הירידות החדות בשווקים במחצית השנה האחרונה לא פסחו כמעט על אף תחום, בטח שלא על אחד הסקטורים החמים של 2021 בפרט והקורונה בכלל - תעשיית הפינטק. דוח חדש של קבוצת ויולה ממפה את הירידות האלה וגם משרטט תחזיות ל-2023.
מדד ה-KFTX (חברות הפינטק בנאסד"ק) רשם ירידה של 34% בין ינואר לדצמבר אשתקד והירידות האלה כבר חלחלו אל השוק הפרטי. באקוסיסטם הישראלי, שההתרחשות בו דומה ומשקפת את התנודות הגלובליות, נרשמו השקעות של 6.1 מיליארד דולר בפינטק ב-2021, אבל רק 1.6 מיליארד ב-2022.
"אין משבר אלא חזרה לנורמליות" ממהר להרגיע תומר מיכאלי, שותף מנהל בויולה פינטק, ומשווה את הסכום ל-2.2 מיליארד שהושקעו ב-2020 ול-1.9 מיליארד של 2019. המצב הנוכחי בפינטק, הוא מסביר, הוא תוצאה של התרחשויות מאקרו כמו לחימה באוקראינה, סביבת ריבית שונה ואפילו ירידה בהוצאות מצד צרכנים ועסקים כאחד. "היו חלקים בתעשייה הזו שנסמכו על ריבית אפס אבל מרבית ההזדמנויות בה נובעות מכך שהתחום מגרד את הפוטנציאל שלו".
"ההגדרה של פינטק עוברת היום שינוי", מוסיף עמרי בן דוד, שותף מנהל בויולה ונצ'ר. "אם פעם אלה היו תחומים ספציפיים כמו תשלומים, היום פינטק הופך להיות חלק בלתי נפרד מתעשיות ותיקות. זה יכול להיות נדל"ן, מוזיקה או בריאות. הפינטק מציע שירותים פיננסיים ייחודים לכל תעשייה היום. וזה מגדיל את השוק ואת ההזדמנויות".
עמרי בן דוד, שותף מנהל בויולה ונצ'ר: "ההגדרה של פינטק עוברת היום שינוי. אם פעם אלה היו תחומים ספציפיים כמו תשלומים, היום פינטק הופך להיות חלק בלתי נפרד מתעשיות ותיקות. זה יכול להיות נדל"ן, מוזיקה או בריאות. הפינטק מציע שירותים פיננסיים ייחודים לכל תעשייה היום. וזה מגדיל את השוק ואת ההזדמנויות"
אחת המסקנות העולות מן הדוח היא שהתייבשות באר ההנפקות והירידה החדה בהשקעות בפינטק במגזר הפרטי תוביל בקרוב לעלייה בעסקאות מיזוג ורכישה. השאלה הנשאלת היא מי יהיו החברות הרוכשות ומהיכן יגיע ההון הדרוש לכך.
"הרוכשים נהנים מהירידה במחירים", מסביר בן דוד. "יהיו גם חברות שגייסו המון כסף בשנתיים האחרונות ויושבות על הרבה מזומן במאזן ולכן יקנו עכשיו חברות שיביאו אותן לסוף המשבר עם מוצרים חדשים. אבל גם לבנקים ולאנטרפרייז יש כסף והם מחפשים הזדמנויות להתרחב. מצד שני, יהיו פחות חברות שיצליחו לגייס ויסכימו להימכר כדי לממש את הפוטנציאל".
אבל כמה מהן ימכרו ברווח ועבור כמה זה יהיה מוצא אחרון רגע לפני סגירה?
"בתור משקיעים בשלבים מוקדמים אנחנו לוקחים בחשבון שחלק מהחברות לא יצליחו. צריך לזכור גם שברגע שיש יותר מועמדות לרכישה גם שם יש תהליך אבולוציוני של ברירה".
מיכאלי: "בפרספקטיבה של יזם לשעבר גם עסקת רכישה היא בסוף מקור מימון. אם עד לפני כמה חודשים מקור המימון הזול היה השוק הציבורי אז זה מה שעשית. ברגע שזה נגמר אתה נשאר כחברה פרטית יותר זמן וזה קרה תקופה ארוכה אחרי 2008. ואם גם זה לא קורה ואתה כיזם מאמין בחזון ובמוצר שלך ורוצה להמשיך לעשות אז רכישה מספקת לך את היכולת הזו".
הדוח מחלק את הפינטק לתת-סקטורים ומראה שחלקם נפגעו יותר בשנה האחרונה. בבחינת המכפילים על הרווח בשוק הציבורי, למשל, אפשר לראות שחברות בתחום ה-Point of sale (POS) באי-קומרס קבלו מכפיל של יותר מ-18 ב-2021 ו-2020, אבל רק של 3.5 ב-2022.
יש גם תחומים עם ירידות מתונות יותר, כמו פלטפורמות מסחר שירדו ממכפיל של 12 ב-2021 ל-10.4 ב-2022. אבל שתי הירידות הקיצוניות ביותר במכפילים הן בתחומי האינשורטק (9.6 ב-2021 ורק -0.3 ב-2022) ותשלומי ה-B2B (מכפיל של 22.7 ב-2021 ו-5.5 ב-2022). המשותף לשני התחומים האלה הוא שהם חדשים למדי ולא ניתן להשוות למכפילים שקבלו ב-2020 כי פשוט לא היו כאלה.
בתחומים הוותיקים יותר אתם מייחסים את הירידה במכפילים לחזרה לנורמליות, אבל מה לגבי תחומים חדשים? אולי ירידה כזו במכפילים היא סימן שבעצם אין להם זכות קיום?
מיכאלי: "באינשורטק הרבה מהתחום שאנחנו קוראים לו 1.0 היה סביב דיגיטציה של דברים קיימים ולא הייתה לו זכות קיום אמיתית. כאן המכפילים לא ישתפרו אבל בדור חדש של חברות באזורים שבהם יש יותר תחרות או קהלים ומוצרים שלא היו קיימים קודם המכפילים יהיו הרבה יותר בריאים.
לדור הראשון אין סיכוי להתאושש?
"אי אפשר לעשות הכללות אבל בפירוש יש הרבה מהן שיהיה להן קושי אמיתי להראות סיבה לקיומן".
מיכאלי מסרב לנקוב בשמות חברות ספציפיות. הדוח עצמו מראה ש-Hippo למשל מחקה 90% משוויה בין אוגוסט 21 לדצמבר 22 ולמונייד הישראלית 77% בין יולי 20 לדצמבר 22.
בן דוד: "זה לא מספיק להיות פלטפורמה דיגיטלית כי גם חברות ותיקות עושות את זה היום. היום הפוקוס הוא על רווחיות. אם יש חברה מכל תחום שהוא שהמודל העסקי שלה לא בר קיימא - השוק מעניש ביתר חדות. השוק שינה פוקוס מלמכור כמה שיותר למכירה ברווח"
בן דוד: "זה לא מספיק להיות פלטפורמה דיגיטלית כי גם חברות ותיקות עושות את זה היום. היום הפוקוס הוא על רווחיות ואם יש חברה - מכל תחום שהוא - שהמודל העסקי שלה לא בר קיימא השוק מעניש ביתר חדות. אם הן יצליחו לשפר מדדים שונים פר פוליסה ובכלל כחברה יש להן הרבה אפסייד, אבל השוק שינה פוקוס מלמכור כמה שיותר למכירה ברווח".
הירידה במכפילים בציבורי היתרגמה כמובן לירידה בהשקעות בפרטי. הדוח חילק את היקף ההשקעות בפינטק בישראל בשנתיים האחרונות והמספרים מעניינים: אם ב-2021 זרמו 1.9 מיליארד דולר להשקעות בחברות תשלומים, הרי שב-2022 הסכום הזה התכווץ ל-150 מיליון דולר בלבד. 990 מיליון דולר שהושקעו בתוכנה פיננסית ב-2021 הפכו ל-80 מיליון ב-2022. למעשה, תמונת ההשקעות התהפכה לגמרי כשדווקא שני התחומים שסגרו את הטבלה ב-2021 בנקאות (360 מיליון) ומסחר (260 מיליון), הובילו אותה ב-2022 עם 279 מיליון ו-505 מיליון בהתאמה.
הפינטק, מתעקשים מיכאלי ובן דוד, נמצא ממש בחיתוליו ועוד לא התחיל לגרד את הפוטנציאל. לראיה הם מציינים שב-2021 היקף השוק של חברות הפינטק מתוך כלל השירותים הפיננסיים עמד על 5% בלבד וב-2022 רק על 2%.
איפה אתם מזהים את ההזדמנויות הבאות בתחום?
בן דוד: "חברות שמספקות שירותים לעסקים קטנים (SMB). בעיתות משבר עסקים קטנים נולדים בקצב חסר תקדים בין השאר בגלל שיש הרבה פיטורים. היום זה גם נהיה יותר קל להקים עסק בגלל תשתיות כמו הגיג אקונומי והרבה פלטפורמות שמאפשרות לך להתפרנס כעצמאי. אבל יש חוסר כרוני בפתרונות פינטק וקרדיט. דווקא בתקופות כאלה בנקים פשוט סוגרים את ברז ההלוואות לעסקים קטנים שנתפסים כיותר מסוכנים. נוצר ואקום שבוודאות יכנסו אליו ספקי פינטק".
אבל כמו שאמרת זה אזור מסוכן יותר.
"נכון אבל זה אומר שצריך להתאים את השירות לא שכולם יקבלו קרדיט. הבנקים דוחים את כולם אבל זה לא ש-100% מהעסקים הקטנים אינם ראויים להלוואה. החוכמה היא להתאים סיר למכסה: לעשות חיתום כמו שצריך ולמצוא את אותו כיס שמוכן לקחת את הסיכון. הכלכלה תמשיך לנוע והיא צריכה הון".
מיכאלי: "זה נופל תחת מה שאנחנו קוראים לו inclusion כי בסוף המטרה היא להגדיל את העוגה ולתת שירותים שהמערכת הפיננסית לא ידעה לטפל בהם כי לא היה לה מודל עסקי".
בן דוד: "תחום נוסף הוא זה של embedded finanace או פינטק מוטבע. זו כל המהפכה של הבנקים החדשים, שבישראל רואים עם פפר, וואן זירו ועכשיו גם אש. אנחנו מאמינים שהתחום הזה יתפתח צעד נוסף כשהחברות הגדולות ביותר בכל תחום - כמו מפעילות סלולריות, רשתות קמעונאות או יצרניות רכב אפילו, שכבר יש להן לקוחות והן נמצאות איתם בקשר יומיומי ויחסי אמון - יתחילו להציע יותר ויותר שירותים פיננסיים בעצמן אבל דרך חברות פינטק שמספקות להן את התוכנה והרגלוציה".
למשל חשבון צ'קים וחיסכון הלוואה, נקודות נאמנות, לסחור בקריפטו.
"זה לא רעיון חדש אבל העובדה שניתן לעשות את זה בצורה מהירה וזולה יותר הופכת את זה נגיש לקהל גדול יותר. החברות האלה מכירות הרבה יותר טוב את הצרכנים ואת התנאים שלהם. לפעמים אלה אפילו צרכנים שאולי יש להם טלפון סלולרי אבל אין להם חשבון בנק, למשל".