרדים לדיכוי המיעוטים, מה אתם עושים בתור התעשייה המובילה של המשק הישראלי כדי לשנות את המצב ולהביא יותר ערבים להייטק?"
ובכל זאת, למרות כובד האתגר, ג'לג'ולי מנסה לסייע למחפשי העבודה שפונים אליה לשמור על אופטימיות: "אנחנו פותחים קורסים והכשרות מקצועיות כרגיל, והמסר שאנחנו מעבירים למועמדים הוא שזה משבר שיחלוף ושאפשר לנצל את הזמן לפתח כישורים ומיומנויות חדשים. אנחנו רוצים לעזור להם לקחת את התקופה הזו לצמיחה ולמידה לקראת המשרה הבאה".