השבוע, לראשונה מאז הקורונה, בנק ישראל ערך בבנייני האומה כנס פרונטלי עם בכירי המגזר הפיננסי בישראל ומהעולם. כותרתו של הכנס הייתה: "הצצה לעולם התשלומים העתידי". הגימיק של בנק ישראל בכנס היה שקית של 3,000 שקל שנגרסו (משטרות 200 ש"ח שיצאו מהמחזור) - כמעין קריצה על עתיד המזומן שמפנה את מקומו למטבעות הווירטואליים ולשיטות תשלום מתקדמות. מצחיק, במיוחד בתקופה ש-Cash is King וכל אלטרנטיבה מתרסקת. אבל היה מרענן לראות שגם הרגולטורים מתחילים סוף סוף להיערך לעתיד פיננסי אחר.
בין שלל הדוברים המכובדים - בהם הנגיד פרופ' אמיר ירון, כמו גם הנגיד השוויצרי שהתארח בזום לשיחה על מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC), שהיה מרכזו של הכנס - היתה גם ד"ר מילי פרי, שהרחיבה על האפשרויות הגלומות בטכנולוגיית התשלומים העתידית.
ד"ר פרי היא אחת מהנשים הבולטות בתעשיית הבלוקצ'יין: היא יועצת מדיניות ואסטרטגיית בלוקצ'יין לאיחוד האירופי, יועצת לבנק העולמי (World Bank), לפורום הכלכלי העולמי (WEF) וגם יו''ר מרכז מצוינות בלוקצ'יין בלשכת טכנולוגיות המידע. עבורה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין - ושימו רגע מטבעות דיגיטליים בצד - היא המפתח לשינוי מהותי בעולם. "יישומי טכנולוגיית הבלוקצ'יין ייתרו את המדינות ואת הגבולות. הטכנולוגיה עצמה היא חופש. זה כמו האינטרנט שאי אפשר לכבות", היא אומרת במעין נבואה רדיקלית.
"אין ספק שמהפכת הבלוקצ'יין זו מהפכה מז'ורית, והיא תהיה רלוונטית כמו מהפכת התקשורת ואפילו כמו המחשב. כי קודם המצאנו רשתות תקשורת ואז כלי חישוב מתקדמים - כשהמהפכה הנוכחית בבלוקצ'יין מחברת בין שתי המהפכות הקודמות. הבלוקצ'יין הוא כלי אחסון שלא תלוי באף גורם אחד. זה שאנחנו לא צריכים מתווכים או אפילו תאגידים שמחזיקים אותנו קצר, זה הופך את הפרט ליותר סוברני (עצמאי, ריבוני., א"ל)".
"יישומי טכנולוגיית הבלוקצ'יין ייתרו את המדינות ואת הגבולות. הטכנולוגיה עצמה היא חופש. זה כמו האינטרנט שאי אפשר לכבות. קודם המצאנו רשתות תקשורת ואז כלי חישוב מתקדמים - כשהמהפכה הנוכחית בבלוקצ'יין מחברת בין שתי המהפכות הקודמות"
בלוקצ'יין, בקליפת אגוז, זו טכנולוגיה שמאפשרת ביזור: המידע מפוזר ב"בלוקים" שפרושים על פני רשת מחשבים, ואינם זקוקים למערכת ניהול מרכזית. מבחינת ד"ר פרי, זו המהפכה האמיתי: "אנחנו נמצאים בתהליך של ביזור בהרבה מאוד תחומים, בעיקר טכנולוגיים, אבל לא רק", היא מסבירה. "פעם נותני השירות היו מהממשלה והם היו מאוד ריכוזיים, ולאט לאט מבזרים אותם - לא תמיד בהפרטה, אבל הכיוון הוא להיסמך פחות על גופים מרכזיים. עכשיו אנחנו באחסון מבוזר, זה כולל גם ענן, אבל עכשיו כבר לא צריכים את זה כי הבלוקצ'יין הוא גם דאטה בייס וגם רג'יסטרי. היום המסמכים שלנו יושבים על הרשת אצל כל מיני גורמים, כשלכל נותן שירות יש את תעודת הזהות שלנו וכל מיני פרטים אישיים. זה מיותר והבלוקצ'יין ייתר בעתיד הרבה מתווכים. זה ישנה את כל עולם השירותים", היא אומרת.
האופן שבו אותו ביזור עובד בצורה הטובה ביותר, לטענת ד"ר פרי, הוא ה-DAO: ה-Decentralized Autonomous Organization - קהילה דיגיטלית שמבוססת על קבלת החלטות שוויונית של חבריה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ה-DAO שרכש עותק של החוקה האמריקאית, או ה-DAO של קהילת הקופים המשועממים בעלת ה-NFT המוכרים, אבל עבור ד"ר פרי, DAO הוא הזדמנות חסרת גבולות ליצירת סדר חדש בעולם.
"אני אוונגליסטית של ה-DAO", מחייכת ד"ר פרי בקריצה לזרם הנוצרי באזור שמכונה ה-Bible Belt ומשתרע ממזרח-דרום מזרח בארה"ב ועד למרכזה. ייתכן והיא בחרה את הזרם הדתי/פילוסופי הלא נכון כדי לתאר את עצמה: מדובר בזרם משיחי מאוד המבוסס על מנגנון שליטה של אל כל יכול אחד, שקצת סותרת את התפיסה הקיבוצית-מבוזרת של הבלוקצ'יין וה-DAO בפרט.
"הדוקטורט הראשון שלי עסק בתיאוריות ארגוניות בתחום ניהול הידע, שאומר שהנכס הכי חשוב - כלומר הידע - הולך עם העובדים הביתה. האישיו זה השכל, וניהול ידע ויצירת מתודולוגיה אסטרטגית - שהרי אנחנו צריכים לעשות משהו כדי שהידע יישאר בתוך הארגון, באמצעות תמריצים".
"ברגע שקראתי את ה-4 מילים הראשונות על ה-DAO, והבנתי את המשמעויות, אז הייתה ההארה: אנחנו שבויים בקונספציה על איך בנוי ארגון. DAO יהיה הפיצ'ר הכי משמעותי בבלוקצ'יין, כי הוא אבן בניין של הכלכלה. אתה יכול לראות הכול על הצבעות, מי, מה, מתי וכן הלאה. פה כולם שווים"
"ברגע שקראתי את ה-4 מילים הראשונות על ה-DAO, והבנתי את המשמעויות, אז הייתה ההארה: אנחנו שבויים בקונספציה על איך בנוי ארגון, כשמדובר ביוזמה של אדם או שניים, שהפירמידה הרגילה תישאר פה לעולם. אנחנו לא צריכים לדחוף אנשים לשתף ידע, אלא לבסס ארגון על רצון של שיתוף, זו סוג של פירמידה הפוכה", היא מסבירה.
למה את כל כך מאמינה ב-DAO?
"זה יהיה הפיצ'ר הכי משמעותי בבלוקצ'יין, כי הוא משנה את אבן הבניין של הארגון. הרעיון הוא שה-DAO יורש את כל הבלוקצ'יין ואתה יכול לראות הכול על הצבעות, מי, מה, מתי וכן הלאה. פה כולם שווים. שלא כמו במאות האחרונות, כשהמטרה של התאגיד היה להרחיק את הסיכונים מהמשקיע באמצעות חברה בעירבון מוגבל, יחד עם הבעלים של ארגון מסוים, שהוא ממנה את המנהלים של האופרציה ומשם מתחילה ההירככיה והכול התנהל טופ דאון - הבלוקצ'יין הוא תהליך של בוטום אפ. זו פעילות ללא שדרה ניהולית.
"ה-DAO מבוסס על חוזים חכמים שמוטמע בהם תקנון הפעולה, ומי שמחליט לאיזה כיוון הולכים אלה חברי הבלוקצ'יין, שנכנסים אליו באמצעות קבלה או רכישה של טוקן - שגם עוזר לממן את הפעילות של הקבוצה. אפשר לחשוב על זה כמו קבוצת וואטסאפ שקופה לגמרי, שמאפשרת לנהל פיננסים, וגם יכולה לייצר כמה תתי קטגוריות במקביל.
"מדובר במנגנון לתיאום בין הרבה מאוד אנשים לניהול עצמי של קהילה. בקיבוץ המטרה הייתה החיים המשותפים ב-DAO זה אמצעי להשיג את המטרה למצוא אנשים וגופים שהם like minded. נניח שכל הצמחונים בעולם רוצים להשפיע על תעשיית הבשר, אז הם יכולים להתאגד על גבי ה-DAO, לאסוף פיננסים באמצעות מכירה של טוקנים ולנהל את הארגון בשקיפות מקסימלית".
לא נסחפת? את חושבת שמקדונלד'ס למשל, תקשיב למי שבמופגן אינו צרכן שלה?
"היכולת להתארגן היא החשובה. וכן, אני חושבת שאפשר לעבוד יחד ולייצר למשל קמפיינים בינ"ל וקבוצות לחץ. אפשר לייצר DAO של נשים שידבר על חינוך טכנולוגי לנשים ברחבי העולם. כולם מדברים על זה היום ואף אחד לא עושה בתכל'ס כלום. אנשים לא רק רוצים לדבר, אלא גם לעשות - כי הדאו יודע לנהל כסף – וזה הדבר המרכזי שמבדיל אותו בין קבוצת וואטסאפ. זה גם דורש תיאום בין אנשים, גם פעולות וגם מונטיזציה.
"הרעיון הוא שהסוברניות חוזרת למשתמשי הקצה. בארה"ב 50 מיליון איש עזבו את העבודה שלהם, במיוחד הדור הצעיר שרוצה להיות ולהרגיש משמעותי יותר. כי מבחינה טכנולוגית זה מאוד קל. אז אותם 50 מיליון רוצים להשפיע עם קבוצות של אנשים שחושבים כמוהם".
פרי לוקחת את זה אפילו צעד קדימה, ומסתכלת גלובלית: מבחינת פרי, ה-DAO הוא הכלי שישמש את האנושות כולה, שחייבת לדעתה להתאחד כדי להתמודד עם הבעיות העתידיות שלנו. "האתגרים של האנושות מחייבים אותנו להתמודד בצורה גלובלית. הקורונה הדגישה את העובדה שאנחנו לא יכולים להתמודד עם הבעיות לבד ושצריך להתאחד", היא מסבירה.
"היתה נקודת שבר, וגם היום יש אחת כזו"
קשה לשוחח באופן כל כך עמוק ופילוסופי על ההזדמנויות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין והאפשרויות של ה-DAO, ולהתעלם ממה שקורה בשווקים ובעולם. אז נכון, יש משבר. אבל לפני 5 שנים הביטקוין היה פחות מ-2,500 דולר, היום הוא מעל 20 אלף דולר - וזה אחרי שכבר הגיע ל-70 אלף. אבל זה לא רק זה, קמו מתחרים טכנולוגיים, נוצרו NFT, מטבעות יציבים ואינספור אפליקציות לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, כמו DeFi ,CeFi ו-CBDC, במה שהפך, מבלי ששמנו לב, מנישה קטנה של "הזויים" לאקוסיסטם גלובלי צומח ושעדיין נמצא בחיתוליו - והאקוסיסטם הזה בינתיים לא הולך לשום מקום, ההפך.
"צריכים לחשוב על הנפילות במשבר הדוט.קום: זה לא מנע את המהפכה הדיגיטלית. הייתה נקודת שבר, וגם היום יש אחת כזו. בשונה מהתפתחות האינטרנט במאה הקודמת, אז התהליכים היו מאוד סגורים, היום הכול פתוח וחשוף. גם הבלוקצ'יין חשוף, אז אפשר לראות הכול"
פרי לא מומחית לשווקי הקריפטו, אבל היא גם לא מוטרדת מהמשבר הנוכחי ביישומים הפיננסיים והשירותיים בסקטור. "צריכים לחשוב על הנפילות במשבר הדוט.קום: זה לא מנע את המהפכה הדיגיטלית. הייתה נקודת שבר וגם היום יש אחת כזו. בשונה מהתפתחות האינטרנט במאה הקודמת, אז התהליכים היו מאוד סגורים, היום הכול פתוח וחשוף. גם הבלוקצ'יין חשוף, אז אפשר לראות הכול. כל העולם יותר חשוף", היא אומרת.
לא הגיע הזמן לרגולציה?
"יש מגוון מאוד גדול של גישות וזה תלוי באיזו נקודה התחילו ללמוד את הנושא. היום יש הצעת חוק בארה"ב שמקביל את הקריפטו למטבע, ורק במקרים מאוד נדירים זה עניין של מניות. באיחוד עושים רגולציה קשוחה יותר, אבל הם מבינים שאם הם ילחצו חזק מדי הם יבריחו את השוק למקומות ידידותיים יותר לקריפטו.
"מהארגונים שאני עובדת איתם, בגלל שהטכנולוגיה גלובלית, אז גם החוקים צריכים להיות גלובליים. בשביל לעשות שהאנושות תרוויח מהטכנולוגיה החדשה הזו, כדי שזה יהיה אחיד, אז צריך סטנדרטיזציה בצד הרגולטורי. הרגולציה חייבת להיות טכנולוגית גם כן, העולם מתפתח והרעיון שיהיה REG-TECH גלובלי, כדי לבדוק אם מישהו עומד בסטנדרטים מסוימים, בדיוק כמו נקודת כניסה לארנק דיגיטלי. אז זה ירחיב את חופש הפעולה של הכסף.
"בשביל שהאנושות תרוויח מהטכנולוגיה החדשה הזו, כדי שזה יהיה אחיד, צריך סטנדרטיזציה בצד הרגולטורי. הרגולציה חייבת להיות טכנולוגית גם כן. ואז הכסף יהפוך ליותר דמוקרטי, כי זו הפעם הראשונה שתהיה לנו אלטרנטיבה. צריך לשנות את המושגים, הפכנו להיות דיגיטל דאסט"
"הכסף יהפוך ליותר דמוקרטי, כי זו הפעם הראשונה שתהיה לנו אלטרנטיבה. הלקוח לא יהיה אבק דיגיטלי, הוא יצטרך לקבל שירות. אפילו ברמה של ההמשגה זה היררכי ויהיר לקרוא לי משתמש, כמו סוחרי סמים, כשאני זו משלמת למנכ"ל את המשכורת. אז צריך לשנות את המושגים, כי הפכנו להיות דיגיטל דאסט", המשיכה.
הטבע האנושי מתערבב בנבואות האוטופיה השוויונית
העתיד שמציירת ד"ר פרי מסעיר. אך הוא גם מבוסס על הנחות יסוד שניתן להתווכח איתן: זה נכון שכשטכנולוגיה מיושמת על ידי דוקטרינות ליברליות מערביות שניתן לתרגם אותה לחלומות על כלכלה מתכללת, שקופה ונקייה. הבעיה היא שהטכנולוגיה עצמה אינה אידיאולוגית. ובפועל אנחנו רואים שכל משטר משתמש בטכנולוגיה בהתאם לחוק המקומי ולתפיסת העולם הפרטית שלו. כלומר, על פניו, הערכים שמקודמים על ידי תעשיית הקריפטו, וה-DAO בפרט, מהווים, הלכה למעשה, פסגה של שאיפות לשוויון שנוצרת יחד עם פסגת הטכנולוגיה המודרנית.
הבעיה היא שבאותה הנשימה, הטכנולוגיה יכולה לגרום לנו לוותר על מעט הפרטיות והכוח האזרחי שעוד נותר לנו; כך שבמקום לצאת מחזקת, היא דווקא תחליש את כוחו של הפרט להתנגד לממסד, שגם אם לא יוכל לשלוט במערכת בכללותה, יוכל למנוע גישה למערכת ממי שאינו חפץ ביקרו, ובכך לנתק ו"למחוק" את אותם אלה שמתנגדים לו. ראינו את זה בקריפטו ברוסיה, שם חשבונות של אוליגרכים רוסים סומנו ונחסמו אליהם גישה על ידי המערב, למרות "הביזור" של המערכת. או בסין שם פעילות מקוונת יכולה לפגוע ב"דירוג האזרחי", שהממשל הסיני נותן לאזרחיו ושיכולים להפוך אותו מאזרח למופת לכזה שמנוע מכל פעילות כלכלית ושנזרק לתהומות של עוני. יתר על כן, אין מערכת שבה מעורבים בני אדם שאינה נתונה למניפולציות ואין מערכת ממוחשבת שאינה ניתנת להשחתה - מבחוץ או מבפנים. זה לא פוסח על ה-DAO.
"בני אנוש זה פוליטיקה ומניפולציות. גם ב-DAO זה יכול לקרות", מסכימה פרי. "השקיפות זה הערך המשמעותי שמפריד בין ה-DAO לארגון רגיל. באופן וולנטרי, אנשים יכולים לראות את החוזה החכם ולראות מה הוא אומר ואם זה יהיה מניפולטיבי, אז אנשים לא יישארו. הרעיון המרכזי שזה ארגון בניהול חבריו. יהיו תאגידים שינסו לרבע את המעגל. אם מקדונלד'ס יכריחו את העובדים להיכנס ל-DAO ארגוני אין לזה שום ערך. אפשר לעשות את זה בארגונים, אבל הדאו, בעיקרון, אמור להיות שקוף", הוסיפה.