ההייטק הישראלי עומד לחטוף מכה קשה נוכח הרפורמה המשפטית. זו העמדה הרשמית של אגף התקציבים במשרד האוצר, כפי שעולה מנייר עמדה מפורט שהוגש לממשלה תחת הכותרת: "בחינת המשמעויות הכלכליות נוכח השינויים המוצעים במערכת המשפט".

נייר העמדה מקיף, כמעט 20 עמודים, ודן במגוון סוגיות, אך העמודים האחרונים בו מוקדשים להייטק. "יש לשיטתנו לבצע ניתוח המתמקד בסקטור ההייטק וזאת לאור מרכזיותו במשק הישראלי וחשיפתו הרבה להשקעות זרות ולשוקי העולם", נכתב בפתח הדברים.

שלושה תרחישים

אנשי אגף התקציבים סוקרים את חשיבות ענף הטק לכלכלה הישראלית, עם הנתונים המוכרים שהמגזר אחראי לכ-50% מהיצוא וכ-16% מהתוצר. משם ניגשים כותבי הדוח לבנות סימולציה עם שלושה תרחישים אפשריים לענף הטק לאור הרפורמה. אנשי האוצר מתייחסים לשלושה איומים קונקרטיים: ירידה בהשקעות הפרטיות בישראל, ירידה בביקושים למוצרים של חברות ישראליות וכן בהיקף הפעילות של חברות רב-לאומיות (מה שמכונה גם מרכזי המו"פ) בישראל. "‫יצוין‬ ‫כי‬ ‫להשפעות‬ ‫אלו‬ עשויים ‬‫להיות‬ ‫מעגלי‬ ‫השפעה‬ ‫שניים‬ כדוגמת ‫ירידה‬ ‫במכירות‬ ‫של‬ ‫חברות‬ ‫‪IT‬‬ ‫המספקות‬ ‫שירותי‬ ‫תוכנה‬ למגזר ‬‫ההייטק‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫בספקי‬ ‫שירותים‬ ‫נוספי‬ם ‬‫לחברות‬ ‫הייטק‬", נכתב, אך פגיעה זו אינה חלק מהסימולציה.

על החברות הרב-לאומיות נכתב שהן מהוות כ-25% מתוצר ההייטק. "‫עלייה‬ ‫בסי‬כון ‬‫של‬ ‫ישראל‬‫ עשויה‬ ‫לצמצם‬ ‫את‬ ‫היקף‬ ‫הצמיחה‬ ‫העתידית‬ ‫של‬ ‫פעילות‬ ‫החברות‬ ‫הרב‬‫‪-‬‬‫לאומיות ‬‫בישר‬אל עקב ‫אי‬-פתיחתם ‬‫של פרויקטים ‫חדשים‬ ‫בישראל‬ ‫או‬ ‫עקב‬ ‫הסטת‬ ‫פעילות‬ ‫קיימת‬ ‫לחו"ל"

ההיגיון כאן הוא שיש 3 סוגי חברות הייטק בישראל: חברות סטארט אפ (הזנק) אשר תלויות ב"השקעות הוניות", על פי רוב כספי קרנות הון סיכון, שרובם המוחלט מגיעים מחו"ל. הסוג השני הוא חברות הייטק "שלמות" או מה שמכונה חברות צמיחה. הן זקוקות לשוקי חו"ל בתור שוקי יעד. והסוג השלישי הן החברות הרב-לאומיות, חברות בבעלות זרה המקיימות בישראל פעילות מחקר, פיתוח וייצור.

עבור סוג החברות הראשון, סטארט אפים, מזהירים באוצר: "‫עלייה‬ ‫בסיכון‬ ‫המשויך‬ ‫לפעילות‬ ‫בישראל עשויה‬‫ לצמצם‬ ‫את‬ ‫החלק‬ ‫היחסי‬ ‫מסך‬ ‫ההשקעות‬ ‫הפרטיות‬ ‫העולמיות‬ ‫שמבוצע‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫עקב‬ ‫ירידה‬ בסכומים ‬‫שמגייסות‬ ‫קרנות‬ ‫ישראליות‬ ‫או‬ ‫עקב‬ ‫ירידה‬ ‫בהקצאה‬ ‫שמקצות‬ ‫קרנות‬ ‫בינלאומיות‬ ‫לישראל". האוצר מעריך שהתממשות תרחיש הסיכון וירידה של 10%-20% בהשקעות הפרטיות תתורגם לאובדן תוצר במשק של בין 0.4% ל-1.9%.

באשר לחברות הצמיחה, נכתב כי "‫המכירות ‬‫של‬ ‫חברות‬ ‫הטכנולוגיה‬ ‫הישראליות‪,‬‬ ‫המצויות‬ ‫בשלבי‬ ‫צמיחה‬ ‫וחברות‬ ‫בשלות‪,‬‬ ‫מהוות‬ ‫כ‬‫-‬‬‫‪52%‬‬ מתוצר ‬‫ההייטק‪.‬‬ ‫עלייה‬ ‫בסיכון‬ ‫הכרוך‬ ‫בעשיית‬ ‫עסקים‬ ‫עם‬ ‫חברות‬ ‫ישראליות‪, ‫ עשויה‬ ‫להביא‬ ‫לירידה‬ בביקושים ‬‫למוצרים‬ ‫של‬ ‫חברות‬ ‫אלה"‪.‬‬ ‫ירידה‬ ‫של‬ ‫10%-20% במכירות‬ ‫ש‬ל ‬‫חברות‬ ‫הטכנולוגיה‬ הישראליות הייתה‬ ‫מיתרגמת‬ ‫במונחי‬ ‫שנת‬ ‫‪2021‬‬ ‫לאובדן‬ ‫תוצר‬ ‫של‬ 1.1%-2%.

על החברות הרב-לאומיות נכתב שהן מהוות כ-25% מתוצר ההייטק. "‫עלייה‬ ‫בסי‬כון ‬‫של‬ ‫ישראל‬‫ עשויה‬ ‫לצמצם‬ ‫את‬ ‫היקף‬ ‫הצמיחה‬ ‫העתידית‬ ‫של‬ ‫פעילות‬ ‫החברות‬ ‫הרב‬‫‪-‬‬‫לאומיות ‬‫בישר‬אל בגלל ‪ ‫אי‬-פתיחת פרויקטים ‫חדשים‬ ‫בישראל‬ ‫או‬ ‫עקב‬ ‫הסטת‬ ‫פעילות‬ ‫קיימת‬ ‫לחו"ל. ‫צמיחה‬ ‫חיובית‬ ‫פחותה‪,‬‬ ‫סטגנציה‬ ‫או‬ ‫צמצום‬ יחסי‬‫ בפעילות‬ ‫בישראל,‬‬ ‫הייתה‬ ‫מיתרגמת‬ ‫במונחי‬ ‫שנת‬ ‫‪2021‬‬ ‫לאובדן‬ ‫תוצר‬ ‫של‬ ‫0.2%-0.6%.

סכימת תרחישי הסיכון משמעה אובדן תוצר של 1.6%-4.6% כותבים באגף התקציבים - תלוי בהנחות היסוד (אם מעריכים למשל שההשקעות הזרות ירדו ב-10%, 25% או 50%). באוצר מתייחסים גם למשבר הכלכלי העולמי, וטוענים שהוא יכול להאיץ את התסריטים השליליים: "מחזור ‫העסקים‬‫ הנוכחי‬ ‫עשוי‬ ‫להאיץ‬ ‫את‬ ‫התממשות‬ ‫התרחישים‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫בשל‬ ‫החשש‬ ‫המוגבר‬ ‫מסיכון‬ ‫בקרב‬ משקיעים ‬‫וחברות"‪.‬‬

עוד צריכים לחשוש עובדי ההייטק עצמם. באוצר כותבים כי שיעור המועסקים בהייטק עלול לקטון בין 8% לפחות ל-25% מעובדי הטק בתסריט החמור, כתוצאה מקידום הרפורמה המשפטית, דבר שיוביל גם לירידה בשכר הממוצע במשק, יפגע בהכנסות המדינה ממסים ועוד. תרחיש זה גם הפוך ממדיניות הממשלה לעודד הגדלת מספר המועסקים בהייטק.

נורת האזהרה של אגף התקציבים לגבי ההייטק מתווספת לזו שפירסמה לאחרונה המועצה הלאומית למו"פ (גם גוף רשמי של מדינת ישראל) שהזהירה מפני בריחת מוחות וצמצום מענקים לאור הרפורמה במערכת המשפט.