ההייטק הגיע לשנת שיא ביצוא שירותים וסחורות בהיקף מצרפי של 70 מיליארד דולר, 45 מתוכם בשירותים ו-25 ביצוא תעשייתי, כך נודע ל-tech12. זו כבר השנה השנייה שהסקטור מהווה 53% מכלל היצוא הישראלי, שנאמד ב-133 מיליארד דולר פחות מהתחזיות המוקדמות, אלו שהעידו על קצב יצוא של 135 מיליארד דולר. העניין הוא שהיצוא באופן כללי גדל אשתקד, ויצוא ההייטק הצליח לשמר את הרוב המוחלט - משמע הוא גדל ביחס להיקף היצוא באופן כללי. התחזית העדכנית של המכון קובעת כי 2022 תסתכם ביצוא של 145 מיליארד דולר וצמיחה של 12% ביצוא שירותים.
בסך הכול, בנטרול יצוא שירותי תיירות, היצוא אשתקד עלה ב-22% ביחס ל-2020. עם זאת לאחר שב-2020 הייתה גריעה של 3% ביצוא שירותים, 2021 ראתה זינוק משמעותי, בעיקר בזכות שירותי תוכנה ומו"פ, והסתכמה בזינוק של 27%. יצוא ההייטק של שירותים ותעשייה, זינק מ-58 מיליארד דולר ב-2020 ל-70 מיליארד דולר ב-2021. חלק לא מבוטל מהעלייה ביצוא שירותים, נובעת משירותי תובלה ימית שמחיריה האמירו מאז הקורונה ושחברת צים (ZIM) הרוויחה ממנה לא מעט מאז תחילת המשבר, כולל הנפקה מוצלחת מאוד בוול סטריט.
באופן כללי, הנתונים תומכים בתיאוריה של מעבר ממדינת סטארט אפ למדינת סקייל אפ. משנת 2014 קצב יצוא השירותים בהייטק עלה מ-18 מיליארד ל-45 מיליארד דולר אשתקד - או 150% ב-8 שנים. למרות הירידה הכללית ביצוא ב-2020, הן השירותים והן היצוא התעשייתי בהייטק הראו עלייה של 8% לפני שנתיים, ואשתקד הציגו עלייה בשיעור של כ-20%.
"הגידול הדו-ספרתי נובע מהמשך הצמיחה המואצת של שירותי ההייטק'ובעיקר החלק הנזקף ממכירת שירותי תוכנה ומו"פ – המהווים בשנים האחרונות מנוע צמיחה עיקרי של היצוא", כתבו במכון. "בין 2016 ל-2021, גדל יצוא השירותים בשיעור מצרפי של כ-80% ויצוא שירותי ההייטק (כולל הזנק) יותר מהכפיל את היקפו מ-21 מיליארד ל-45 מיליארד", הוסיפו.
האינפלציה מתחילה לנקר
להערכת המכון, המגמה החיובית צפויה להמשיך גם השנה, כשהעולם צפוי ליהנות מהתאוששות כלכלית ולצמוח ב-7% בהיקף גידול הסחר. יחד עם זאת, הערכות הן שהעלייה בהיקף יצוא ההייטק תתמתן. "הגידול יושפע מהתאוששות ביצוא שירותי תיירות וכן מהמשך הגידול ביצוא ההייטק, אם כי בשיעור מתון יותר. היצוא הישראלי צפוי לעלות ב-2022 בשיעור דולרי של כ-10%, להיקף כולל של 145 מיליארד דולר", סיכמו.
לפי הנתונים הראשונים, השנה התחזית פספסה לרעה ב-1.5%, כשהעריכה על בסיס קצב היצוא של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, כי היצוא יסתכם ב-135 מיליארד דולר. המשמעות היא שחווינו האטה בקצב היצוא, ככל הנראה בשל האינפלציה המתחילה לנקר בלא מעט מדינות מערביות, שהן שותפות הסחר הגדולות שלנו, במיוחד אירופה וארצות הברית.
במכון מצטטים את מדד הסטארט אפים StartupBlink, הסוקר מאה מדינות, שקבע שישראל הצליחה לשמר את המקום ה-3 במדד האומות החדשניות, אחרי ארצות הברית ובריטניה - מקום שאותו תפסה ב-שנת 2020. עוד עולה מהנתונים כי בישראל פעילות כ-9,200 חברות בתחום הטכנולוגיה, כש-52% מהן מוכרות בהיקף שנתי של למעלה ממיליון דולר.
לפי נתונים של IVC ומכון היצוא, שיעורי ההשקעות הפרטיות בהייטק הישראלי שברו שיאים והכפילו את היקפם מ-2020, מה שכמובן היה חלק מטרנד עולמי. לפי נתוני Crunchbase, היקף ההשקעות העולמיות בהייטק הגיע לשיא של 650 מיליארד דולר ובישראל הגיע ל-30 מיליארד דולר. גם היקף הגיוסים הכפיל את עצמו ושילש ביחס ל-2019. 60% מכלל ההשקעות הפרטיות בוצעו בסקטור מידע ותוכנה, כולל סייבר וניתוח דאטה, ואילו היתר בוצעו בעיקר בתוכן דיגיטלי ומדעי החיים, או הלת'טק. כמו כן, נשבר שיא הנפקות של חברות טכנולוגיה שעלה מ-20 ב-2020 ל-75 ב-2021 - עלייה של 300%.
"לצד זה ניכר גידול במשקל ההשקעות בשלבים מבוססים. כלומר, יותר חברות ממשיכות לגייס הון כחברות עצמאיות ונוטות פחות להימכר לחברות גלובליות", סיכמו במכון.
