יש השלכות רבות לירידות בשווקים על חברות נסחרות: צמצומי הוצאות, מורל של עובדים שאיבדו את חלום האקזיט וכמובן הצורך לחשב מסלול מחדש ולהדק את התוכניות העסקיות. אבל סוגיה נוספת שעולה מהמצב הקשה בוול סטריט וקריסת מניות הטכנולוגיה היא העובדה שהם חושפים חברות לסכנת השתלטות עוינת. חברות שנסחרות על שווי המזומנים שלהן - בייחוד אם הוא נדיב - חשופות לכך במיוחד.
"יש שני סוגים של חברות שחשופות", הסביר גורם בכיר בשוק ל-tech12, "כאלו שנסחרות בשווי שנתפס כמאוד נמוך ביחס למכפיל ההכנסות שלהן, או כאלה שהשווי שלהן ירד מתחת או נמצא מסביב לכסף בקופה". המשמעות היא שמי שיש לו כעת תקציב ואסטרטגיית השתלטות, יכול לנצל את המצב הרגיש שבו נמצאות חברות - רבות מהן ישראליות.
יש בארץ לא מעט חברות, הן כאלה שהתמזגו עם ספאקים וגם כאלה שהנפיקו בצורה קלאסית, שחשופות להשתלטות עוינת: חברות כמו היפו, שנסחרת על פחות מ-700 מיליון דולר שווי שוק, כשבקופתה למעלה מ-800 מיליון; חברת טוקספייס שגם נסחרת סביב שווי השוק שלה; קלטורה ו-REE נסחרות על מכפיל של פחות מ-1.5 על המזומנים שבקופתן. ריסקיפייד נסחרת על מכפיל 1.25 וחברת הביטוח למונייד נסחרת במכפיל 1.1 על המזומנים שבקופה. כל החברות הללו עלולות להיות יעד להשתלטות.
בתקופתנו אנו, רוב הרווח יגיע מהמזומנים שבקופה, כך שהגיוסים המאסיביים של השנתיים האחרונות הפכו בעל כורחן לחרב פיפיות שמאיימות על שלמותן של חברות. טכנולוגיה ונכסים אחרים אפשר למכור, ביתר השלל אפשר להתחלק
בפשטות, השתלטות עוינת זו השתלטות תאגידית של חברה או גורם חיצוני על חברה אחרת, בניגוד לרצונה של החברה שהפכה למטרת ההשתלטות. יש כל מיני סיבות להשתלטות: לעיתים מדובר על ניסיון לשינוי הקו העסקי (כמו שהציע אילון מאסק לטוויטר - שסבור שהוא יכול להשביח אותה עסקית), לעיתים המטרה היא למזג חברה עם חברה אחרת, או לחילופין להשתלט על חברה במטרה לפרק אותה ולמכור אותה בחלקים כדי לייצר רווח. בתקופתנו אנו, רוב הרווח יגיע מהמזומנים שבקופה, כך שהגיוסים המסיביים של השנתיים האחרונות הפכו בעל כורחן לחרב פיפיות שמאיימות על שלמותן של חברות. טכנולוגיה ונכסים אחרים אפשר למכור, ביתר השלל אפשר להתחלק.
כדי לתאר את זה בצורה המיטבית, צריך לעצור רגע ולדמיין את וול סטריט כמו הסוואנה באפריקה. מה שקורה כרגע, זה אחרי תקופת השפע שנמשכה פחות או יותר מאז 2009, האגם מתייבש, והאקוסיסטם שניזון ממנו מתחיל לסבול. בוול סטריט, כמו בטבע, החזק טורף את החלש. המשתלטים התאגידיים נקראים Active Investors, אבל כינוי "החיבה" שלהם הוא Vultures, כלומר נשרים: הם מזהים חולשה ומתחילים לחוג סביב המטרה שלהם, בניסיון למצוא את הרגע הנכון והדרך הנכונה לתקוף. ישנם כמה "נשרים" שקיבלו מעמד איקוני של מזיזי הרים כוחניים, כמו קארל אייקן, שנחשב כנראה ל-Corporate Raider היעיל אי פעם ובעל שווי אישי שמוערך בכ-17 מיליארד דולר שצבר בשתי ידיו.
הדרך להשתלטות עוינת
יש כמה דרכים שבהן ניתן לייצר תנאים להשתלטות. אחת מהן היא הצעה רכה (ישירה) לבעלי המניות בחברה, כדי לעקוף, פשוטו כמשמעו, את הדירקטוריון, הגוף שהוא הסמכות העליונה בכל חברה. השנייה היא פשוט לקנות מניות של חברה ולהפוך לבעלי עניין (מחזיקי 5% ומעלה) עם נציגות בדירקטוריון, כדי להשפיע מבפנים ולייצר גוש חוסם של למעלה מ-50% מהדירקטוריון – זה מה שמאסק ניסה לעשות.
העיקרון המנחה חלק מבעלי המניות כרגע הוא: שככל שהירידות יימשכו והמניות יהיו זולות יותר, המשקיעים האקטיביסטיים יעמיקו את ההשקעה, עד שיום אחד יהפכו לבעלי עניין ויסתערו אלי ישיבת הדירקטוריון – ממש כמו שמאסק עשה – ויגיעו עם אג'נדה לפרק את החברה ולשאוב את קופתה.
כזכור, כדי לנסות למנוע את ניסיון ההשתלטות על טוויטר, דירקטוריון החברה הודיע על הפעלת "גלולת רעל", שמאפשרת לבעלי מניות קיימים לקנות מניות בהנחה כדי לדלל את ההחזקות של הגורם המשתלט ולמנוע ממנו להגיע לאחזקות של רוב. "ככל שהמצב יימשך, זה (ההשתלטויות, א"ל) יגיע. הדירקטוריונים פה בארץ עוד לא הפעילו גלולות רעל, אבל זה בהחלט יכול להגיע בקרוב", אמר הגורם עמו שוחחנו.
אז נכון, אנחנו עדיין לא שם, אבל השוק כבר נערך. כי בכל המקרה, הבעיה היא לא רק של חברות ישראליות, אלא של השוק כולו. בארה"ב השוק אכזרי מאוד, אין סנטימנטים פרו ישראליים או יחס מיוחד, זה ביזנס. ואם המצב בשווקים יימשך כך, זה עשוי להיות השלב הטבעי הבא בוול סטריט ולהוביל לכך שבעלי החברות עלולים למצוא את עצמם בעמדת מיעוט מול המשקיעים המוסדיים והכשירים, אלה שמכרו להם בהנפקה שותפות ארוכת טווח, ופתאום מוצאים את עצמם בעמדת מיעוט במלחמה על עתיד החברה שלהם. כיף זה לא הולך להיות.