ההייטק הישראלי חזר לאחור ל-2018 מבחינת היקף השקעות, כך עולה מסקירת החציון הראשון ל-2023 שמפרסם היום מכון SNPI. בששת החודשים הראשונים של 2023 גייסו חברות ההייטק הישראליות 3.7 מיליארד דולר - ירידה של כ-31% בהשוואה לחציון הקודם והאחרון של 2022, וירידה חריפה עוד יותר של 68% בהשוואה לחציון המקביל והראשון של 2022.
ירידה נרשמה גם במספר סבבי הגיוס שהסתכמו ב-103 בלבד לעומת 250 בתקופה המקבילה אשתקד. זהו רבעון שישי ברציפות של ירידה בהשקעות. בנוסף, מהניתוח של אנשי SNPI עולה כי הסטארט אפים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר הם אלו בשלבים המוקדמים שטרם גייסו סבב A.
ב-SNPI מקדימים ומציינים כי שני הנושאים המרכזיים המשפיעים על הכלכלה הישראלית וענף ההייטק הם המיתון הגלובלי וחוסר היציבות המקומית הנובע ממדיניות החקיקה של הממשלה. לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, היו"ר המשותף של SNPI, "נתוני החציון הראשון של השנה הם נורת אזהרה נוספת לכל מי שעתידה הכלכלי של ישראל חשוב לו. ההייטק הישראלי עלול שלא להישאר כאן בעוד עשור גם ללא חוסר היציבות הפוליטית - ואף מוקדם יותר באווירה הנוכחית".
כותבי הסקירה מציינים כי האופטימיות ל"נחיתה רכה" בכלכלה הגלובלית פוגשת בפסימיות מקומית: "התקווה כי יושגו הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה נראית כרגע לא ריאלית", הם מנמקים.
מהנתונים בסקירה עולה כי הירידה בהשקעות בהייטק הישראלי מתרחשת דווקא בשעה שאירופה וארה"ב רואות ניצנים של יציאה מהמשבר: בעוד שהשקעות ההון בהייטק הישראלי ירדו ב-15% בין הרבעון הראשון לשני של 2023, השקעות ההון סיכון בארה"ב ובאירופה עלו באותה תקופה ב-15% וב-34% בהתאמה לפי תחזיות פיצ'בוק. עם זאת, אנשי SNPI מציינים כי קשה להפריד בין שתי ההשפעות - המקומית והגלובלית - על ההייטק המקומי.
עידן הגיוס ללא קביעת שווי
לצד הירידה בהשקעות האקוויטי ניתן לראות עלייה במנגנוני מימון חלופיים ובראשם ה-SAFE - מודל שבו מוזרמת לחברה השקעה כספית במועד מסוים בתמורה להנפקת מניות במועד מאוחר יותר, שמאפשר לדחות ביצוע הערכת שווי מחודשת. בהיעדר נתונים מלאים על מגמה זו, כתבו החוקרים כי "קשה להעריך את היקפה, אך משיחות שקיימנו ניכר כי יש עלייה בסבבים אלה בתקופה האחרונה".
ההתחממות בשוק ההשקעות הגלובלי מונעת בין היתר מההתלהבות מבשורת הבינה המלאכותית (AI), בדגש על ה-AI הגנרטיבית, או GenAI בשמה המקוצר. לפי הסקירה. כ-1,400 חברות בישראל משתמשות בטכנולוגיה זו, והן ריכזו בשנתיים האחרונות כמחצית מכלל ההשקעות. עם זאת, לא מדובר בסקטור מובחן היטב ולכן מדובר בהערכות בלבד.
להערכת אנשי SNPI, חברות רבות ניצלו את סביבת ההשקעה הידידותית של 2021 לגיוס הון והגיעו מצוידות אל המשבר. עם זאת, חברות שגייסו סיד ב-2022 או שכאלה שהוקמו קודם לכן וטרם גייסו סבב A נמצאות בחסר, וככל הנראה יתקשו לגייס הון בעתיד הקרוב
למעשה, לפי נתוני מאגר המידע Finder של עמותת SNC שמכון SNPI הוא גוף המחקר שלה, בישראל פועלות רק 47 חברות בתחום ה-GenAI. בנוסף, בעוד שישראל מדורגת לרוב בעשירייה הראשונה או השניה במדדים טכנולוגים גלובליים, בתחום ה-AI היא נופלת אל השליש השני של מדינות העולם: הסקירה מציינת כי ישראל מדורגת במקום 45 באסטרטגיה הממשלתית ומקום 29 בתשתיות, ועם ציון 63.3 במדד הממשלתי. זוהי נורת אזהרה שמחייבת הערכות אסטרטגית טובה ומהירה על מנת שישראל לא תאבד את מקומה בהובלה העולמית.
"סוגיות רבות הופכות לכלי התנצחות פוליטי"
סקירת SNPI ממליצה על חקיקה גמישה בתחום ומזהירה מהפיכתו לזירה נוסף להתנצחות פוליטית: "חוסר היציבות הפוליטי והחברתי בישראל מקשה (…) על העברת שינויים בחקיקה בכנסת, גם אלו שאינם שנויים במחלוקת. בשנים האחרונות ראינו לא פעם שסוגיות רבות שמגיעות לפתחה של הכנסת, הופכות לכלי התנצחות פוליטי, וחלקן נגררות שנים ללא מענה חקיקתי (למשל, דיני הגנת הפרטיות). חקיקה פופוליסטית שתביא לחוק בינה מלאכותית נוקשה, עשויה (…) להיות טעות מרה".
בחינת הירידה בהשקעות לפי סקטורים של פעילות מעלה כי אף שכל הסקטורים המרכזיים בטק הישראלי סבלו מירידה בהשקעות, יש כאלו שנפגעו יותר מאחרים. תחום טכנולוגיות החקלאות והמזון (Agri Food Tech) ספג את הפגיעה המתונה ביותר (60%) בהשוואה לממוצע החצי-שנתי של שנת השיא 2021. תחום טכנולוגיות ה-Security ספג את הירידה המתונה ביותר לעומת ממוצע השנה שעברה (44%). הירידות החריפות ביותר בשיעור של מעל ל-80% בהשוואה ל-2021 היתה בתחומי הפינטק וה-Enterprise IT & Data Infrastructure.
מומחי SNPI מעריכים כי סביבת ההשקעה הידידותית של 2021 גרמה לכך שחברות רבות ניצלו את התקופה לגיוס הון והגיעו מצוידות אל המשבר. בפרט מציינת הסקירה כי חברות שגייסו סבבי סיד (Seed) בשנים 2019-2021 ניצלו את התנאים החיוביים בשוק ההון ב-2021 והמחצית הראשונה של 2022 כדי לגייס סבב A מוקדם מהנדרש.
"עודף חסר תקדים בהשוואה היסטורית"
לפי הסקירה, בשנים קודמות שיעורי ההישרדות של חברות חדשות עמדו על 40% - כלומר 4 מתוך כל 10 חברות שגייסו סיד הצליחו לגייס סבב A מספר שנים לאחר מכן. אך בגלל האנומליה של 2021 נוצר "עודף" של 75 חברות שגייסו סבבי A מוקדם מהצפוי. להערכת המומחים, תופעה זו מסבירה ולו חלקית את קיפאון הגיוסים בסבבי A במחצית השנה האחרונה. "על אף מיעוט ההשקעות בשני החציונים האחרונים, ישנו עודף חסר תקדים בהשוואה היסטורית", נכתב בסקירה.
עם זאת, חברות שגייסו סיד ב-2022 או שכאלה שהוקמו קודם לכן וטרם גייסו סבב A נמצאות בחסר, שצפוי להמשיך לתפוח כל עוד קצב ההשקעות יישאר נמוך וככל הנראה יתקשו לגייס סבב A בעתיד הקרוב. המסקנה היא שמי שטרם גייסו סבב A נמצאות בסיכון גבוה יחסית לשאר התעשייה.