בנק ישראל החליט היום (שני) להעלות את הריבית לשיעור של 1.25%. זו הפעם הראשונה שריבית בנק ישראל חוצה את רמת ה-1% מאז 2013, צעד נוסף לעבר סוף עידן הריבית האפסית. ריבית הפריים, שגבוהה ב-1.5% מריבית בנק ישראל, תעמוד על 2.75%.

ההערכות בשוק הן כי האינפלציה השנתית תעמוד על 3.5%, לא הרבה מעל היעד של 3% שהציב בנק ישראל. כלומר זה לא טוב, אבל ביחס ל-8%+ אינפלציה באירופה וארה"ב, זה לא נורא. עם זאת, האינפלציה שעדיין נחשבת גבוהה באופן מסורתי מחייבת את הבנקים המרכזיים בעולם לפעול באגרסיביות באמצעות העלאות הריבית, הכלי המשמעותי ביותר למניעת שחיקת ערכו של הכסף.

הנגיד, פרופ' אמיר ירון על ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.5%: "עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק".
 
"לכן אנו, בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם", הוסיף הנגיד.

עדיין לא מרגישים את הלחצים

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי אומר כי הישראלים עדיין לא מרגישים את הלחצים האינפלציוניים. "העלייה בסביבת האינפלציה בישראל עדיין לא נותנת אותותיה בסך הרכישות בכרטיסי אשראי. במבט קדימה לחודשים הקרובים, השחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית, עקב ציפיות להמשך עליית הריבית במשק והאצת האינפלציה, לצד הירידות בשווקים הפיננסיים והתגברות מידת חוסר הוודאות, עלולים למתן את קצב התרחבות הרכישות בכרטיסי אשראי בפרט והצריכה הפרטית בכלל", כתב בפמן בסקירה השבועית שלו. במילים פשוטות, הגיע הזמן לקנות פחות.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "העלייה בסביבת האינפלציה בישראל עדיין לא נותנת אותותיה בסך הרכישות בכרטיסי אשראי. במבט קדימה לחודשים הקרובים, השחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית, עקב ציפיות להמשך עליית הריבית במשק והאצת האינפלציה"

"הסך הכולל של המשק הישראלי המשיך לצמוח גם בחודש אפריל, אך בקצב איטי יותר בהשוואה לזה שהיה בשנת 2021. קצב התרחבות הפעילות הכלכלית, כפי שמשתקף בין היתר גם במדדי הפדיון של ענפי המשק, עלול להאט בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע הסתגלותו של המשק לסביבת ריבית ואינפלציה גבוהה משהייתה בעבר, שאף צפויה להמשיך ולעלות", הוסיף וצפה כי הריבית תעלה ב-0.5%.

ד
ד"ר גיל בפמן. "האינפלציה הגבוהה צפויה להמשיך לעלות"|צילום: גיל בפמן, יחצ

מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, יוסי פריימן אומר כי "השבוע צפויים להתפרסם נתונים כלכליים רבים באשר לתוצאות הרבעון השני, דבר אשר צפוי לרכז תשומת לב רבה ולאותת על המדיניות הצפויה בחודשים הקרובים במהלך לבלימת האינפלציה.

"להערכתנו, היצעי המט"ח לתשלומי שכר ומסים, ימתנו עודפי ביקוש, כאשר פעילות 'הטייס האוטומטי', אותו מפעילים הגופים המוסדיים, במסגרת פעולות הגידור המטבעי, ימשיך לנווט את שער החליפין בשוק המקומי", הוסיף.

המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים: "הפיחות של השקל נובע ברובו מהמגמה השלילית בשוקי המניות בעולם. בד בבד יתכן שגם העודף בחשבון השוטף של ישראל פחת, זאת לאור פתיחת השמיים ויציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל, והאטה ביצוא שירותי חברות סטארט אפ"

במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים אומרים כי "הפיחות של השקל נובע ברובו מהמגמה השלילית בשוקי המניות בעולם, שגורמת להגדלת הביקוש למט"ח, ולעלייה בצרכי הנזילות במטבע הדולר. בד בבד יתכן שגם העודף בחשבון השוטף של ישראל פחת, זאת לאור פתיחת השמיים ויציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל, והאטה ביצוא שירותי חברות סטארט אפ".

בפועלים אומרים עוד כי "חודש יולי יהיה עמוס בהתייקרויות: מחירי מוצרי החלב שבפיקוח מתייקרים ב-4.9%, וככל הנראה מחירי שאר מוצרי החלב שמיוצרים בארץ יעלו אף הם. במקביל לעלייה במחירי החלב האוצר ביטל את המכס על גבינות קשות, אך השפעתן של אלו על סעיף המזון במדד פחותה. חברות מזון נוספות הודיעו על כוונה להעלות מחירים. מחירי המזון עלו בחדות גם באירופה (8.9% בשנה האחרונה) ובארה"ב (10.1%). בישראל מחירי המזון עלו בשנה האחרונה בשיעור של 5.6%, ואנו מעריכים כי בחודשים הקרובים קצב העלייה יתקרב לזה שבעולם".

סופרמרקט  (צילום: defotoberg, shutterstock)
סופרמרקט בישראל. יריית הפתיחה של התייקרות מוצרי החלב היא רק פתח ליוקר המחייה שעתיד לבוא|צילום: defotoberg, shutterstock

אין שום ספק שחוסנו של הדולר משפיע על ההחלטה על הריבית. בחטיבת המט"ח של הבנק השוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית לומברד אודייר על הדולר אמרו כי הדולר נמצא בשיא של עשרים השנים האחרונות, והסתכלות על ההיסטוריה יכולה לשפוך אור על עתיד המטבע.

"היסטורית, הדולר הציג ביצועים חזקים בנוכחות שלושה גורמים – אינפלציה גלובלית גבוהה מ-5%, האטה בצמיחה העולמית, והקשחת מדיניות הבנקים המרכזיים – כך היה בשנות ה-80. בנוף המאקרו-כלכלי הנוכחי של צמיחה חלשה ואינפלציה מוגברת, הגיוני לחשוף את תיקי ההשקעות לדולר. למעט נסיגה קצרת מועד במחצית השנייה של מאי, הדולר האמריקאי (USD) נשאר חזק ביוני, ואפילו חרג מהשיא שנקבע מוקדם יותר במאי. בנסיבות הנוכחיות אנו מאמינים שהדולר יישאר חזק, שכן כוחות המאקרו מזכירים מצב סטגפלציוני", כתבו.