אין הרבה מקום לאופטימיות בדוחות שמסכמים את השקעות ההון בהייטק הישראלי שהתפרסמו היום. הן הדוח של SNPI והן הדוח של IVC ולאומיטק מעמידים את סך ההשקעות ברבעון הראשון של 2023 על כ-1.7 מיליארד דולר בלבד, ואף מדגישים שכמעט 40% מהסכום הזה הגיעו בעצם משלושה מגה-סבבים שהסתכמו ב-660 מיליון דולר סך הכל.
השורה התחתונה אמנם עגומה, אך היא הייתה צפויה למדי. מה שחשוב לשים לב אליו הוא כמה פרטים לא קטנים שמופיעים בדוחות. ראשית ההשקעות בסבבים מוקדמים - פרה-סיד וסיד - שהיו אמורות להיות נקודת אור כלשהי, רשמו גם הן ירידה משמעותית. לפי דוח IVC ולאומיטק, רק 30 עסקאות פרה-סיד נעשו ברבעון, המשך של מגמת הירידה שהחלה ברבעון הראשון של 2022. מספרן של עסקאות הסיד עומד על 17 בלבד, הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי של 2021.
לפי דוח IVC ולאומיטק, רק 30 עסקאות פרה-סיד נעשו ברבעון, המשך של מגמת הירידה שהחלה ברבעון הראשון של 2022. מספרן של עסקאות הסיד עומד על 17 בלבד, הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי של 2021
הקיפאון בהשקעות הלייט סטייג' (שמתחיל בעצם כבר בסבבי ה-A) הוא נושא מדובר ומוכר. הסיבה העיקרית לכך היא השוויים הגבוהים שניתנו בשנתיים האחרונות ושכעת קשה להצדיק, דבר שמוביל לדחיית הקץ ולרצון של חברות לדחות כמה שאפשר את הסבב הבא. סיבה נוספת היא שחברות ותיקות יותר הצטיידו בהון בשנות השפע ורובן יכולות להרשות לעצמן הפסקה ארוכה יותר עד הגיוס הבא.
אולם הציפייה ואף התחושה הרווחת הייתה כי בהעדר השקעות לייט, משקיעים ימצאו מפלט בחברות צעירות. שם אין צורך להתמודד עם שוויים שכבר נכתבו וגם לא צריך לצמצם הוצאות או לשנות תרבות עבודה. העובדה שלא רק שאין עלייה בהשקעות המוקדמות הללו אלא שנרשמה אפילו ירידה חדה (ברבעון הקודם נרשמו 29 השקעות סיד) מדאיגה שכן היא מעידה שגם אם וכאשר המצב הגלובלי ישתפר, האקוסיסטם המקומי יגיע אליו בעמדה לא טובה וללא דור המשך של חברות צעירות.
אפקט הרפורמה המשפטית
נקודה חשובה נוספת נוגעת לחלקם של המשקיעים הזרים בסבבים. ראשית, חשוב לומר, גם כספן של הקרנות הישראליות מגיע ברובו מחו"ל, אבל החלוקה כאן היא לקרנות זרות המשקיעות בישראל לעומת קרנות ישראליות. כאן אפשר לראות ירידה של 50% בהשקעות של קרנות זרות בישראל (לעומת ירידה של 47% אצל חברות ישראליות). בהשוואה לרבעון השיא בהיקף ההשקעות הזרות בישראל - Q1 2022 - מדובר בצניחה של 70%. המשמעות עלולה להיות אובדן עניין של משקיעים זרים בשוק הישראלי וכאן חייבים להתייחס לפיל בחדר - האפקט ההרסני של הרפורמה המשפטית בישראל.
הדוח של IVC ולאומיטק היה פחות מפורש בנושא, אבל אצל SNPI נשמעה זעקה חד משמעית שחיברה בין המשבר בהייטק לחקיקה. "אם המגמה של עזיבת עובדים וחברות הייטק לחו"ל תתגבר – יהיה זה אובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי שמוביל את הכלכלה הישראלית עם פריון עבודה גבוה משמעותית משאר המשק" נכתב בדוח. "המסקנה העיקרית העולה מסקירה זו היא שאם לא יהיה שינוי מגמה – ההייטק הישראלי ימשיך להתכווץ ובקרוב ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט אפ".
הצניחה בהשקעות זרות בישראל מעוררת חשש אבל מדובר רק בשלב ראשון אפשרי. סקויה או טייגר למשל יכולות לעשות אפס השקעות בישראל רבעון אחד, ו-12 ברבעון שאחריו. הבעיה האמיתית תתרחש כשה-LP של הקרנות הישראליות ינקטו באסטרטגיה דומה ויחליטו שהם לא משקיעים בהן.
הבעיה האמיתית תתרחש כשה-LP של הקרנות הישראליות יחליטו שהם לא משקיעים בהן. לפי כמה רחשושים שכבר החלו להישמע, זה בדיוק מה שקורה וזה כבר כמעט בלתי הפיך
לפי כמה רחשושים שכבר החלו להישמע, זה בדיוק מה שקורה היום לקרנות הישראליות שמנסות לגייס קרן חדשה או לסגור תהליך גיוס שהחלו בו לפני חודשים. זה כבר צעד כמעט בלתי הפיך כי הוא עלול להחזיר את ההייטק הישראלי 20 שנה אחורה לימים שבו הוא היה לוויין שמקיף את התעשייה העולמית ומחכה לפירורים ממנה.