"הבנקים הבינלאומיים מחזיקים את הסניפים פתוחים גם בסוף שבוע בשביל לעמוד בביקוש של הישראלים שמוציאים מכאן כסף". כך אמר היום חמי פרס, שותף מנהל בקרן פיטנגו, בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בעניין המשבר בתעשיית ההייטק בישראל בצל הרפורמה המשפטית.
"אני לא רוצה להתעורר יום אחד ולשאול את עצמי אם אני רוצה לגור במדינת ישראל או במדינה דמוקרטית", אמר פרס בתחילת דבריו, "התשובה צריכה להיות אחת". פרס התייחס לעובדה שהמהלכים האחרונים הוציאו לרחובות את עובדי ההייטק בהמוניהם: "לצערי אנשים נוטים להסתכל עלינו כסקטור פריבילגי שכל מה שמעניין אותו זה לגייס כסף ולחיות טוב, אבל אני חושב שאנחנו בסה"כ אזרחים טובים - אנחנו משרתים, עובדים, משלמים מסים ומצייתים לחוק והכל תחת מגילת העצמאות וההבנה שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית".
"תהליך שקט של עזיבה"
פרס הוסיף כי "הנזק כבר נגרם ואת החקיקה צריך לעצור כי בקרוב הנזק יהיה בלתי הפיך. ברגע שמדינה לא מאפשרת ליזמות וטכנולוגיה לצמוח באווירה של חופש, שילוב וגיוון מה שיקרה זה לא שתעשיית ההייטק תיגמר, אלא יזמים ישראלים ימשיכו להקים חברות - רק לא בישראל. כשאני התחלתי להשקיע לפני 30 שנה היה דיסקאונט מאוד גבוה על ישראל שנתפסה כמקום של טרור ואף אחד לא רצה להשקיע כאן. בסוף גייסתי בבורסה בישראל ממשקיעים ישראלים. בשנים האחרונות הייתה פרמיה בישראל שנתפסה כמקום מתקדם ומוביל. מה שקורה היום זה תהליך שקט של עזיבה ונטישה שהולך ומחריף ולא נעשה ברעש".
"שמענו בשנה שעברה על ההתפטרות השקטה", אמר פרס, "ומה שקורה עכשיו בישראל הוא זליגה שקטה של תעשיית ההייטק. יש הבנה שמדינת ישראל הולכת לחקיקה שתחבל בהיותה מדינה דמוקרטית ויותר אנשים יקימו את החברות בחוץ. אנחנו נאבד כמדינה תעשייה שמחבקים בכל העולם ורק רוצים שנבוא. מציעים לנו הקלות מס, מענקים והליכים מהירים ורק במדינת ישראל מתייחסים אלינו כחבורת פריבילגים שעושה הרבה כסף ומתבכיינת. זו חקיקה מסוכנת לחברה ולכלכלה הישראלית ולצערי הממשלה בחרה לאטום את אוזניה ואנחנו שמשמיעים את הקול לא מצליחים לחדור דרך מעטה האטימות והשנאה".
"שמענו בשנה שעברה על ההתפטרות השקטה", אמר פרס, "ומה שקורה עכשיו בישראל הוא זליגה שקטה של תעשיית ההייטק. יש הבנה שמדינת ישראל הולכת לחקיקה שתחבל בהיותה מדינה דמוקרטית ויותר אנשים יקימו את החברות בחוץ. אנחנו נאבד כמדינה תעשייה שמחבקים בכל העולם ורק רוצים שנבוא"
עוד דיבר בוועדה ארז שחר, שותף מייסד בקרן קומרה. לדבריו, "אנחנו מתריעים בערך מהיום ששמענו את תוכנית ההפיכה על הנזק שהולך להיגרם לשוק הטכנולוגיה. אנחנו נמצאים בתהליך של שנה וחצי של משבר בשוק העולמי וישראל יחסית במצב לא רע. אם ההפיכה תגיעה לקו הסיום הנזק להשקעות בהייטק יהיה מדהים". שחר הוסיף כי 90% מההון שגייסה קומרה מקורו במשקיעים אירופאים ואמריקאים: "הם לא ישקיעו במקום שבו אין הגנה משפטית ברורה על זכויות אדם וזכויות קניין".
"לא ישקיעו כאן"
שחר הזכיר שהחברות הישראליות התבקשו להוסיף לראשונה הערה לגבי סיכון משפטי במדינת ישראל, לראשונה בהיסטוריה. "אם החקיקה ממשיכה אני מבטיח לכם עצירה כמעט מוחלטת של השקעות בשוק שסחף אליו 15 מיליארד דולר בשנה שעברה ומתוכם בקלות 13.5 מיליארד היו השקעות זרות. החקיקה תיקח את המשק הישראלי אחורה 40 שנה. אנחנו לא נראה את הנזק ביום אחד - חלק גדול מהחברות ייישארו פיזית כאן אבל הן יהיו וירטואליות כי הן יעברו לארה"ב והקניין הרוחני שלהם יעבור לארה"ב מכיוון שאנחנו חייבים להגן על עצמנו. זה לא איום או מהלך פוליטי. אם לא תהיה הגנה משפטית ברורה על קניין רוחני אבל גם על זכויות אזרח, כל המשקיעים שלנו שחתומים על אמנות ESG ולא ישקיעו כאן".
ענת נשיץ, שותפה בקרן OrbiMed אמרה כי "ההון האנושי בהייטק הוא אמנם 370 אלף איש אבל הרבה מהם מוביליים ומאוד קל להם לעבור לאן שבא להם. הרבה מהם חזרו לכאן מבחירה ממקומות שבהם הכשירו אותם - אוניברסיטאות וחברות בינלאומיות - ובחרו להקים כאן את החברות האלה. יש עליהם לחץ למה הם יושבים בישראל והם נלחמים בשיניים במשקיעים שאומרים להם לעזוב. יהיה להם קשה יותר להצדיק את ההחלטה הזו כשהחקיקה תעבור".
לדברי ארז שחר, 90% מההון שגייסה קומרה מקורו במשקיעים אירופאים ואמריקאים: "הם לא ישקיעו במקום שבו אין הגנה משפטית ברורה על זכויות אדם וזכויות קניין"
איימן עודה, יו"ר הוועדה, הדגיש שמרבית משרדי הממשלה שהוזמנו לקחת חלק בדיון בחרו שלא לשלוח נציג, בראשם משרד האוצר. נציגי משרד המדע ומשרד הכלכלה שכן הגיעו לוועדה בחרו לא לדבר על השפעת הרפורמה אלא על דוח פרלמוטר ושילוב אוכלוסיות נוספות בהייטק. כשחבר הכנסת אחמד טיבי שאל את נציג משרד המדע מה הנזק שנגרם לתעשייה מהרפורמה, הוא נענה כי "אני עדיין לא רואה נזק כזה. מדובר במגמה שהתחילה לפני שנה וחצי".
"להקשיב לאיתותים של השוק"
צחי שנרך, המשנה למנכ"ל רשות החדשנות, סקר את מצב ההייטק בתקופה הנוכחית וסיים את דבריו באזהרה מרומזת: "משקיעים לא אוהבים אי ודאות ונושא היציבות מאוד מטריד בפן הכלכלי נטו, יש הרבה אפשרויות איפה לשים את הכסף. לאור ההשקעות המאוד גדולות בטכנולוגיה בעולם, גם אם נרצה אנחנו כמדינה לא נוכל לשים את אותם מיליארדי דולרים אבל אנחנו כן יודעים לרכוב על הגל העולמי ובשביל זה צריך להדק יחסים וליצור אווירה תומכת. גם אנחנו שומעים את מה שכולם שומעים ואי הקשבה לאיתותים של השוק מסוכנת".
"טבעו של כסף ללכת למקום בטוח ומדינת ישראל הופכת להיות מקום שמשקיעים לא יאמינו שאפשר לקיים בו עסקים", אמר רון כץ מיש עתיד. "אנחנו שומעים את האנשים האמיצים שבאו לפה לדבר אבל יש עוד הרבה שלא רוצים לדבר ופשוט עוזבים. תמיד התגאינו שאנחנו דמוקרטיה וסטארט אפ ניישן ואולי משרד האוצר בונה על התעשיות הביטחוניות שיצילו את הכלכלה ואת המגזר הזה כי הוא אפילו לא הגיע לדיון היום. זו אזעקת אמת ולא תהיה לנו הזמדנות שנייה כי אף אחד לא יחכה שהרפורמה תיפול בשביל לחזור לכאן. ברגע שאנשי ההייטק יפסיקו להגיע לדיונים ולהשמיע את קולו אז נדע שבאמת אבדה תקוותנו. ואם ההייטק ייצא מכאן מי שישלם בסופו של דבר יהיה כלל הציבור ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי לעצור איתכם את הדבר הנורא הזה".
"הוועדה הזו שהיא ועדה סטטוטורית מחזיקה בעמדה שמתנגדת להפיכה המשטרית", נעל את הדיון ח"כ עודה.