אחת הקלישאות המוכרות בספורט הישראלי היא הביטוי "חיים משבת לשבת". הכוונה היא כמובן ליום בו מתקיימים רוב משחקי הליגה בכדורגל בארץ. בימינו כדורגל משחקים כמעט בכל ימות השבוע, אבל הביטוי נותר פופולרי. למשקיעי עמק הסיליקון גירסה משלהם לאימרה הזו - אצלנו חיים מרבעון לרבעון. דיוני בורד (דירקטוריון) מתקיימים בדרך כלל פעם ברבעון, כשלפנינו נתוני סיכום הרבעון החולף, סטטיסטיקות וניתוחים של הסקטורים השונים מתפרסמים פעם ברבעון ובחתך רבעוני - כלומר הרבעון השני של השנה יושווה גם לרבעון הקודם וגם לרבעון השני של השנה החולפת, משיקולי עונתיות. התרגלנו לחשוב בקבועי זמן של רבעון, וקשה להשתחרר מהקבעון.
ההסבר הנפוץ לשימוש בשיטה הרבעונית לדיווחים וניתוחים בעולמות הטכנולוגיה הוא כמובן האופן בו מדווחות חברות ציבוריות את תוצאותיהן למשקיעים הציבוריים בבורסה. כיוון שרוב חברות הטק מגובות ההון-סיכון רואות את עצמן מועמדות להנפקה ביום מן הימים, ובמקרים רבים גם הלקוחות שלהן עובדים רבעונית (תכנון רכש, תקציבים וכוח אדם), אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לחשוב ולדווח במונחים של רבעון. אם חושבים על זה ליותר מרגע אפשר למצוא אין סוף בעיות באימוץ השיטה הרבעונית בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, אבל רוב המשקיעים, ובעקבותיהם היזמים והמנהלים, לא עוצרים לחשוב על זה אפילו לדקה. אנחנו חיים מרבעון לרבעון - גם בפרודקט, בפיתוח ובמחלקת משאבי האנוש.
חודש יולי מביא איתו - מלבד גלי חום והתרוקנות כמעט מוחלטת של העמק מישראלים - גם סיכומים רבעוניים. השנה חיכו רבים בקוצר רוח מיוחד לנתוני Q2, בציפיה להתאוששות המיוחלת בגיוסי הון של חברות צעירות, זו שתסמן את תחילת היציאה מהמשבר. כבר בשבוע השני של יולי פרסם טקראנץ', אחד ממקורות המידע המוערכים בתעשיה, את תמונת גיוסי ההון בצפון-אמריקה (המשקפת במידה רבה את הנעשה בסיליקון ואלי).
התמונה, לצערנו, לא היתה אופטימית: הרבעון השני של 2023 היה החלש ביותר מבחינת היקף הגיוס בשלוש השנים האחרונות. פחות מ-32 מיליארד דולר גויסו על ידי חברות סטארט אפ משלבי הסיד ועד שלב הצמיחה, צניחה של 50% מהרבעון המקביל ב-2022 וכמעט 70% פחות מרבעון השיא, הרבעון האחרון של 2021.
אם נראה התאוששות ברבעונים הקרובים היא תהיה עם כניסתם של "כרישים" או "עופות דורסים" לשוק - משקיעים שינצלו את ההזדמנות ויזרימו מימון בתנאים אגרסיביים, על חשבון בעלי המניות הקיימים
הירידה העיקרית היתה כמובן בהשקעה בשלבי הצמיחה - כלומר השלבים המאוחרים, שפעם, ממש לא מזמן, היינו מכנים "הסיבוב האחרון לפני ההנפקה". לאור האיטיות בה נפתח שוק ההנפקות מחדש (רק עשרות בודדות של חברות הונפקו השנה, ורובן גייסו סכומים מזעריים) והלחץ הכבד על חברות הצמיחה לבלום את שריפת המזומנים, אף אחד לא יודע להבטיח שזה אכן יהיה הסיבוב האחרון לפני ההנפקה. בשל כך, חברות בשלבי הצמיחה ימשיכו לסבול מחוסר פופולריות בקרב המשקיעים. אם נראה התאוששות ברבעונים הקרובים היא תהיה עם כניסתם של "כרישים" או "עופות דורסים" לשוק - משקיעים שינצלו את ההזדמנות ויזרימו מימון בתנאים אגרסיביים, על חשבון בעלי המניות הקיימים.
בינה מלאכותית: הכסף והחשש
בניגוד לציפיות ולתקוות, ההתאוששות המיוחלת בהשקעות המוקדמות לא ניכרה בנתונים של טקראנץ', וגם לא בנתונים גלובליים שפירסמו בשבועות האחרונים גופים אחרים כמו פיצ׳בוק ו-CB Insights. כ-60 מיליארד דולר הושקעו ברבעון השני בחברות טכנולוגיה ברחבי העולם, ירידה של 13% מהרבעון הראשון - אם כי נתוני הרבעון הראשון מוטים במקצת על ידי סבבי הגיוס הגדולים של OpenAI ו-Stripe, ובניכוי שתי העסקאות האלה דווקא נרשמה עליה קלה בהיקף ההשקעות הגלובלי, של כ-14%. למרות זאת מדובר בנתונים מאכזבים, בעיקר כי הציפיה היתה לעליה משמעותית ותחילה של יציאה מהקיפאון.
הקטגוריה היחידה בה נרשמה התרגשות כלשהי היתה - איך לא - הבינה המלאכותית, עם עליה חדה בהיקף העסקאות ובמספר החברות שגייסו הון. סאטיה נאדלה, מנכל מיקרוסופט, העיר בחיוך בכנס בו השתתף בשבוע שעבר ש״"ההשקעה (בהיקף של 10 מיליארד דולר) הנוספת שלנו ב-OpenAI העירה את עולם ההון סיכון". גם אם ההתבטאות אינה מדויקת - שכן משקיעי ההון סיכון החלו להזרים סכומים משמעותיים ל-AI גם לפני ההכרזה על ההשקעה החריגה של מיקרוסופט - אין ספק שהכסף הגדול זורם עכשיו לבינה המלאכותית, והמגמה צפויה להימשך גם ברבעונים הקרובים.
אבל לצד ההתלהבות ממנוע הצמיחה החדש שלֹ עמק הסיליקון, מתגבר החשש שה-AI הופך רבות מהחברות הוותיקות יותר (כולל סטארט-אפים "ותיקים", שהחלו את דרכם לפני מספר שנים) לדינוזאורים. כרגע מתמקדים החששות בשני היבטים - הטכנולוגי והאנושי. מבחינה טכנולוגית, הבינה המלאכותית מאיימת להפוך נדבכים משמעותיים ב"סטאק", כלומר באבני הבניין הטכניות, לסטנדרט. במילים פשוטות: מה שהיה בעבר קשה מאוד לפיתוח, והיווה יתרון תחרותי משמעותי, יהפוך להיות נחלת הכלל. לחברות רבות שנשענו על "secret sauce" אלגוריתמי זה עשוי להיות כמעט גזר דין מוות.
לצד ההתלהבות ממנוע הצמיחה החדש שלֹ עמק הסיליקון, מתגבר החשש שה-AI הופך רבות מהחברות הוותיקות יותר (כולל סטארט-אפים "ותיקים", שהחלו את דרכם לפני מספר שנים) לדינוזאורים
מבחינה אנושית, צפויה טלטלה משמעותית בשוק - עשרות אלפי מועסקים בחברות הטכנולוגיה (ואולי מאות אלפים) ימצאו את עצמם מחפשים מקום עבודה חדש - חלקם בשל הצמצומים בחברות הנוכחיות בהן הם עובדים, אחרים בגלל הירידה בשווי המניות והאופציות שלהם, שהיוו ״אזיקי זהב״ עד לא מזמן, וכמובן כאלה שינסו לנצל את ההזדמנות ולהקים או להצטרף לסטארט-אפ מהדור החדש.
בכנס בנושא הבינה המלאכותית והשלכותיה על שוק העבודה שנערך לפני מספר שבועות, שאלה המנחה את פאנל המומחים מה להערכתם תהיה השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה בסקטור הטכנולוגיה. אחד הפאנליסטים, פרופסור קרייג פרול (Craig Froehle) מאוניברסיטת סינסינטי, השיב: "אני מעריך שכ-30 אחוז מעובדי הטכנולוגיה יאבדו את מקום עבודתם בגלל ה-AI", ולגם מבקבוק המים שלידו. בקהל עבר רחש, והורגשה גם תחושת הקלה מסוימת: רבים חוששים שהאפקט יהיה משמעותי יותר.
אבל מסתבר שהפרופסור לא סיים את המשפט אלא רק עצר כדי להרטיב את הגרון. "בשנה הקרובה", הוא הוסיף, לקול צחוקו של הקהל באולם. המנחה דווקא לא צחקה אלא ביקשה הסבר. "שוק התעסוקה בטק נמצא כרגע בשפל שצפוי להימשך גם בחודשים הקרובים", הסביר פרול. "כשגלי הפיטורים יסתיימו נמצא שכ-30 אחוז איבדו את מקום עבודתם, ועד שסייקל התעסוקה יחזור לשיא, עוד כמה שנים, משרות רבות כבר יוחלפו על ידי בינה מלאכותית. אולי האנשים הספציפיים שפוטרו עכשיו ימצאו עבודה, אבל משרות אחרות כבר לא ייפתחו - כך שמספר המועסקים בטק יישאר נמוך משמעותית מהשיא של לפני שנתיים".
פרופ' קרייג פרול: "כשגלי הפיטורים יסתיימו נמצא שכ-30% איבדו את מקום עבודתם, ועד שסייקל התעסוקה יחזור לשיא, עוד כמה שנים, משרות רבות כבר יוחלפו על ידי AI. אולי האנשים הספציפיים שפוטרו עכשיו ימצאו עבודה, אבל משרות אחרות כבר לא ייפתחו"
קל לפטור את התחזית הזו כאפוקליפטית - אבל בעמק הסיליקון בו כולנו "חיים מרבעון לרבעון", קשה למצוא כרגע משקיעים או אנשי הון סיכון שמוכנים לספק תחזיות ארוכות טווח. כולם צופים התאוששות, בעיקר כי חווינו כבר כמה מחזורים של משברים והתאוששויות, ובאופן היסטורי כל התאוששות היתה מרשימה ורווחית יותר מקודמותיה. אלא שכמעט כולם כאן מסכימים שגיוסי העובדים ההמוניים, שאיפיינו כל יציאה ממשבר ואת תקופות הפריחה הממושכות, לא יהיו חלק מההתאוששות הבאה - ודאי שלא בקצב ובהיקפים שהיכרנו. זה אולי ייטיב עם המשקיעים, אבל עלול להשאיר עובדים רבים בסימן שאלה גדול לגבי עתידם המקצועי.
גיא הורוביץ הוא משקיע הון סיכון, מתגורר בסיליקון ואלי