חברים שנערכים לעזיבת ישראל לאירופה בקיץ הקרוב בדקו לאחרונה אפשרות לשליחת מכולה לארץ היעד החדשה. המסר שקיבלו מחברת ההובלה היה שהיא עמוסה בקיץ הקרוב כפי שלא היתה מעולם. הנתון האנקדוטלי הזה מצטרף לשורה של מגמות שאנחנו עדים להן בחודשים האחרונים - כל אחת מהן מדאיגה בפני עצמה, אך הסכימה שלהן יחד מייצרת תמונה קודרת במיוחד לעתיד ישראל.
ככל שהממשלה מקדמת את תוכניתה ל"רפורמה משפטית" ומסמנת שאין בכוונתה לעצור, כך גם תגובות הנגד של תעשיית ההייטק ואזרחים מודאגים גם הן עולות עוד מדרגה.
זה התחיל ב-26 בינואר, כשמייסדת ומנכ"לית יוניקורן הפינטק פאפאיה גלובל עינת גז הודיעה שהיא מוציאה את כספי החברה מחוץ לישראל. אחרי שבוע של תגובות נאצה, ביקורת, בלבול ומעט תמיכה פושרת, התברר שגז הייתה רק הסנונית הראשונה: חברות נוספות הצהירו על כוונתן להוציא כסף מהארץ, או לכל הפחות להשאיר כסף חדש בחו"ל.
בשלב זה כבר היה קשה לעצור את הגלגל. בנק ישראל התחיל לעקוב בצורה רציפה יותר אחרי תנועת הכספים, השקל נחלש, ויזמים ועורכי דין בשוק מספרים כי מה שנחשף לציבור הוא רק טיפה בים: הכסף הגדול באמת בהייטק עוזב בשקט, בלי לייצר כותרות בעיתונים.
בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמורקטיה ובכלכלה,קיבלנו החלטה עסקית בחברת פאפאיה גלובל להוציא את כל כספי החברה מישראל, ברפורמה המתגבשת,אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל, זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש.
אחרי הוצאת הכספים התחילה גם תזוזה של ההון האנושי: התאגדויות בנוסח תיבת נוח 2.0, שיחות עם ממשלות יוון וקפריסין על תנאי הגירה נוחים לאנשי הייטק שרוצים לגור בחו"ל אבל קרוב, וקבוצות פייסבוק של ישראלים בחו"ל שרואות עלייה מטאורית במספר בקשות ההצטרפות. בינתיים דבר מכל אלה לא תורגם להגירה המונית החוצה, אבל מלכתחילה אלה לא פעולות ספונטניות ומיידיות. היקף התופעה עתיד להתברר בהמשך, ומראש להיות הייטקיסט זה קצת כמו להחזיק אזרחות זרה: הדלתות פתוחות למדי, בוודאי עבור המבריקים והמצליחים שבהם.
מחירים כבדים
כך נוצרת לה, בהזדחלות מהירה, תופעה של התנתקות ההייטק מישראל. המילה לא נזרקת סתם. בנייר העמדה שפרסמה רשות החדשנות השבוע בנוגע למערכת הסיכונים שיוצרת החקיקה המשפטית לתעשייה, היא התייחסה להתנתקות מסוג מעט שונה. ""לאור מצב עניינים זה", נכתב שם, "קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וכי חלקה בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות יקטן".
בנק ישראל התחיל לעקוב בצורה רציפה יותר אחרי תנועת הכספים, השקל נחלש, ויזמים ועורכי דין בשוק מספרים כי מה שנחשף לציבור הוא רק טיפה בים: הכסף הגדול באמת בהייטק עוזב בשקט
ההתנתקות מהסוג הראשון - זו של ההייטק המקומי מהשוק העולמי - מובילה לסוג השני: של ההייטק מישראל. מי שיכול, לא רוצה להישאר מאחור. לפי הרשות, אחד מהביטויים לשלב הזה בהתנתקות הוא התאגדות סטארטאפים ישראלים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. להערכת הרשות, עד תחילת השנה 80% מהסטארטאפים נרשמו בישראל, וכיום מדובר על 50%-80% שנרשמים בחו"ל. עורכי הדין ששוחחנו איתם מדברים כבר על שיעורים של 80% ומעלה.
הם גם מספרים על חברות שהתחילו לבדוק אפשרות לעשות היפוך שרוול, כלומר לעבור תהליך משפטי של החלפת מניות והפיכה לחברות אמריקאיות. הפעולות האלה נועדו לנהל את הסיכון שקרנות ומשקיעים זרים לא ירצו להשקיע בחברות ישראליות ולחשוף את עצמן למערכת החוק הלא צפויה כאן.
ישנם קולות שקוראים להירגע עם הדרמה, הרי ההשפעה על הכנסות המדינה ממיסים תהיה לכאורה מינימלית - עובדים ישראלים משלמים מיסים בישראל, גם אם החברה שלהם רשומה בארה"ב, וגם אקזיטים בסופו של דבר מכניסים כסף לקופת המדינה.
אבל שלא תהיה טעות, להתנתקות הזו יהיו מחירים כבדים. החברות נרשמות בחו"ל, היזמים והעובדים מתחילים לטפטף החוצה, המכירות והשיווק במילא נמצאים בארצות הברית, קרנות ההון סיכון מחשבות מחדש את פיזור הסיכונים שלהן, ולישראל יש תחרות בעולם - וכן, תהיה גם פגיעה בהכנסות ממיסים.
אחרי עשור שבו בחר ההייטק, על אף ולמרות הכל לבנות ולהיבנות בישראל, אנחנו רואים עכשיו ניצנים ממשיים למגמה הפוכה של יציאה החוצה. ההתנתקות החלה.