לאורך מרבית 2021 המדדים המובילים בוול סטריט עלו, אבל מתחת לפני השטח התחוללה רעידת אדמה. בזו אחר זו המניות הקטנות והבינוניות התחילו ליפול על גבה של האינפלציה שהחלה להרים ראש בפברואר אשתקד. מניות כמו זום או פלוטון, שכיכבו בקורונה, החלו להתרסק, ומה שהחזיק את המדדים למעלה היו בעיקר מניות הביג טק ויתר החברות הגדולות בתחום הטכנולוגיה, שהמשיכו לעלות. טפטופי הירידות הפכו למבול בדיוק לפני שנה.
ב-19 בנובמבר 2021 מדד הנאסד"ק חצה את ה-16 אלף נקודות ומאז מדד הטכנולוגיה ידע בעיקר ירידות. לאט לאט גם החברות הגלובליות הגדולות החלו להראות סימני שבירה, בין היתר בעקבות המלחמה באוקראינה, הידרדרות אירופה למיתון והמתיחות הגוברת מול סין, לצד הפגיעה בשרשראות הייצור והאספקה.
כעת קורה דבר והיפוכו: החברות הישראליות מציגות רבעונים טובים באופן יחסי ואיתנות פיננסית בזמן שאפל, מיקרוסופט, גוגל, אמזון ופייסבוק מפרסמות תחזיות בעייתיות. למה זה קורה? ראשית, החברות הגדולות חשופות ליותר שווקים שכעת נחלשים מול חוזקו של הדולר שחותך לא רק בשורה העליונה, אלא גם פוגע בכוח הקנייה של החברות במדינות שאינן ארה"ב. שנית, לחברות הקטנות הרבה יותר קל לתקן ולעשות התאמות. בנוסף, בעקבות נתוני מדד ה-CPI האחרונים והטובים באופן יחסי, שגרמו לראלי של יותר מ-7% בנאסד"ק לפני שבוע וחצי, יש תחושה כי האינפלציה אולי לא נגמרה, אבל ייתכן שהשיא מאחורינו.
גם עם אינפלציה, מלחמה רחבת היקף על אדמת אירופה ומלחמה טכנולוגית מול סין - הצרכן האמריקאי נותר חזק ואיתו הכלכלה האמריקאית. האינפלציה אומנם אוכלת חסכונות בעיקר אצל המעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים יותר שחשופים יותר להשפעות האינפלציה, אבל העולם לא הולך להיחרב
אם נסתכל על התמונה הגדולה, אז עם אינפלציה, מלחמה רחבת היקף על אדמת אירופה לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה ומלחמה טכנולוגית מקצינה מול סין - הצרכן האמריקאי ברובו נותר חזק ואיתו הכלכלה האמריקאית הבנויה על הצריכה הפרטית. נכון שהאינפלציה פוגעת בחסכונות, בעיקר של המעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים שחשופים יותר להשפעות האינפלציה, אבל העולם לא הולך להיחרב. החברות הישראליות, שרובן נסחרות בנאסד"ק וחשופות אך ורק לשוק האמריקאי, נהנות מהאיתנות, ואילו החברות הגלובליות נפגעות בגלל החשיפה העולמית שלהן.
יתר על כן, אם אכן הגענו לפסגת האינפלציה, אז תרחישים כמו דפלציה, פיחות משמעותי בערכו של הדולר, או currency debasement שיערער את הערך הדולרי לגמרי - רחוקים כרגע ממימוש. נכון שתמיד יכול להיות ברבור שחור חדש או הרעה בתנאי המאקרו, אבל השפעות העלאות הריבית כבר מתחילות לפעול ומאזנות את העלאות המחירים המכבידות על האמריקאים.
בכלל, נראה שגם העלאות הריבית כבר לא מרגשות יותר מדי. גם העובדה שג'יימס בולארד, נשיא הפד בסנט לואיס, אמר בנאום בחמישי כי "הריביות לא הגיעו לרמה שאפשר להגדירן כמגבילות" וייתכן שיגיעו עד ל-7% - לא הרתיעה וה-S&P500 ירד רק ב-0.3%, אף שהתחיל את היום במינוס 1.3%. כנראה שהשוק גילה שאפשר לחיות גם עם ריבית עולה.
אז מה כל זה אומר? כרגע אנחנו עדיין במים לא רגועים, אבל השוק צופה פני עתיד. הכסף יהיה יקר יותר והשאלה למי יש נתח שוק גדול יותר כבר פחות רלוונטית. הכלכלה האמריקאית תחזור לעצמה ותהיה יעילה יותר. ראינו למשל חברות כמו סימילרווב שמצמצמת בארץ שטחי עבודה ועוברת למתכונת חלקית של עבודה מהבית בעולם, או וויקס שחתכה בכוח האדם ובהוצאות במטרה לשפר את הרווח התפעולי.
האם יהיו חגיגות קניות?
יש הבדל בין מה שקורה בשווקים הפיננסיים לבין מה שקורה בשטח. אמנם על פניו הצרכן האמריקאי הממוצע ממשיך להראות איתנות יחסית, אך יש רמזים הולכים וגוברים על הקשיים שבהם נמצאים לא רק האמריקאים, אלא גם הסינים, בהתייחס לחגיגת הקניות המסורתית של הרשתות הקמעונאיות, כמו עליבאבא ואמזון, שהציגו לעולם את פריים דיי ויום הרווקים הסיני. עד תחילת המגפה, בכל שנה, אמזון ועליבאבא היו משוויצות בשיאי מכירות שנשברו, עם מיליארדי דולרים בכל שעה. בשנתיים האחרונות לא רק שאינן מפרסמות את התוצאות, הן די מסתירות אותן. עד כמה חמור המצב? אמזון יצאה במיני פריים דיי נוסף בחודש שעבר והוא לא היה הצלחה מסחררת, אף שהצליח לדלל מעט את מלאי החברה.
"תוצאות יום הרווקים היו בקו אחד עם הביצועים אשתקד, למרות אתגרי המאקרו והתפשטות הקורונה", מסר מנכ"ל עליבאבא דניאל ז'אנג. את הדברים אמר בשבוע שעבר בעת הגשת הדוחות של עליבאבא, שפיספסו את התחזיות.
כנראה שחגיגה גדולה, לפחות עבור המשקיעים, לא הייתה. אז ביום שישי הקרוב שוב "נחגוג" את בלאק פריידיי ואחריו סייבר מאנדיי. האם האמריקאי הממוצע יחגוג? נהמר שגם עליבאבא וגם אמזון ימשיכו להסתיר את התוצאות וגם את המלאים הנצברים, אבל נקווה שנראה סוג של התאוששות – אחרי שנה מורכבת, נתונים ורודים מבלאק פריידיי יעניקו לשווקים ביטחון ואופק קצת יותר ורוד.