ההייטק הישראלי הסתגל במהירות יחסית לשינוי שעוברת המערכת הפיננסית, כך עולה מסקר חדש של חברת Startup Snapshot ששותף עם tech12. חברות ביצעו קיצוצים מהירים ונרחבים בהוצאות, עברו להתמקד בהכנסות וממשיכות ברובן לגייס עובדים, אבל האם זה מספיק?
שנה שעברה שברה שיאי גיוסים, הנפקות וכמובן הערכות שווי לא רק בהייטק הישראלי אלא בזה העולמי. אולם כבר אין ספק היום ש-2021 הייתה אנומליה ולא, כפי שאולי קיוו בעבר "הנורמלי החדש". מלחמה שעדיין נמשכת באירופה, משבר אנרגיה, אינפלציה עולה ועוד כהנה וכהנה, שמו סוף חד ופתאומי לחגיגה בטק.
חברת Startup Snapshot שעוקבת מקרוב אחרי מצב האקוסיסטם הישראלי ביצעה שלושה סקרים במהלך המשבר, הראשון ממש בתחילתו (אפריל) השני במאי והנוכחי שנערך באוגוסט מתפרסם היום, השינויים שעברו על התחום מלמדים כיצד הוא נערך למשבר וגם מעלים כמה סימני אזהרה.
הסקר הנוכחי נערך בקרב 339 חברות צעירות (שגייסו עד 50 מיליון דולר ומעסיקות ברובן 10- 80 עובדים) ו-435 עובדים. הוא נערך בשיתוף פעולה עם אינטל Ignite, לאומיטק, תוכנית זל ליזמות ופירמת יגאל ארנון.
אם במאי 73% מהיזמים ציינו שגיוס ההון הבא הוא אחד הנושאים שהכי מטרידים אותם לשנה הקרובה, הרי שהיום רק 61% מהם ציינו אותו. לשאלה האם הם מוטרדים מיכלותם לגייס את הסבב הבא ענו כעת 64% מהיזמים שכן לעומת 75% בסקר של מאי. הרגיעה היחסית הזו מלמדת על הסתגלות מהירה של האקוסיסטם המקומי שביצע שורה של צעדי קיצוצים (על כך עוד בהמשך), אבל גם על שינוי אווירה.
יעל בינימין, מייסדת ומנכ"לית Startup Snapshot, מספרת שבשיחות שערכה עימם העידו מייסדים על אווירה של "חזרה לעסקים": "אם באפריל הכל עוד היה כרגיל, במאי האווירה הלחוצה כבר הגיעה לאקוסיסטם וקצת כמו בתחילת הקורונה אנשים עצרו הכל והתכנסו פנימה כדי לראות לאן השוק הולך. משקיעים הורידו קצת פעילות ובחרו לעזור יותר לחברות הפורטפוליו שלהם. אבל יש הרבה dry powder בשוק היום וקרנות חייבות להשקיע, הן פשוט יותר זהירות וממוקדות ברמת הסיכון שהן רוצות לקחת. כעת, אחרי חזרה מחופשת הקיץ, יש תחושה בקרב יזמים של חזרה לעניינים".
תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק, חושבת שלחברות הצעירות יש יתרון מסוים בגיוסי הון בתקופה הנוכחית: "הן סירה קטנה יותר שיודעת לשנות את הכיוון שלה. אצל חברות גדולות זה לא רק שינוי שמדברים עליו בבורד, זה צריך לחלחל עד אחרון העובדים וזה קשה יותר לביצוע. מה גם שלחבורת שרק יצאו עם מוצר ראשוני יהיה קל יותר גם לשנות שויים כי יש להן פחות היסטוריה. כמובן שלחברות צמיחה בריאות מבחינת ה-unit economic יהיה קל יותר לגייס, מי שיהיה להן קשה זה חברות שהתנהלו במוד של צמיחה מעל הכל".
עדות נוספת לשינוי הפוקוס בתעשייה ניתן למצוא בשני הנושאים הבאים שמעסיקים את היזמים. אם באפריל אחד האתגרים העיקרים היה גיוס עובדים (58% מהתשובות), הרי שבמאי רק 40% ציינו אותו ובאוגוסט 36% בלבד. לעומת זאת, נושא הבטחת המכירות זינק בחשיבות למקום השני ודורג על ידי 54% מהמשיבים באוגוסט, לעומת 47% במאי ו-35% באפריל. ממצאים שעולים בקנה אחד עם שינוי השיח בתעשייה ודגש גדול יותר על הכנסות לעומת צמיחה בכל מחיר.
לקצץ היום את מה שתכננו למחר
האבקה היבשה של הקרנות היא סיבה אחת לאופטימיות, אבל יזמים ומנהלות לא שמו את כל יהבם על עזרה מבחוץ, 68% מהם סיפרו שנקטו בצעדים לקיצוץ הוצאות והארכת ה-runway (ההון הזמין) שלהם בכמה חודשים לפחות. 25% מהם הצליחו לקנות לחברה עוד 3 עד 6 חודשים, 17% רק חודש עד 3, ו-26% יותר מחצי שנה. כתוצאה ל-62% מהסטארט אפים הצעירים יש למעלה מ-12 חודשים של runway, ל-16% בין חצי שנה לשנה ול-22% פחות משישה חודשים. עם זאת, מעניין לגלות שרק 10% מהנשאלים העידו שהקיצוצים כללו פיטורי כוח אדם (לעומת 4% במאי), אז כיצד נראים הקיצוצים?
"אין חברה שלא היו בה דיונים על קיצוצים ואין כמעט חברה שאומרת שהמצב החדש לא יפגע בה", אומרת ארבל סדרס. "כולם מבינים שמשהו השתנה במציאות. הארכת runway יכולה לבוא לידי ביטוי בקיצוץ הוצאות נוכחיות ויכולה להיות עצירה של הגדלת הוצאות צפויה. במיוחד אצל חברות צעירות שמסתכלות קדימה הפעילות העכשווית לא דומה לפעילות הצפויה ולכן גם שינוי פעילות עתידית משפיע, אמנם באקסל בשלב זה אבל זה מותח את ההון הזמין.
"קיצוצים מתחילים תמיד מלגייס פחות ולהקטין הוצאות שוטפות - פחות טיסות, משרדים יותר קטנים וכו - אבל הרבה פעמים זה ממש שינוי האסטרטגיה. למשל, פתיחת עוד צוות פיתוח לטובת המוצר הבא אם זה יקרה עוד שנה או עוד שנתיים. או החלטה על פתיחת צוות מכירות במדינה חדשה. התוכניות משתנות. דבר שני זו הסתכלות אחרת על הוצאות נוכחיות. אין חברה שצמחה מהר בשנים האחרונות ואין בה שומנים שאפשר להוריד".
ארבל סדרס מציינת לטובה את התגובה המהירה של השוק ובנימין מוסיפה: "זה משהו שמאפיין מאוד יזמים ישראלים - היכולת לזוז מהר, ראינו את זה גם אחרי הקורונה בניצול הזדמנויות. אנשים למדו להגיב הרבה יותר מהר גם כי העולם שלנו משתנה הרבה יותר מהר והשוק משתנה בקצבים שלא היו בעבר. אבל זה סימן חיובי לאקוסיסטם היכולת להסתגל והעובדה שיזמים לא מגיעים לשלב הבא חסרי אונים".
נעשו צעדים חשובים אבל אנחנו רואים שליותר מחמישית מהחברות יש רק כמה חודשים של הון זמין ורובן לא מגיעות לשנתיים, האם זה מספיק לדעתך?
ארבל סדרס: "אנחנו נמצאים בתקופת אי ודאות שלא יודעים כמה זמן היא תיקח ויודעים על סמך העבר שלוקח שנתיים למציאות חדשה להתייצב. אנחנו חווים תנועת מטוטלת אבל לא יודעים כמה היא חזקה. ההמלצה שלי היא ששנתיים runway זה טוב, 30 חודש זה אפילו יותר טוב. בחברות צעירות לוחות הזמנים יכולים להיות אפילו קצרים יותר כי אצלן רמת השינוי בהתנהלות העסקית מאוד גדולה בשנתיים הקרובות, אבל יזמים מנוסים ידאגו שיוכלו להוריד את הראש מתחת למים ולתת לגל לעבור".
הורגלנו לזמן פיתוח של משהו כמו שנתיים עד שמוצר יוצא לשוק, לפחות בתחומי התוכנה, האם נראה עכשיו בעקבות הדגש הגדול על מכירות קיצור זמן פיתוח? האם בכלל אפשר לעשות יותר עם פחות?
"זו שאלה טובה - האם החברות ידעו לחזות נכון אין ההכנסות ישפיעו על ההוצאות. אני לא חושבת שזה קיצוץ שיפגע באיכות המוצר אבל יכול להיות שהוא יפגע ברמת הסיכון שיקחו. פרקטיקה בריאה זה לפגוש את השוק מהר. אבל הפוקוס על מכירות מגיע מחברות שכבר מוכרות ואז השאלה היא איך - האם להתמקד במוצר שכבר קיים ולהעמיק אותו שזה ללכת על בטוח, לעומת לקחת משאבי פיתוח ולפתח מוצר חדש, שזה יותר סיכון. אני מאמינה שרוב החברות יבחרו מהלכים פחות מסוכנים".
בנימין מעידה גם היא שהסנטימנט הוא של בחירה ביעילות: "השאלה העיקרית באמת היא האם צוותים יצליחו להגיע לאותן מטרות עסקיות שתכננו קודם כשהם רזים יותר. עוד כמה חודשים נראה אם חברות הגיעו ליעדי המכירות שלהן. אצל חלק מהחברות שדברתי איתן זה לשנות מחדש את כל האסטרטגיה והיעדים. אם הכנסות מוקדמות הפך פוקוס גדול יותר, זה אומר שצריך לבנות צוות מחדש ואולי לשים פחות דגש על חדשנות טכנולוגית בכללי ויותר על מוצר שקיים ועובד בשוק והולכים לדחוף אותו יותר".
העובדים אופטימיים אבל קצת פחות
החלק השני של הסקר הוקדש לזווית של עובדי ההייטק וממנו עולה שלמרות המשבר, התחושה בקרב העובדים היא של תעשייה יציבה למדי. כשנשאלו האם הם מודאגים מעתידם בחברה שליש (33%) מהם ענו שהם לא מודאגים כלל, שליש נוסף (34%) העידו שהם "מודאגים מעט" והשאר שהם מודאגים (20%) או מודאגים מאוד (13%). 44% ענו גם שהם שוקלים להחליף עבודה בשנה הקרובה, ירידה של 3% בלבד מאפריל. כשנשאלו אם ימליצו לחבר שלא מרוצה במקום העבודה הנוכחי שלו לעזוב מחצית מהם ענו שכן כי יש לא מעט הזדמנויות ורק 11% ענו שהשוק בתקופה קשה.
והיכן הם מעדיפים לעבוד? התשובה הפופולרית ביותר היא חברת צמיחה, עם 42% מהתשובות, אם כי מדובר בירידה של 7% ממאי. במקום השני חברה צעירה עם 29% מהמשיבים, עלייה של 5% ממאי ובשלישי (23%) חברה גלובלית. עלייה נרשמה גם באחוז העובדים שמעדיפים להצטרף להקמה של חברה עם 19% לעומת 13% בסקר קודם ושלא במפתיע החברות הישראליות הנסחרות סוגרות את הרשימה עם 14% בלבד.
שינוי מעניין נרשם בסיבות שעובדים מספקים לבחירה שלהם להישאר במקום העבודה הקיים. אם בעבר שתי התשובת הפופולריות ביותר היו "אני אוהב את הצוות שלי" (42% כעת ובסקר קודם) ו"אני מרגישה מאותגרת" (37% היום, 40% במאי), הרי שהתשובה הפופולרית ביותר היום היא "אני מאמין בחזון של החברה שלי" שזכתה ל-45% לעומת 38% בלבד בסקר קודם.
"השאלה התייחסה לאמונה בחברה וביכולת שלה להגיע ליעדים שתקשרו לעובדים", מסבירה בנימין,"והתשובה מעידה על בגרות של האקוסיסטם אבל גם על כך שבתקופות קשות אנשים רוצים להרגיש חיבור למקום העבודה שלהם ולדעת שמשקפים להם את המציאות נכונה ולא מסתירים מהם דברים".
"בתוך כל הטירוף של השנתיים האחרונות זה משהו שבלבל מאוד את העובדים וחלק מהם היה כל הזמן בפזילה הצידה", מוסיפה ארבל סדרס. "החיבור לחזון הוא בבסיס הסטארט אפ ניישן בעיני ומחזיר אותנו למקור הכוח שלנו. זה יחד עם התגובה המהירה של השוק והסתכלות מפוקחת של מנהלים וחברי בורד מביאה אותי למקום אופטימי מבחינת החוסן שלנו לעבור את התקופה הזו. המציאות לא תחזור ל-2021, לא מהבחינה הזו אני אופטימית, אלא שנצא מהתקופה הנוכחית מחוזקים".