"פיצול האישיות" שממנו סובלים חלק לא מבוטל מבעלי נכסי הקריפטו בא לידי ביטוי בדילמה הבאה: מצד אחד חלום הביזוריות, שמאפשר לשמור על נכס שווה ערך לכסף בדמות טוקן (Token) קריפטוגרפי שעליו יש לבעלים שליטה מלאה כך שהם לא תלויים במערכת מדינתית או גורם מתווך. מצד שני, רבים מבעלי המטבעות הקריפטוגרפיים מעוניינים כבר שנים שהמערכת הבנקאית תכיר בטוקנים כנכס ואף ככזה ששווה ערך לכסף. אז איך משיגים ביזור אבל גם נכנסים בדלת הראשית ללב המוסדות הפיננסיים המסורתיים, אלה שמניעים ומהווים את היסודות הכלכליים שעליהם בנויות הציוויליזציות המודרניות?
דוגמה לדילמה הזו מגיעה דווקא מישראל. לפני שבועיים קיבל פפר מבית לאומי את האישור הסופי מבנק ישראל להשיק שירות חדש וייחודי במערכת הבנקאית המקומית – מסחר, כביכול, במטבעות קריפטוגרפיים. מדובר בפועל באפשרות להחזיק קריפטו בחשבון בנק מסורתי, בלי יכולת אמיתית להשתמש בו. "המסחר במטבעות קריפטו יתאפשר באופן פשוט, בטוח ואמין, ללא צורך בהורדות ארנק, ללא הסיכונים הכרוכים בניהול ארנק כזה וללא הצורך להתנהל מול רשויות המס", נמסר בהודעת לאומי.
באיגוד הביטקוין הישראלי בירכו על המהלך, אבל הברכה הייתה מהולה בחשש. נועה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, אמרה ל-tech12: "אני מברכת על כל שחקן שנכנס לתחום אבל לפי מה שנמסר עד כה לא מדובר באפשרות לרכוש ביטקוין או את'ריום, אלא בסוג של חשיפה לשער הביטקוין. צריך להיות ברור: אם המפתחות הפרטיים לא שלך, זה לא הביטקוין שלך. ובנק לאומי, על פי הפרסום, לא מאפשר ללקוחות להחזיק את הביטקוין ולא מעביר להם אותו, אלא רק מאפשר לרכוש אצלם בפלטפורמה ולמכור להם אותו חזרה". לדבריה, "זו לא מהפכת המטבעות הדיגיטליים, ואין כאן שום חירות אמיתית או יכולת של שליטה בכסף שלך, כמו שביטקוין מאפשר".
מבחינת הרגולציה של בנק ישראל, זה מה שמותר כיום לבנק לאומי. משיח חוששת שכניסה של יותר בנקים וגורמים פיננסיים ותיקים לתחום תקשה על השחקנים שמחזיקים בארנקים הקלאסיים להתחרות על לבם של בעלי הארנקים, שבמקרים רבים מעוניינים בהאחדת השירותים. בעבר פורסם בניו יורק טיימס כי חמישית מכל הביטקוין הקיים חסום לנצח, בעיקר בשל אובדן סיסמאות לארנקים, דבר שהפך את היכולת לשמור על זמינות הארנקים לבעליהם לשאלה אינהרנטית בתחום וזו בעיה שיכולה להיפתר, לפחות אצל חלק מבעלי הנכסים, באמצעות הבנקים.
נועה משיח, מנכ"לית איחוד הביטקוין הישראלי: "אני מברכת על כל שחקן שנכנס לתחום אבל לפי מה שנמסר עד כה מפפר, לא מדובר באפשרות לרכוש ביטקוין או את'ריום, אלא בסוג של חשיפה לשער הביטקוין. זו לא מהפכת המטבעות הדיגיטליים, ואין כאן שום חירות אמיתית או יכולת של שליטה בכסף שלך, כמו שביטקוין מאפשר"
יתר על כן, חסימות של מטבעות קריפטו במדינות מסוימות (כמו סין וטורקיה) וגם המלחמה באוקראינה לימדו אותנו שהטכנולוגיה אולי מבוזרת, אבל הגישה אליה לא. כל מי שרוצה להפעיל בורסה או פלטפורמה שקשורה לארנקי קריפטו עדיין חשוף לרגולציה מקומית ובינלאומית.
פידליטי, ענקית ההשקעות הבינלאומית שמנהלת נכסים בהיקף של 4.5 טריליון דולר, הודיעה החודש על כניסה לתחום הסחר בקריפטו וכי תאפשר ללקוחותיה לסחור בנכסים הללו. הכניסה שלה לתחום הסחר כנראה תקל על כניסה של שחקנים נוספים לתחום והשחקנים הוותיקים יותר חוששים בצדק – אבל נראה שאין מנוס מכך.
כבר שנים ששחקנים בתחום הקריפטו מתחננים לרגולציה בתחום הפרוץ, זה שאיפשר לצלזיוס להציע 18% ריבית ולהשתמש בנכסים להשקעות חיצוניות ועד לקריסה של המטבעות היציבים טרה ולונה. נזכיר גם את סם בנקמן-פריד, מיליארדר הקריפטו בדימוס, שאיבד בשבוע שעבר את כל הונו לאחר שפלטפורמת FTX שייסד השתמשה בנכסים כדי לממן הרפתקאות מימוניות מסוכנות, וקרסה. אף אחד לא יודע לאן פנינו מועדות, אך נראה שאין ברירה אלא לייצר סטנדרטיזציה חוקית בתחום.
ויש גם לא מעט ישראלים שנפגעו מהקריסה הנוכחית. "משקיעים ישראלים רבים מוצאים עצמם אבודים עם חלק ניכר מתיק ההשקעות שלהם, שואלים מה הם יכולים לעשות", אומר עו"ד גיא סרוסי יו"ר משותף של ועדת הקריפטו בלשכת עורכי הדין. "לך תנהל עכשיו תביעה בינלאומית נגד גוף בפשיטת רגל, זה פשוט עצוב. לאט לאט מתברר לנו שזירות המסחר ניצלו את אי האכיפה בשוק ליצירת מטבעות חלולים, שעליהן הרכיבו מינופים חסרי תקדים. זה פשע".
בשנים האחרונות, עם נסיקתם של המטבעות הווירטואליים, בהם הביטקוין שפתח את הדרך ואחריו האת'ריום, שהפך לאמת המידה למרבית מטבעות הבלוקצ'יין, נוצרו מפלצות חדשות שאיימו ומאיימות על המזומן – ובכך גם מאיימות על השליטה המוניטרית של המדינות באמצעות בנקים מרכזיים, משרדי אוצר ומוסדות בינלאומיים. הביטקוין, האת'ריום והמטבעות היציבים הפכו לאתגר שמאיים על היציבות המוניטרית העולמית. שוק המטבעות היציבים נאמד ביולי האחרון ב-140 מיליארד דולר ובשיאו שוק הקריפטו נאמד ב-3 טריליון דולר. המערכת הפיננסית המסורתית משיבה מלחמה - ויש לה הרבה כסף בכיסים.
כ-100 בנקים מרכזיים כבר החלו להתנסות במטבעות מבוזרים, CBDC. הם עושים זאת בעיקר כדי להישאר רלוונטיים. האם בנק מרכזי צריך להיות שחקן מרכזי באספקת הכסף לצרכן הסופי? זוהי שאלה עליה חלוקים כלכלנים בכל העולם. התשובה כרגע לא כל כך ברורה וגם כל מדינה בוחרת לתקוף את הבעיה בצורה שמתאימה לה. בכל מקרה, מדובר בתהליכים ארוכי טווח שיצריכו תשתיות אדירות של שירותי ענן ופיתוח טכנולוגיות משמעותיות בתחום.
בזמן שחלק מהסמלים של עולם הקריפטו הישן והאזוטרי קורסים בזה אחר זה ולוקחים איתם את החסכונות של המשקיעים - המוסדות הוותיקים יותר ינסו להכניס יציבות, כזו שנגזרת מניהול סיכונים. עם זאת, סביר להניח שעולם הקריפטו יחולק לשניים: אלה שיפעלו לפי נורמות בינלאומיות וסחר מערבי ואלה שישמרו על ביזוריות בכל מחיר. הטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום ולכולם יהיה מקום בעולם החדש והמופלא הזה, שככל מערכת מוניטרית דורש מידה מסוימת של פיקוח כדי לשמור על המשקיעים ועל הנכסים ובכך לשמור על המערכת עצמה.