רק 15% מהשותפות-המשקיעות בקרנות הון סיכון הן נשים, ושווי התיקים בתעשייה ירד בשנה האחרונה בכ-16%. כך עולה ממחקר שנתי של קרן Sweetwood Ventures. תעשיית ההון סיכון פרטית רובה ככולה ולכן כל המספרים שלה נשמרים קרוב לחזה. מה התשואות של הקרנות? כמה דמי ניהול משלמים? כמה כסף מביאים השותפים מהבית ומה שיעור הנשים מקרב השותפות? כל אלו מספרים סודיים לרוב. אלא שיש כאלו שחשופים למידע.
קרן Sweetwood Ventures היא קרן של קרנות, ולכן חשופה לסטטיסטיקה רחבה על תעשיית ההון סיכון. "יש לנו בדאטה בייס מעל 150 קרנות שאנחנו עוקבים אחריהן ומשם ניתן למצוא נתונים, למשל על דמי הניהול, קצב ההשקעות והביצועים של הקרנות", מסביר עמית קורץ, שותף בקרן סוויטווד. "חלק אחר בניתוח שנוגע לדיוורסיטי בקרנות הישראליות עשינו בעבודת נמלים על בסיס אתרי הקרנות והלינקדאין".
"זו הפעם השנייה שאנחנו עושים דוח כזה, רק שהפעם החלטנו לפרסם אותו בגלל שהוא מכיל כל מיני היבטים שרלוונטיים ל-VC ולכלל קהילת הטק", קורץ מוסיף. "הפוקוס בדוח הוא על שלושה נושאים: תנאים של קרנות, כמו הון מנוהל או דמי ניהול; ביצועים של קרנות (תשואות - א"ז) וזאת גם בהשוואה לחו"ל; והחלק השלישי מתייחס לגיוון בהעסקה. שני נושאים שהוספנו השנה מול הדוח הקודם זה ESG (השקעות אחראיות - א"ז) ואיך קרנות מיישמות את התחום הזה, ולצערנו המצב לא טוב. החלק הנוסף הוא סקר שעשינו עם השותפים הכלליים לגבי הסביבה הנוכחית וההשפעה על הפורטפוליו".
עמית קורץ, קרן סוויטווד: "לשערך חברות זו החלטה קשה עבור הקרנות וייתכן שהממוצע כולל גם קצת ייפוי המציאות, אבל יש לציין שרוב הקרנות הגיבו מהר מאוד. הקרנות הכי מקצועיות שיערכו מחדש שוויים כבר ברבעון הראשון, ולא חיכו לסוף השנה"
למה החלטתם לעסוק ב-ESG והעסקה מגוונת?
"קרנות הון סיכון הן פירמות קטנות אבל ההשפעה שלהן על התעשייה עצומה. יש להן מוטת שליטה על מאות ואלפי עובדים בתעשיית הטק, ואנחנו חושבים שעם הפוזיציה החזקה הזו באה אחריות נוספת, לחשוב על הטווח הארוך, מלבד הכסף, לבנות קהילה בת קיימא", משיב קורץ.
המשבר בשווקים
"אחרי מספר שנים של צמיחה, תעשיית ההון סיכון נמצאת בנקודת שינוי בהיסטוריה", נכתב בדוח. "תנאי המאקרו שנגזרים מהיפר אינפלציה הביאו לירידת שווי של חברות הטק הציבוריות, שגררה אימפקט גם על שווי החברות הפרטיות". אנשי הקרן שאלו את מנהלי הקרנות בכמה הם מעריכים ששווי התיק שלהם ירד ביחס ל-2021. התשובה הממוצעת היא 16%. המנהלים שנשאלו מייצגים קרנות מגוונות הן בגודל הקרן והן בשלבים אבל אפשר להניח בזהירות שגם 16% זו הערכה "זהירה" - אנשי הון סיכון אופטימיים מטבעם לגבי התיק שלהם.
"לשערך חברות זו החלטה קשה עבור הקרנות", מסביר קורץ. "וייתכן שהממוצע כולל גם קצת ייפוי המציאות, אבל יש לציין שרוב הקרנות הגיבו מהר מאוד. הקרנות הכי מקצועיות שיערכו מחדש שוויים כבר ברבעון הראשון, ולא חיכו לסוף השנה. עדיף 'to under-promise and over-deliver'". קורץ מודה שקרן הון סיכון שרוצה לגייס עכשיו קרן חדשה עשויה לייפות את המספרים. "אני רואה את אותה חברה מכמה קרנות, ויודע כמה כל אחת מהן שיערכה אותה", הוא מציין.
לפי הסקר, רוב ברור של הקרנות בישראל מבצעות עד חמש השקעות בשנה וההערכה של רוב הקרנות היא שקצב ההשקעות ירד ב-2022 בהשוואה ל-2021 אבל לא בצורה משמעותית. הקרנות גם מדווחות כי הן יגדילו בכ-10% את ההון המיועד להשקעות המשך מול ההון המיועד להשקעות חדשות, וזאת בשל התנאים בשוק והצורך (אולי) לתמוך בחברות הקיימות בפורטפוליו בהמשך הדרך. לבסוף, אנשי ההון סיכון מעריכים כי לחברות שלהם יש בממוצע 16 חודשים של מסלול ריצה.
הון מנוהל ודמי ניהול
אחרי שב-2021 גייסו קרנות הון הסיכון בישראל סכום שיא של 5 מיליארד דולר, עבור 27 קרנות לשלבים מוקדמים ו-12 קרנות צמיחה, הירידה ב-2022 ברורה וחדה. על אף שהשנה טרם הסתיימה כרגע הנתונים מראים על כ-1.5 מיליארד דולר שנכנסו לקרנות הישראליות: תשע לקרנות "ארלי" ושתי לקרנות "גרות". "לאור תנאי המאקרו בעולם, 2022 הייתה עדה לקצב גיוסי הון נמוך במיוחד לקרנות, ואנו מצפים שגם עד סוף השנה המספרים יהיו דומים לאלו שגייסה תעשיית ההון סיכון ב-2017", כותבים החוקרים. הפגיעה הברורה לעין היא בקרנות הצמיחה - אלו שקרובות יותר לשוק הציבורי.
עוד סוגיה מעניינת היא ה-Deployment Pace, באיזה קצב ומהירות הקרן משקיעה את ההון שגייסה (תקופת ההשקעה בלבד, לא כולל השקעות המשך). התהליך הוא ברור ולאורך השנים קרנות הפכו יותר ויותר זריזות "להוציא" את הכסף, כנראה מסיבות של תחרות על עסקאות טובות. אם בשנים 2008-2014 לקח לקרן ישראלית ארבע שנים לסיים השקעות, בשנים 2022-2019 לקח לה בממוצע 2.7 שנים. המגמה דומה גם בארה"ב, ולמעשה שם הקרנות אף יותר זריזות לסיים. "אנו מצפים שקצב הדיפלוימנט יאט בשנים הקרובות אך עוד לא ברור בכמה", כותבים אנשי סוויטדווד.
דמי הניהול שגובות הקרנות די אחידים, ו-71% מהן גובות 2% מההון המנוהל (בתקופת ההשקעה של הקרן). אבל יש גם חריגים: כחמישית מהקרנות, בד"כ אלו עם הביצועים ההיסטוריים הטובים יותר, מרשות לעצמן לגבות סכום גבוה יותר. מעבר לזה קרנות הון סיכון גובות דמי הצלחה של 20% על כל דולר מעבר להחזר הכסף במלואו למשקיע. זה הנתון ב-95% מהקרנות, אבל יש גם מיעוט קרנות שלוקחות גם 25% ו-30% דמי הצלחה. ולעתים (כרבע מהמקרים) נקבעים דמי הצלחה מוגדלים אחרי שהקרן מחזירה למשקיעים פי 3 מהכסף.
מה שאפשר ללמוד מהנתונים הוא שיש פער ברור בין ביצועי הרבעון העליון של הקרנות לבין יתר הקרנות - פער שהוא גדול יותר מאשר בכל מכשיר השקעה אחר. הקרנות הישראליות ברבעון העליון מציגות 33% תשואה פנימית על התיק (IRR); הקרנות בחציון הביצועים מציגות 17% תשואה פנימית ואילו קרנות רבעון תחתון מציגות 8% תשואה פנימית
עוד סוגיה מעניינת היא כמה כסף מביאים המנהלים הכלליים "מהבית" לקרן. ככל שהסכום יותר גבוה יש להם יותר skin in the game, כותבים בסוויטווד. אלא שבישראל הסכום החציוני הוא 1.3% מכלל הקרן שמביאים השותפים מכספם, מול 2.2% בקרנות אמריקאיות. בסוויטווד חושבים שהסיבות לפער יכולות להיות קשורות לשיקולי מס ולא להיעדר שכנוע בהשקעה מצד הישראלים.
וכעת להחזרים: כמה שהסוגיה הזו דרמטית, בסקר של סוויטדווד לא נמצאת תשובה מוחצת האם קרנות הון סיכון מכות את המדדים הציבוריים, כמו הנאסד"ק. הסיבה היא שיטת מדידה אחרת שמבוססת על שערוך הנכסים - וזו חשבונאות אלסטית בסופו של יום, מול המספרים בשוק הציבורי שהם מוחלטים.
מה שכן אפשר ללמוד מהנתונים הוא שתעשיית ההון סיכון היא תעשייה של מנצחים, ויש פער ברור בין ביצועי הרבעון העליון של הקרנות לבין יתר הקרנות - פער שהוא גדול יותר מאשר בכל מכשיר השקעה אחר. הקרנות הישראליות ברבעון העליון מציגות 33% תשואה פנימית על התיק (IRR); הקרנות בחציון הביצועים מציגות 17% תשואה פנימית ואילו קרנות רבעון תחתון מציגות 8% תשואה פנימית. קרנות הרבעון הראשון בישראל מציגות תשואות טובות גם מקרנות אלו בארה"ב ואירופה - סטארט אפ ניישן. בישראל 61% מהמנהלים מצליחים לגייס קרן שנייה, אבל רק 22% מצליחים לגייס קרן שלישית.
גיוון ואחריות חברתית
עם כל הדיבורים על גיוון, רק 15% מהשותפות-המשקיעות בקרנות הן נשים, 17% בקרנות ישראליות מול 13% בקרנות אמריקאיות. אולי יש קצת תקווה כשמסתכלים על תפקידי ביניים בקרנות (Principal/Assoicate) אז החלוקה המגדרית היא באמת כבר 50-50, דבר שיכול להצביע על עתיד ורוד יותר.
עוד נקודה לחיוב היא שב-44% מהקרנות הישראליות יש כבר שותפה אחת אישה. אגב, גם בסוויטווד עצמה אין פרטנריות נשים. "אתה צודק לגמרי וזה משהו שהיינו רוצים לשנות", משיב קורץ. "אנחנו מאמינים בדיוורסיטי וחושבים שזה עושה את הקרנות ליותר טובות".
מרבית מנהלי ה-VC (כ-55%) הם בני 51-36 והרקע השכיח של השכלה הוא "פיננסים", עם רקע כזה ל-34% מהמנהלים. מפתיע או לא: רק כחמישית מאנשי ההון סיכון היו יזמים בעצמם. התואר האקדמי הנפוץ ביותר בקרב ההקרנות הוא MBA, תואר שיש ל-44% מהמשקיעים.
באשר לאימוץ מדינות השקעות אחראית (environmental, social, and governance) בסוויטווד מצאו כי רק כ-17% מהקרנות אימצו מדיניות כזו ומודדים אותה. בנושא זה, ישראל נמצאת בפיגור אחרי תעשיית ה-VC העולמית, טוענים בקרן, ויש מקום לשיפור.
סוויטדווד ונצ'רס הוקמה ב-2018. היא מנהלת 250 מיליון דולר מ-3 קרנות, אחת מהן מוקדשות לקרנות נאנו, קרנות של עד 15 מיליון דולר. בערך 150 מיליון דולר מיועדים להשקעות בקרנות ישראליות, דבר שהופך אותה לאחת השחקניות החשובות בשוק ההון סיכון המקומי.
לקריאה נוספת: הדוח המלא