חודש לפני סוף השנה האזרחית, מפרסם משרד רואי החשבון פאהן-קנה GrantThornton את דוח המיזוגים והרכישות השנתי שלו לסיכום 2022. הדוח מתעסק בכלל השוק והענפים, אבל באופן טבעי בישראל מרבית עסקאות המיזוגים והרכישות קורות בהייטק.
2022 הייתה שנה קשה בכלכלה העולמית. "המשבר הכלכלי העולמי שנבע מהמלחמה באוקראינה והוביל לאינפלציה גואה", כותבים רואי החשבון של הפירמה, "אילץ את הבנקים המרכזיים לבצע העלאות ריבית חדות שהשפיעו על תמחור הנכסים הפיננסיים".
בעקבות זאת, היקף העסקאות בשוק הפרטי קטן באופן הדרגתי אך ברור לאורך השנה. "היקפי העסקאות קטנו בעקביות במהלך שנת 2022 מכ-5.1 מיליארד דולר בינואר לכ-1.2 מיליארד דולר באוקטובר. גם בכמות העסקאות נרשמה ירידה עקבית, מ-60 עסקאות בינואר ל-35 עסקאות באוקטובר", נכתב בדוח. זאת לעומת 2021 בה היקף העסקאות גדל, במיוחד מתחילת השנה עד מחציתה.
"הירידה העקבית בהיקפי העסקאות נובעת מחזרה לתמחורים ריאליים יותר של העסקאות וזאת לאחר כישלון יוניקורנים רבים בשנת 2021 והנפילות בבורסות העולמיות", כותבים בפאהן-קנה. "הדבר בא לידי ביטוי גם בקיטון שווי העסקה הממוצע שחזר לרמות שאפיינו אותו לפני שנת 2021. שווי העסקה הממוצע ירד מכ-85 מיליון דולר בחודש ינואר 2022 לכ-35 מיליון דולר באוקטובר".
דוח המיזוגים והרכישות: "הירידה העקבית בהיקפי העסקאות נובעת מחזרה לתמחורים ריאליים יותר של העסקאות וזאת לאחר כישלון יוניקורנים רבים בשנת 2021 והנפילות בבורסות העולמיות. הדבר בא לידי ביטוי גם בקיטון שווי העסקה הממוצע שחזר לרמות שאפיינו אותו לפני שנת 2021"
ההייטק נפגע עוד יותר, ואפשר לראות שדווקא הענפים המסורתיים צמחו ומספר העסקאות שם צמח ב-17%.
בסקירה צוין גם כי 78% מכלל העסקאות בישראל הן במגזר הטכנולוגיה. ואם ב-2021 נרשמו אקזיטים בהיקף של 16.2 מיליארד דולר, השנה הן עומדות על 10.9 מיליארד דולר, ירידה של 33%. מספר העסקאות קטן מ-265 רכישות ל-249 עסקאות וגם שווי העסקה הממוצעת ירד. אקזיט יכול להיות מכירה נוצצת שעושה כותרת, אבל גם מיזוג קטן של חברה במחיר נמוך, עסקאות שלא תמיד מדווחות בתקשורת.
גם בבורסה הישראלית מספר ההנפקות ירד מ-93 בשווי מצרפי של 2.9 מיליארד דולר ב-2021 ל-13 הנפקות בלבד ב-2022 בשווי מצרפי של 663 מיליון דולר בלבד. בפאהן-קנה נזהרים מתחזיות אבל סוברים שאין סיבה שנראה שינוי מגמה לפחות בחודשים הקרובים.
לירידה בהיקף האקזיטים יש גם השפעות מאקרו, בראשן במיסים שהמדינה יכולה לגבות. על כך יש להוסיף את מגמת הפיטורים בהייטק שיוצרת גם "חור" במס הכנסה וגם דרישה עולה לדמי אבטלה.