השקל הוא אולי מטבע חזק ולנו יש צרות של עשירים, אבל אם יש משהו שמשותף לכל התעשיות בכל העולם, הוא שכולם רוצים דולרים. הדולר הוא המקלט הפיננסי הגלובלי. אין מטבע אחר שיש לו את הרזרבות העצומות הללו כדי לשמש גיבוי. האירו הוא חזק כל עוד האיחוד חזק, וקיים באופן כללי פחות מרבע מאה. הדולר משמש כחוף מבטחים כבר למעלה מ-150 שנה ולא נראה שהברית של הארצות בצפון אמריקה הולכת להישבר בזמן הקרוב.
אבל הדולר בבעיה: התמ"ג האמריקאי עומד על קצת פחות מ-21 טריליון דולר, והחוב הממשלתי הגולמי האמריקאי הגיע ב-1 בפברואר ל-30 טריליון דולר. איך יודעים שזה החוב? זו כמות האג"ח שארה"ב חייבת עליהן תשואות לפדיון. לפי נתוני הפד, מאז מרץ 2020, כלומר תחילת הקורונה, דונלד טראמפ וג'ו ביידן הזריקו יחד 4.5 טריליון דולר לכלכלה האמריקאית עד תחילת מרץ הנוכחי. מאז הגירעון גדל כמובן והחוב האמריקאי כבר מתקרב ל-150%.
חוב זה לא דבר רע בהכרח. אם הוא משרת מטרה שאחר כך תכסה את ההוצאה ואף יותר – שווה לקחת אותו. אבל כשהחוב מתנפח ומתנפח – אין ברירה והכל צריך לשרת את החוב. תשאלו את היפנים. החובות שתדלקו את בועת הנדל"ן שהתפתחה ביפן בשנות ה-80 הפכו אותה לכל כך מפלצתית, שכשהתפוצצה ב-1991 לקח לניקיי היפני כמעט 30 שנה להתאושש ולהגיע לאותה הרמה – וזה בזכות הראלי המטורף שהתאפשר ב-2020 בגלל המעורבות של הבנקים המרכזיים, בראשם הפד.
התשואות הנוכחיות נחשבות למצוינות, ואם האינפלציה תימשך – סביר להניח שהתשואות ימשיכו לעלות כי החוב הופך ליותר יקר. זה לא טוב לשוק המניות, שיראה את המשך האקסודוס לשוק האג"ח
ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה להפוך ליפן. לא שוב, כמו שהייתה ברבע מאה אבודה אחרי שנות ה-20 הרועמות שהצטברו לכדי השפל הכלכלי הגדול, ורק 25 שנה לאחר מכן מדד הדאו ג'ונס הצליח לתקן את כל הירידות של 1929.
וכאן נכנסים הפד והעלאת הריבית, שאמורה לצמצם את החוב של הממשל. הריבית הנמוכה גרמה פשוטו כמשמעו למדפסות הכסף לעבוד נון סטופ מאז סוף משבר הסאב פריים ב-2009 ושני אלה יחד הניעו את השוק השורי הארוך בהיסטוריה – זה שאנחנו רואים מפרפר לפנינו בחרחורי גסיסה. כבר כתבנו על איך ב-2018, כשפאוול נכנס לתפקידו, הוא החל להעלות את הריבית והעלה את חמתם של סוחרי וול סטריט וגם את זו של טראמפ שהשתלח בו בפומבי, עד שפאוול ניאות להוריד את הריבית והרגיע את השווקים. כבר אז פאוול חשב ששוק המניות נכנס לטריטוריה בועתית, ובגדול הוא לא טועה. מאז משבר הסאב פריים, הריבית הנמוכה הייתה כמו קב למישהו ששבר את הרגל. פאוול חשב שהרגל התאחתה והקב מיותר. עכשיו אין לו ברירה אלא ליישם את מה שתכנן אי אז.
מה שטוב לארה"ב רע למניות הטכנולוגיה
אחרי העלאת הריבית האחרונה, התשואות לפדיון עברו את ה-3.1%, אחרי שעלו מ-1.1% בשנה אחת. מתי בפעם האחרונה הם הגיעו לאזור החיוג הזה? בנובמבר 2018, כשהשווקים החלו להתאושש מטראומת פאוול והחלו לרדת. השיא, אגב, היה ב-1981, אחרי הסטגפלציה של שנות ה-70, ועמד על 15.82%. בכל מקרה, התשואות הנוכחיות נחשבות למצוינות, ואם האינפלציה תימשך – סביר להניח שהתשואות ימשיכו לעלות כי החוב הופך ליותר יקר. זה לא טוב לשוק המניות, שיראה את המשך האקסודוס לשוק האג"ח.
למי עוד זה טוב, פרט לפנסיות שלנו? לפד. במרץ 2020 מאזן הפד עמד על 4.24 טריליון והיום הוא על 8.96 טריליון, אחרי שביצע רכישות של נכסים בהיקף של 120 מיליארד דולר בכל חודש עד תחילת השנה. 4.96 טריליון דולר מתוך המאזן הזה, הם אג"ח של הממשל האמריקאי ל-10 ו-30 שנה. כלומר כמעט שישית מהחוב האמריקאי הוא לפד. זה לא יכול להימשך.
הדולר בבעיה. התמ"ג האמריקאי עומד על קצת פחות מ-21 טריליון דולר והחוב הממשלתי הגולמי האמריקאי הגיע ב-1 בפברואר ל-30 טריליון דולר. איך יודעים שזה החוב? זו כמות האג"ח שארה"ב חייבת עליהן תשואות לפדיון
אבל רגע, מה הסחורה הכי חמה בשוק האג"ח מאז ומתמיד? ניחשתם נכון, האג"ח של הממשל האמריקאי. כל עוד שהאינפלציה הייתה תחת שליטה והכלכלה האמריקאית נותרה חסונה – הריבית על האג"ח הייתה נמוכה. עכשיו אין שליטה על האינפלציה בחסות המשברים בשרשראות הייצור והאספקה. גם המלחמה באוקראינה והסגרים המחודשים בסין מוסיפים שמן למדורה והריבית חייבת לעלות. פאוול הולך למכור את האג"ח של הפד כמו לחמניות חמות עד שיצמצם מספיק את מאזנו לרמות ריאליות יותר, כלומר לפחות לרמה שלפני הקורונה.
זה טוב לארה"ב, זה רע למניות הטכנולוגיה ולחברות הזומבי שאותן נתחיל לראות קורסות. חברות זומבי אלה חברות שחיות על חוב ורק מגלגלות אותו הלאה. כשהריבית הייתה נמוכה – זה היה אפשרי. עכשיו, כשנטל החוב הולך להכביד – אבני הדומינו יתחילו ליפול עם גל פשיטות הרגל שכולם ציפו לו בתחילת הקורונה.
כל עוד שוק המניות ימשיך להיות מוכה – המצב יוביל לקיצוצים רוחביים בגיוסים. אפילו מצד ענקיות הטק כמו מטא/פייסבוק ונטפליקס, שמניותיהן נחתכו ועכשיו הן מתחילות לחתוך בשומנים. ככל שזה יימשך – הן יאלצו לחתוך גם בבשר החי. אמזון הודיעה גם היא על עצירת גיוסים והתחלה של ייעול, ואם האינפלציה תימשך גם היא תגיע לשם. המצב הזה כנראה יוביל לפירוקים, מיזוגים ורכישות. כאלה שייצרו חברות חסונות יותר פיננסית עם אגרגציה של שירותים. כאלה שנותנות ערך, לפחות עד שנשתחרר מהאינפלציה. לכאן או לכאן, רכבת ההרים הזו לא צפויה להסתיים בקרוב.