הרשת החברתית daily.dev, שמיועדת למפתחים, התחילה כפרויקט צד של כמה משוגעים לדבר וליזמים שלה היו משאבים מוגבלים. "חווינו הרבה ביקוש כבר מתחילת הדרך", מספר היזם נמרוד קרמר שייסד את החברה, "קיבלנו בקשות ממשתמשים לפתור באג כזה או לפתח פיצ'ר כזה - ואמרנו, טוב הקהל שלנו זה מפתחים נערב אותם - שהם יכתבו - קיבלנו כוח פיתוח מהקהילה, ולימים חלקם נהיו עובדי החברה". וזה מה שגרם לאנשי דיילי.דאב להיות חברה בקוד פתוח.
העיקרון מאחורי קוד פתוח הוא פשוט - בניגוד לתוכנה קניינית, שמשלמים עליה וכל מה שקורה "מתחת למכסה המנוע" הוא הסוד המסחרי של החברה, חברות שמפתחות בקוד פתוח לא מסתירות כלום. המשתמשים יכולים לראות את כל קוד התוכנה ואף לבקר אותו, למצוא שגיאות, להציע שיפורים, ואפילו ליצור גרסה אחרת. "זה מייצר מעורבות ושקיפות מול הקהילה. כל המשתמשים שלנו הם מפתחים ומעניין אותם לראות מה אנחנו בונים", אומר קרמר.
יתרונות הקוד הפתוח, כמודל עסקי, מוכרים כבר שנים בעולם הטק. הם כוללים את הגדלת כוח הפיתוח, הפצה ושיווק של המוצר, בניית קהילה נאמנה ועוד. למרות זאת, עד לפני כמה שנים, ניתן לספור היה על יד אחת את מספר חברות הסטארט אפ הישראליות שבחרו בקוד פתוח.
החברות חששו שלא יוכלו להגן על המוצר ושיהיה מי שיעתיק אותו. כל זה השתנה בחדות בשנתיים-שלוש האחרונות ולפי מחקר שערכה קרן הון הסיכון Greenfield Partners יש כבר כ-30 חברות הזנק ישראליות בקוד פתוח - רובן המוחלט בעולמות כלי הפיתוח (את רשימת המעקב של חברות ופרויקטים בקוד פתוח בישראל, בעריכת ליאור קפלן, אפשר למצוא כאן)
איתי ענבר, משקיע בקרן ועורך המחקר מסביר: "בישראל בנו כבר כמה חברות גדולות על גבי אופן-סורס, בניהן רדיס ואלסטיק. הקוד הפתוח מאפשר לך לייצר סטנדרט ואנשים רוצים להיות סטנדרט", רדיס ואלסטיק עצמן הפכו כל אחת לסטנדרט בתחומן - מסדי נתונים וחיפוש בהתאמה - והיו החלוצות שלפני המחנה.
"ההזדמנות העסקית היא לפגוש את המשתמשים בצורה ישירה, בקהילה, לקבל פיצ'רים שהם מציעים וגם כותבים - מדובר על הרבה מפתחים בחינם, בלי משכורת. לקוד הפתוח יש גם כוח Marketing wise, הפצה מפה לאוזן", מסביר ענבר.
אלדד פוקס, אפרייט: "ניסיתי לפתור את הבעיות של עצמי כמפתח, אבל באיזשהו שלב הבנתי שזה בלתי אפשרי לאדם בודד. הייתי קצת עם הגב לקיר אבל בדיעבד ההחלטה לשחרר את אפרייט בקוד פתוח הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי"
אלא שכל היתרונות האלו של הקוד הפתוח היו נכונים תמיד, וצריך להסביר את הרנסנס של השנים האחרונות סיבה אפשרית לפריחה המחודשת בקוד הפתוח היא מגמת ה-Shift left: העברת האחריות המלאה על הקוד, התשתיות והאבטחה - אל המפתחים. בעידן כזה המפתחים הם המלכים של הארגון, הם בוחרים את הכלים שנוח להם לעבוד איתם, מביאים אותם לארגון ולא אוהבים הנחתות מלמעלה.
"הקול של המפתחים נהיה חזק יותר בארגונים וזה כבר לא סטנדרטי ש-CTO ינחית עליהם מוצרים בלי קונצנזוס", מסביר אלדד פוקס, היזם של חברת אפרייט (Appwrite), מהכוכבת העולות של הקוד הפתוח בישראל שלמוצר שלה יש קהילה של 350 אלף איש. אפרייט מספקת גישת API לשירותי ענן, שמפשטת את שלבי הפיתוח של אפליקציה.
אפרייט החלה כפרויקט צד של פוקס ב-2019. "ניסיתי לפתור את הבעיות של עצמי כמפתח, אבל באיזשהו שלב הבנתי שזה בלתי אפשרי לאדם בודד. הייתי קצת עם הגב לקיר אבל בדיעבד ההחלטה לשחרר את אפרייט בקוד פתוח הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי.
"ההחלטה הזו בנתה את החברה, ויחד עם הכוח של הקהילה הפרויקט החל לצבור תאוצה". למרות היותה חברה בקוד פתוח אפרייט הצליחה לגייס כבר 37 מיליון דולר מקרנות כמו טייגר גלובל ובסמר.
העלייה בקטגוריית ה-Developer tools הביאה גם לעלייה בקוד הפתוח", מסבירה עינת אור, מייסדת ומנכ"לית חברת טריוורס (Treeverse), שהוקמה ב-2021 עם מוצר קוד פתוח לצוותי דאטה.
"מפתחים לא אוהבים לשלם אבל כשהמוצר הופך לכלי ארגוני אז המנהלים שלהם כבר רוצים לשלם. בעולם ה-Dev tools, קוד פתוח היא Penetration strategy די מקובלת. מה שקרה בהדרגה שגם משקיעים בישראל, שהם מסורתית משקיעי B2B-אנטרפרייז, למדו לממן קוד פתוח".
זה קרה לטענתה, גם בזכות הצלחות קודמות, חברות כמו רדיס, אלסטיק, וגם כי "השתנה האיזון בין פאונדרים לבין משקיעים". או במילים אחרות, היזמים עשו חינוך שוק למשקיעים.
"כשאנחנו בוחנים חברות קוד פתוח, הדבר העיקרי שנבדוק בשלבים מוקדמים הוא פוטנציאל הקהילה של החברה, שכן זה הכוח האמיתי של כל חברת קוד פתוח", מסבירה ניקול פריאל, שותפה בקרן Ibex, "במקום להסתכל על הכנסות החברה, אנחנו נבדוק כמה כוכבים יש להם בגיטהאב, כמה משתמשי הקהילה שלהם פעילים בפורומים וברשתות החברתיות כמו דיסקורד. וכמובן, כמה ניסיון יש ליזמים בקהילות הקוד הפתוח והאם הם באמת יכולים להתחבר למפתחים כמשתמשים וצרכנים".
קהילת הקוד הפתוח פותרת בעיות אקוטיות
על אף הפריחה בענף, פריאל אומרת שיש גם אתגרים: "העלייה הבלתי פוסקת בחשיבות המפתחים בזירה הטכנולוגית הולידה אתגרים חדשים כמו חזרתיות של משימות ודרישה מתמדת לאינסוף של מיומנויות, בעיות אקוטיות שקהילת הקוד הפתוח מציעה להן מענה.
"לכן, בשנים האחרונות ראינו צמיחה באימוץ פתרונות קוד פתוח בידי חברות קטנות וגדולות כאחד, שמרוויחות מהגמישות, החדשנות, וכמובן המחיר של פתרונות אלה, מה שמעודד המשך של עשייה ויצירה בידי הקהילה. בסופו של דבר, אנו מאמינים שכמו שחברות הענן הקטינו את הצורך של חברות לקנות ולתחזק חומרה, ככה חברות קוד פתוח יקטינו בעתיד את הצורך של מפתחים להמציא את הגלגל מחדש בכל פרוייקט או משימה".
חשוב לציין שאחד החסרונות של הקוד הפתוח, הוא רכיב הזמן - החברות שהוזכרו כאן, דיילי.דאב וטריוורס, עדיין לא רושמות הכנסות. לוקח זמן לייצר קהילה ולהתבסס בתור סטנדרט - לפני שמתחילים לראות הכנסות.
יזם קוד פתוח שהעדיף לא להזדהות: "היה Shit show מאוד רציני לפני כמה שנים - למעשה גניבה בחסות הרישיון. בתגובה הרבה מחברות הקוד פתוח פרשו מהרישיונות הרשמיים ויצרו נגזרות משלהן"
איך עושים כסף מקוד פתוח? המודל הראשון, החלוצי, שמיוחס בדרך כלל ל-Red Hat, (היום חלק מ-IBM) היה שאת המוצר נותנים בחינם, אבל את שירותי התמיכה, הטמעה, הדרכה וכדומה - נותנים בתשלום. מודל שני מקובל מכונה Open Core: "את רוב הערך החברה נותנת באופן פתוח אבל יש פיצ'רים ספציפיים, בעיקר מעולם האנטרפרייז, שהם בתשלום", מסביר ענבר.
בשנים האחרונות, הודות לענן, צמח גם מודל ה-Hosted: מי שרוצה להתקין אצלו בארגון על השרת את הפתרון, מוזמן, אבל מי שרוצה לחסוך את כאב הראש יכול לקבל את השירות בתשלום במודל SaaS מהחברה המפתחת. המודל הזה הופך ליותר ויותר מקובל למוניטיזציה של קוד פתוח.
אבל יש גם צד שני לתמונה. עם השנים ענקיות הענן ובראשן אמזון לקחו את פרויקטי הקוד הפתוח והתחילו להציע אותם ללקוחות בתשלום כשירות משל עצמן, ויצרו סערה בעולם הקוד הפתוח. זה קרה למשל לחברות MongoDB ואלסטיק. "אין ספק שאמזון עשו את זה בצורה דורסנית ולא הוגנת כלפי הקהילה, שמשקיעה את כל יומה בבניית המוצרים האלו", אומר פוקס.
"היה Shit show מאוד רציני לפני כמה שנים - למעשה גניבה בחסות הרישיון", אומר יזם קוד פתוח שמעדיף לא להזדהות בשמו, "ובתגובה הרבה מחברות הקוד פתוח פרשו מהרישיונות הרשמיים ויצרו נגזרות משלהן".
עינת אור, Treeverse: "לאורך השנים AWS של אמזון היו השחקן האלים בשוק. לאחרונה AWS משנה את היחס שלה לקוד הפתוח וגם הם עוברים לאסטרטגיה של שיתוף פעולה"
חברות כמו רדיס, אלסטיק ו-MongoDB, סגרו את רישיונות השימוש שלהן כדי להגן על עצמן מפני הניצול הזה מצד חברות הענן - ולמעשה הפסיקו להיות חברות קוד פתוח במלוא מובן המילה. והן גם ספגו על כך המון אש מקהילת הקוד הפתוח.
"באו ענקיות הענן והתחילו להציע את מוצרי הקוד הפתוח כמשהו שלהן", מסביר עודד פונטש, היזם של DragonflyDB. "מישהו בא, לא תורם למוצר בחזרה, רק משתמש בך - שותה לך את הנפט באלכסון. בתגובה MongoDB שינו את הרישיון, אלסטיק שינוי את הרישיון, רדיס שינו. הכל באיזון עדין כי אין להן כוונה לפגוע בקהילה אבל מצד שני הם עסקים שצריכים לשרוד".
זה גם מה שהחליטה לעשות DragonflyDB. בשל תחום העיסוק שלה - דאטה בייס - קוד פתוח הוא כיוון קלאסי עבורה. למרות זאת החברה בחברה במסלול צידי: "טכנית, אנחנו לא קוד פתוח. אנחנו מה שמכונה Source available: הכל פתוח ב-Github ואתה יכול לקחת ולהשתמש בו אבל אנחנו מגבילים את השימוש עבור חלק מאוד מצומצם מהעולם", אומר פונטש.
החברה בחרה להגן על עצמה מפני מסיבת שתייה מצד ענקיות הענן, ובחרה ברישיון אזוטרי יחסית שאוסר דבר אחד: להציע את הקוד בתור שירות לאחרים.
הלקוחות לא רוצים להתעסק עם עורכי דין
למעשה, כל סטארט אפ שבוחר באסטרטגיה של קוד פתוח צריך לקבל בתחילת הדרך החלטה לגבי סוג הרישיון שבו הוא מצטייד, ולהבין את הסיכונים וההזדמנויות. וזו כבר עבודה לעורכי דין.
"יש בגדול שני סוגי רישיונות קוד פתוח", מסבירה עורכת הדין ד"ר עדי גילת, שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין H-F & Co. "יש את משפחת הרשיונות שהם מתירניים - Permissive - תחתם מותר לעשות שינויים בקוד כשהדרישה היחידה בגינם היא Attribution (לתת קרדיט לכותב - א"ז).
"הסוג האחר של הרישיונות הם Restrictive, שמה שמאפיין אותם שהם 'מידבקים' - אם אתה משתמש בקוד הזה, גם התוצר החדש חייב להיות תחת אותו רישיון". המחשבה של החברות שבוחרות ברישיון השני, היא שאלמנט ה'הדבקה' ברישיון השימוש ירתיע חברות גדולות מ"לגנוב" את המוצר. לא תמיד זה עובד.
"ב-2018 נפגעו גם חברות ששיחררו מוצרים בקוד Restrictive כדי למשטר את הרישיון ולמנוע מאחרים להציע את זה כשירות", אומרת גילת. "אמזון פירשה את הרישיון כך שמותר לה 'להנגיש' את המוצר כשירות בענן". חלק מהחברות בישראל מעדיפות את ההפצה והגמישות ובוחרות רישיון מתריני, ואילו אחרות, מתוך רצון להגן על עצמן, בוחרות ברישיון השמרני יותר.
ניקול פריאל, שותפה בקרן Ibex: "במקום להסתכל על הכנסות החברה, אנחנו נבדוק כמה כוכבים יש להם בגיטהאב, כמה משתמשי הקהילה שלהם פעילים בפורומים וברשתות החברתיות כמו דיסקורד. וכמובן, כמה ניסיון יש ליזמים בקהילות הקוד הפתוח"
"אני רואה יותר ויותר חברות שבוחרות בקוד פתוח ורובן בסופו של דבר בוחרות ברישיון מתירני", אומר ליאור קפלן, יועץ בתחום הקוד הפתוח. "בסוף החברה רוצה להגיע לתפוצה רחבה והלקוחות - החברות הגדולות - לא רוצות להתעסק עם עורכי דין. מיעוט מהחברות בוחרות רישיון שיגן על ה-IP שלהן אבל הרוב מאמינות שהיתרונות שנובעים מכך שהקוד יגיע לכולם עולים על כל שיקול אחר. הגישה היא שאם אני כתבתי את הקוד, אני כנראה מכיר אותו יותר טוב מכולם.
"עוד שיקול (לבחור ברישיון מתירני - א"ז) הוא שסטארט אפים בתחילת הדרך נבחנים על ידי הקרנות על תפוצה ושימוש, עד שיגיעו לנקודה שבה יתחילו לבדוק הכנסות".
אמזון משנה גישה
בשבועות האחרונים, בשקט, מתרבות הידיעות על כך שאמזון משנה את המדיניות שלה כלפי חברות קוד פתוח. בידיעה שפורסמה לאחרונה ב-Information דווח שאמזון התחילה לחלוק בהכנסות שמגיעות אליה מפתרונות קוד פתוח. ככל שזה קורה, אלו חדשות טובות מאוד לחברות שמתכננות לצאת לעולם בקוד פתוח.
"לאורך השנים AWS של אמזון היו השחקן האלים בשוק - גוגל ומיקרוסופט לא נלחמו בקוד הפתוח אלא הלכו על עסקאות שיתוף פעולה או הרימו מאפס מוצרים משלהן", טוענת אור. "לאחרונה AWS משנה את היחס שלה לקוד הפתוח וגם הם עוברים לאסטרטגיה של שיתוף פעולה".