גם אם תתאושש בשנים הקרובות, הנפקת אוטונומו (Otonomo) כנראה תיזכר בדברי הימים של החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט כאחת ההנפקות המשונות שנראו פה אי פעם. כזו ששרפה למעלה ממיליארד דולר שווי בחצי שנה על מכפיל הכנסות עתידי שהתברר כמנותק מהמציאות, ושנראית גם כיום רחוקה מאוד מההבטחות שנותרו על שקופיות המצגות למשקיעים.
לפני שנחפור בסיבות למחיקת הערך הדרמטית, נדגיש למען ההגינות שבחודשים האחרונים היו גם נסיבות חיצוניות שפגעו רוחבית בכל השוק ובתעשיית הרכב, שבה פועלת אוטונומו, במיוחד: הציפיות להעלאת ריבית, המחסור בשבבים, המלחמה באוקראינה, עליית מחירי הדלק - כולם הובילו לטריטוריה דובית בשווקים שכמעט אי אפשר היה להתחמק ממנה. ואולם, העלייה והקריסה המטאורית במניית אוטונומו לא נבעו רק מסיבות חיצוניות, והן מספרות את סיפורן של לא מעט חברות שנכנסו למלכודת דבש של כסף זול, לא הצליחו לייצר תשואה יש מאין - וכעת חיות בקושי על שווי מדולדל וצפי הכנסות רעוע.
ההבטחה: צפי הכנסות של 574 מיליון דולר ב-2025
רק פעמיים חברת האוטוטק אוטונומו הוגדרה בצורה רשמית כיוניקורן, כלומר חברה עם שווי של מיליארד דולר ומעלה - כשקיבלה לראשונה את שוויה באמצעות מיזוג עם הספאק Software Acquisition Group INC בפברואר אשתקד, וכשהצליחה לגייס ב-PIPE (ראשי תיבות של Private Investment in Public Equity). תחילה השווי המשוער שניתן עמד על 1.4 מיליארד, אבל אחרי הגיוס השווי התכווץ ל-1.26 מיליארד דולר בעת היציאה הרשמית לחיים הציבוריים. שם זה גם נגמר: היום שווי השוק של אוטונומו עומד על 189 מיליון דולר בלבד – התכווצות מכאיבה של למעלה מ-85% בשישה וחצי חודשים, אחרי שכבר ראתה שווי נמוך יותר, של כ-170 מיליון דולר.
נכון לדוחות האחרונים, ב-31 בדצמבר היו לחברה 208 מיליון דולר מזומנים בקופה, מתוכם 14 מיליון ילכו לרכישת חברת הביטוח הבריטית The Floow לכשתאושר, רכישה שעליה הכריז אוטונומו בחודש שעבר. שתי החברות יחדיו הכניסו פחות מ-10 מיליון דולר ב-2021. נכון לכרגע, החברה נסחרת ב-10% פחות מהמזומנים הקיימים בקופה שלה.
מייסד ומנכ"ל אוטונומו בן וולקוב: "אנחנו חברה צעירה בתחילת הדרך, ונדאג שלא נטעה יותר. מי שמשקיע בנו לא משקיע בגלל 1.7 או 3 מיליון, אלא כי הוא מאמין בפוטנציאל שלנו, בהנהלה שלנו ובדרך שלנו. היו טעויות והן תוקנו"
ב-2020, כשיצאה אוטונומו לגיוס הרביעי שלה, היא הציגה תשקיף שלפיו ההכנסות שהיו לה באותה השנה, 400 אלף דולר, יצמחו להכנסות של 574 מיליון דולר ב-2025. נכון להיום, לא ברור איך זה צפוי לקרות: ב-2021 אוטונומו הכניסה 1.7 מיליון דולר, קצת יותר מחצי מהתחזית שנתנה לגבי אשתקד. יתר על כן, בספטמבר, חודש אחרי שהונפקה, כשהבינה בעצמה שלא תעמוד ביעדים שהציבה, הוציאה אזהרת רווח שבעקבותיה השוק העניש אותה, והמניה צנחה באותו יום 8% ולא הסתכלה לאחור. בדוחות האחרונים החברה לא הוציאה דוחות שנתיים ולא נתנה תחזית, לטענת בן וולקוב המייסד, בשל רצון להמתין לרגולטור הבריטי שיאשר את רכישת Floow.
לצורך כתבה זו שוחחנו כמה פעמים עם מייסד ומנכ"ל אוטונומו בן וולקוב. השיחה הראשונה נערכה בדצמבר, הבאות נערכו בשבועות האחרונים. "להערכתי נצמח השנה במאות אחוזים", הוא מצהיר השבוע.
מארקטפלייס של דאטה
אוטונומו הוא הסטארט אפ החמישי במספר שהקים וולקוב, יזם סדרתי שנמצא על מפת ההייטק מאז אמצע שנות ה-90. ברקע שלו חברות כמו Sedona ו-NetworksTraffix, שנמכרה ל-F5 ב-140 מיליון דולר ב-2012. לאחר מכן וולקוב המשיך לעבוד ב-F5 עד שהקים את אוטונומו.
אוטונומו החלה מתחום הרכב האוטונומי ומכאן שמה, אבל אין לה קשר לרכב אוטונומי. החברה הוקמה בדצמבר 2015 וברבות השנים הפכה לכורה של דאטה ממחשבי רכבים שמנתחת אותם באמצעות AI. המחשבה הייתה למכור את המידע המעובד לגורמים שלישיים כמו אפליקציות הקשורות לתנועה וחניה, סוכנויות ביטוח, חברות ליסינג וערים. בקיצור, מארקטפלייס של דאטה של התנהגות נהגים, שהשחקנים הרלוונטיים בתעשיה יכולים לרכוש ולנתח לצרכים עסקיים. כך, טסלה, שכורה ומנתחת את הדאטה בעצמה, החלה למכור שירותי ביטוח דיפרנציאליים בהתבסס על הנתונים שהיא אוספת על הרגלי הנהיגה של כל נהג.
כמו טסלה, חברות הרכב יכולות לכרות בעצמן את הדאטה באופן שוטף, וזה גם מה שחלקן כבר עושות. אך חלקן הגדול עדיין לא עושות זאת - וכאן אוטונומו נכנסת לתמונה. החברה, שיושבת בהרצליה, בנתה פלטפורמת זירת מסחר למידע שנאסף מרכבים מחוברים (Connected vehicles) שאליה מחוברים לדבריה למעלה מ-40 מיליון רכבים. הפלטפורמה משרתת יצרניות רכב, ציי רכב ויותר מ-100 נותני שירותים בתעשיות שונות כגון ביטוח ותחבורה ציבורית. בין היתר חתמה בשנים האחרונות אוטונומו על הסכמים עם כמה מהיצרנים המשמעותיים בעולם כמו מרצדס ורנו, ובינואר הודיעה גם על שיתוף פעולה עם אאודי. וולקוב אומר כי עד כה חתם על 22 חוזים עם חברות רכב מובילות. "חברת רכב זה כמו קעקוע", צוחק וולקוב, "ברגע שהן אצלך, הן איתך לתמיד".
וולקוב: "זה נכון, היצרנים בהחלט יכולים לפתח בעצמם את האפשרות להתחבר אקטיבית מרחוק למחשבים של הרכבים שלהם. אבל צריך להעניק לדאטה אהבה לפני שמשחררים אותה לעולם"
הטענה שכל חברה יכולה לפתח את הטכנולוגיה בעצמה היא עקב האכילס של אוטונומו וכאן, באופן פרדוקסלי, טמונה גם ההזדמנות הגדולה של החברה. וולקוב אומר שלחברה יש 42 פטנטים מאושרים או כאלה שבדרך לאישור, אבל גם מודה בעצמו שכל יצרן יכול לפתח מערכת דומה. ההזדמנות הגדולה כאמור, היא שאחד מהיצרנים פשוט ירכוש את החברה ויקצר לעצמו תהליכי פיתוח. "זה נכון, היצרנים בהחלט יכולים לפתח בעצמם את האפשרות להתחבר אקטיבית מרחוק למחשבים של הרכבים שלהם", אמר וולקוב בחודש שעבר, והוסיף "אבל צריך להעניק לדאטה אהבה לפני שמשחררים אותה לעולם".
וולקוב ביצע מסע רכישות בחודשים האחרונים, ובעקבות מסע זה החברה גם ממשיכה להתרחב: עד לאחרונה העסיק 140 איש, אך לאחר שרכש בחודשים האחרונים את Neura מתחום האנליטיקס ובחודש שעבר גם את חברת The Floow הבריטית מתחום הביטוח, הוא מעסיק כ-230 עובדים. בשתי הרכישות יש לו מטרה כפולה: להכניס עוד ממד טכנולוגי/אנליטי למרקטפלייס, ולהכניס תזרים מזומנים למאזן.
בהרבה מאוד מובנים, וולקוב מנסה לעשות את מה שאילון מאסק עשה בטסלה, כלומר מייצר פלטפורמה שמאפשרת מוניטיזציה של הדאטה והשימוש בה, רק בקוד פתוח. רעיון טוב שקשה מאוד ליישם משום שנדרשות בערך שנתיים וחצי לחתום על עסקה עם כל חברת רכב בנפרד - ואחרי החתימה זו רק ההתחלה.
כאן מתחיל האתגר: לאחר העסקה, נדרש זמן רב להשיג מספיק נתונים, לעשות אגרגציה, לנתח אותם ולייצר מהם ערך. "המודל העסקי מבוסס על הגעה למסה קריטית של דאטה וקבלה של השוק של המרקטפלייס", מסביר גורם שבקיא בחברה ופרטיו שמורים במערכת.
וולקוב עצמו מודע לבעיה: "אני עובד על לסגור את המחסור בדאטה", אמר לנו השבוע. "אנחנו עוד לא שם. הבנו שלוקח המון זמן והמון מידע כדי לכסות את העולם. החלטנו להתרכז באזורים מסוימים, שהם ארה"ב ואירופה. אנחנו מתמקדים בתחום הביטוח וציי רכב, וכמות הדאטה עולה".
איך אוטונומו הגיעה לשווי של 1.26 מיליארד דולר
גם המשקיעים יודעים: אוטונומו שייכת לקלאס של נכסים שנחשבים למסוכנים. מנכ"ל ומייסד CHEQ גיא טיטונוביץ' סיפר ל-tech12 על "חברות עם revenue מאוד נמוך שגייסו לפי שוויים חסרי משמעות, וזה יצר בועה שהתפוצצה בפרצוף לחברות טובות ולחברות ציבוריות ופגעה באמון המשקיעים". דבריו של טיטונוביץ' נכונים, בין היתר, לאוטונומו, ליצרנית מכ"ם הלייזר (Lidar) אינוויז, לחברת האוטוטק REE ולעוד כמה סטארט אפים כמו חברת הביטוח המקוונת למונייד, שלא באמת היו מוכנים לשוק הציבורי. הן נכנסו לבורסה בתנאים חלומיים עם הרבה הוצאות, מעט הכנסות בתמורה להוצאה וצפי להחזר השקעה ארוך - ונשרפו בחום של הנאסד"ק.
"היה תיאבון בשוק להנפקות האלה, כי הייתה הבנה שאי אפשר להמשיך להסתמך על הכסף הפרטי", אמר גורם בכיר בעולם ההון סיכון הישראלי, שגם מעורב באוטונומו. "הרבה חברות ראו בזה הזדמנות בשל שינוי התנאים. המשקיעים ידעו מראש שמדובר בחברות בלי הכנסות ומלכתחילה דובר על טווח זמן של חמש שנים. אז כולם נכנסו להשקעה בעיניים פקוחות. חברות שהתמזגו עם ספאק גייסו מספיק כסף כדי לשרוד וחברות שנשארו בתחום הפרטי, במיוחד בתחומים עם החזר השקעה ארוך כמו דיפטק ותחום החלל, דווקא יכולות להיפגע".
משקיע מוסדי: "הסתכלנו על מה שוולקוב הציע ולא יכולנו לשלם את זה. שאלנו אותו מה יהיה אפשר לעשות עם הטכנולוגיה והוא אמר שידע לדעת איזה מכוניות חונות מול הילטון בת"א. לא התרשמתי. אחרי שהתרחקנו, הוא רץ להתמזג עם ספאק"
אוטונומו צברה את השווי הגבוה שלה בשלבים. בסבב הראשון, ב-2016, גייסה מבסמר ו-StageOne כ-12 מיליון דולר. ב-2017 גייס וולקוב עוד 25 מיליון דולר וב-2020 עוד 42 מיליון דולר, בין היתר מרנו ומחברת השכרת הרכב אוויס. בסך הכול, עד ה-PIPE, אוטונומו הצליחה לגייס במצטבר 82 מיליון דולר. ל-tech12 נודע שבסבב הרביעי השתתפו גם משקיעים מוסדיים, שלא שוכנעו להיכנס בהשקעה.
לפי אחד המשתתפים בסבב הרביעי, בפרזנטציה שלו למשקיעים הציג וולקוב Use Cases לטכנולוגיה ותחזיות שאיתן הלך אחר כך גם להנפקה: לפי התשקיף, את 2020 אוטנומו היתה אמורה לסיים עם הכנסות של 400 אלף דולר - צפי שאותו פספס במעט - כשב-2021 היתה אמורה להציג צמיחה של פי 7.5 ל-3 מיליון דולר. השנה, 2022, הנתון הזה אמור לעמוד על 24 מיליון דולר. הצמיחה האקספוננציאלית הזו אמורה היתה להמשיך עד לשורת הכנסות של לא פחות מ-574 מיליון דולר ב-2025 - כולל מעבר לרווחיות באותה השנה.
"הסתכלנו על מה שוולקוב הציע ולא יכולנו לשלם את זה. שאלנו אותו מה יהיה אפשר לעשות עם הטכנולוגיה והוא אמר שיוכל לדעת איזה מכוניות חונות מול הילטון בת"א. לא התרשמתי", אמר משקיע מוסדי שרצה להשתתף בסבב הגיוס הרביעי ההוא ובחר, כמו היתר, לשבת בסוף בצד. "אחרי זה דיברתי עם חבר שעובד ביצרנית רכב גדולה שנמצאת עם אוטונומו בקשר ושאלתי אותו מה דעתו. הוא אמר שזה רעיון טוב וברגע שיהיה POC, יש סיכוי שהוא יפתח את הטכנולוגיה בעצמו. בקיצור, אחרי שהתרחקנו הוא רץ להתמזג עם ספאק".
בערך באותו הזמן שוולקוב עשה את הפיץ' על דאטה לחניה למוסדיים, הוא גם קיים קשר עם חברה העוסקת בפתרונות חניה שיושבת בתל אביב. הקשר נועד לבחון אם אוטונומו תוכל לספק לחברה נתונים על חניה של רכבים, ולשמש את אוטונומו כ-Use Case לשימוש בטכנולוגיה שלה. המהלך לא הבשיל מכיוון שלאוטונומו לא היו מספיק נתונים לספק בתחום החניה. הקשר בין החברות הופסק ולא חודש כבר שנה וחצי.
אוטונומו וסבך הספאקים
אחרי שגייס 82 מיליון דולר בארבע וחצי שנים, את שנת הקורונה הראשונה, כלומר את 2020, סיים וולקוב עם פחות מ-28 מיליון דולר. במילים אחרות, הוא שרף בערך 11 מיליון דולר בממוצע בשנה מתחילת 2016. בנובמבר 2020 הוא רצה לצאת לסבב גיוס חמישי. באורח פלא הגיע הטוויסט בעלילה. "היו לנו הצעות ביד ואז דפקו לנו בדלת בנקים ושאלו אם שמעתי על ספאק ואמרו לי שאנחנו מתאימים. למה מתאימים? כי אנחנו פונים לשוק ענק, יש לנו הוכחות ראשוניות טובות ונצטרך עוד הרבה כסף להגיע לרווחיות", אמר וולקוב בשיחה שניהלנו עמו על ההנפקה לפני כמה חודשים. "הסבירו לנו שזו הנפקה של חברות שלא מתאימות להנפקה קלאסית. בגלל זה ראינו הרבה חברות רכב הולכות למיזוגים. כי אם החזר השקעה של VC הוא בדרך כלל בין 5 ל-7 שנים, אז באוטוטק ההחזר על ההשקעה ארוך יותר".
השלדים הבורסאיים, או חברות בלי תוכן ורק קופת מזומנים דשנה, הידועים בתור ספאקים - Special Purpose Acquisition Company - אינם כלי פיננסי/שוק הוני חדש. הם קיימים כבר משנות ה-90 וקיבלו את הכינוי המפתה למדי "חברות צ'ק פתוח". בסוף 2019 הם הפכו לטרנד. השינוי הזה נבע ממיזוג הספאק של המשקיע המוערך, צ'מאת' פאהליפטיה – מי שכונה לימים מלך הספאקים – עם וירג'ין גלקטיק, חברת תיירות החלל של המיליארדר ריצ'רד ברנסון.
המיזוג בין שני ענקי השוק האלה החזיר את הספאקים רשמית לאופנה (למרות שגם הם לא עמדו במבחן הזמן: ביוני אשתקד הגיעה החברה הממוזגת לשיא של כמעט 56 דולר למניה - והיום היא נסחרת ב-7.8 דולר. זה לא מנע מברנסון ופאהליפטיה לממש כל אחד מניות במאות מיליונים בשנה שעברה). איך ספאק עובד? הסיפור פשוט: בנק השקעות או גוף פיננסי אחר נותנים צ'ק לאיש עסקים או למנהל השקעות, ואלה בתמורה מוצאים עסק פרטי שיתמזג לתוך השלד. כשנמצא אחד - בעלי היחידות בספאקים מחליטים אם לאשר את המיזוג. כל זה צריך להתרחש במסגרת זמן של שנתיים. אם מצליחים למזג בהצלחה, המשדך מקבל את העמלה שלו. אם לא - הכסף, בניכוי הוצאות, חוזר למשקיעים. לכן לספאקים נוצר תמריץ לסגור עסקה בכל מחיר. זה הפך חמור שבעתיים כשהשוק הפך לרווי כשכמה עשרות ספאקים ב-2019 הפכו לכמה מאות בפחות משנה. כיום יש כמעט 670 ספאקים שעדיין קיימים בוול סטריט ומחפשים עסק למיזוג.
אלמנט נוסף שמבדיל בין הנפקה לבין ספאק, הוא שהאחרון הוא בעצם מיזוג בין שתי חברות. זה אומר שבניגוד לחברה שמעוניינת להנפיק לשם קבלת אמון השוק, כאן נכנסים אינטרסים חיצוניים להצלחתה של החברה המתמזגת. שנתיים מאז תחילת טרנד הספאקים, הם הניבו למשקיעים שנכנסו אחרי ההנפקה תשואה ממוצעת של מינוס 8%, נתון שיורד בכל יום. רשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, אף החלה לחקור את הנושא שהוגדר כ"פנס בעין של וול סטריט" בפי האנליסט הוותיק דן אייבס מבנק ההשקעות וודבוש, בשיחה עם tech12.
וולקוב: "ראינו מתודות שונות בשוק. ראינו כאלה שאמרו 'בואו ננפיק הכי גבוה שאפשר. זה הכי טוב לחברה ולספאק. זה כל כך טוב שגם אם ניפול ב-50% עדיין עשינו קופה'. אנחנו אמרנו שנלך על שווי גבוה אבל כזה שבנתוני השוק זה לא היה מופרך"
הסיכון בספאק במקרה של אוטונומו היה יכול להיות אפילו גדול יותר: בראיון לגלובס באוגוסט 2021, וולקוב אמר שהוולואציות שקיבל הגיעו עד פי ארבעה משווי ההנפקה הסופי - כלומר קצת יותר מ-5 מיליארד דולר. וולקוב מסרב להתייחס לזה כעת, אך מגורמים המעורים בפרטים נודע ל-tech12 כי החברה נפגשה עם 6 ספאקים שונים, שהעניקו לחברה שוויים שנעו בין הערכה נמוכה של מיליארד דולר ועד להערכת שווי גבוהה של 6 מיליארד דולר. לא שעכשיו זו נסיעה בפארק למשקיעים, אבל דמיינו את אובדן המיליארדים אם וולקוב היה מקבל את השוויים המופרכים הללו.
"יכולנו לקחת את הוולואציות הגבוהות יותר", מספר וולקוב, "אבל בסוף מצאנו ספאק שהתאים לנו והאנשים באו מתחום דומה לשלנו. לא התפשרנו ומצאנו את השידוך הנכון". בשיחה שנערכה בדצמבר הוסיף וולקוב: "ראינו מתודות שונות בשוק. ראינו כאלה שאמרו 'בואו ננפיק הכי גבוה שאפשר. זה הכי טוב לחברה ולספאק. זה כל כך טוב שגם אם ניפול ב-50% עדיין עשינו קופה'. אנחנו אמרנו שנלך על שווי גבוה אבל כזה שבנתוני השוק זה לא היה מופרך".
השוק חשב אחרת.
הדרך הקצרה (מדי) ל-SPAC
אחרי שוולקוב הגיע להסכמות מול ה-SPAC, בדומה לרואדשואו הקלאסי, הגיע הרגע להתחיל להיפגש עם משקיעים מוסדיים גדולים. הליך זה מכונס גיוס ה-Private Investment in Public Equity, או בקיצור PIPE, ועבורו נפגשים עם משקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים כדי לגייס את כמות הכסף המבוקשת. "את הרואדשואו של ה-PIPE עשיתי בזום", מספר וולקוב, "זה נכון שזה רחוק וקצת קר, אבל זה חסך לי שלושה שבועות של התרוצצויות. זה שונה מ-IPO רגיל, אבל עדיין הולכים לגייס כסף. אתה והספאק תבואו ותקבעו איזה שווי שאתם רוצים. ה-PIPE הוא נייר הלקמוס, והם אלה שקובעים אם השווי רלוונטי.
"מה שבאמת מדהים לראות זה את מהירות ההחלטה שלהם. כשמדברים עם פידליטי, מקרנות ההשקעות הגדולות בעולם, הם מקבלים החלטה במהירות של יום-יומיים, לעומת הקרנות בהון סיכון פה בארץ שיכול לקחת חודשים עד שנותנים תשובה", מספר וולקוב.
את המוסדיים שלו וולקוב הצליח למצוא: עבור קרנות כמו פידליטי, שמנהלות 4.5 טריליון דולר, השקעה של 10 או אפילו 50 מיליון דולר - שווה רק בשביל האפשרות הקלושה ש"זה יצליח". בסופו של דבר הצליח וולקוב לגייס 172.5 מיליון דולר ב-PIPE. אחרי המיזוג סך הכסף שגייס עבור ההנפקה הגיע ל-250 מיליון דולר. מתוך הסכום הכולל, 30 מיליון הלכו לסקנדרי ולמשקיעי האנג'ל, כלומר בסמר ו–Stage One, שכיסו את ההשקעה שלהם. בסוף התהליך נכנסו לקופה של אוטונומו 220 מיליון.
ביום הראשון של ההנפקה מחיר המניה נסגר על 9.2 דולר. כעבור שלושה ימים היא כבר עמדה על מחיר של 6 דולר, התאוששה ל-8 דולר עד אמצע ספטמבר ומאז אזהרת הרווח נחתכה ונחתכה בשווי. נכון לבוקר זה, מחיר המניה עומד על 1.49 דולר
אחרי שהכריזה בפברואר 2021 על אישור המיזוג עם הספאק, החברה תכננה להנפיק במאי, אבל דחתה לאוגוסט 2021 בשל עניינים רגולטוריים. גם זה זמן קצר מאוד ביחס ל-IPO, ומקשה על חברות להתאקלם למציאות הציבורית. הגשת דוחות מייצרת מורכבות ועומס בחברה כולה ובמחלקת הכספים במיוחד. וולקוב מודע לכך בעצמו: "בשונה מ-IPO, שם חברות מגיעות מוכנות להנפקה אחרי שצברו לפעמים מאות מיליוני דולרים, אצלנו זו חברה שרחוקה מזה, וזה אתגר גדול מאוד. זה כמעט כמו שילד גמר חטיבה ומקפיצים אותו ישר לאוניברסיטה. יש הרבה פערים לסגור בזמן קצר. זו עבודה קשה", הודה בשיחה אחרי ההנפקה.
השוק זיהה את המצוקה מההתחלה: מחיר היחידה בספאק - הנתח המקביל למניה - שעומד בכל ספאק על 10 דולר, החל לצנוח עוד לפני שהחברה הונפקה רשמית ב-16 באוגוסט, כשהשוק הבין שהמיזוג יצא לפועל. ביום הראשון של ההנפקה מחיר המניה נסגר על 9.2 דולר. כעבור שלושה ימים מחירה כבר עמד על 6 דולר. המניה התאוששה ל-8 דולר עד אמצע ספטמבר ומאז אזהרת הרווח היא נחתכה ונחתכה בשווי, ונכון לבוקר זה, מחיר המניה עומד על 1.49 דולר - וזה אחרי שעלתה מהתחתית של 1.23 דולר למניה שרשמה בסוף פברואר.
"נדאג שלא נטעה יותר"
כעת, כאמור, וולקוב מצטייד בעוד חברות, טאלנט וטכנולוגיות, ומתעקש לשדר אופטימיות. "הכי קל להגיד יש אינפלציה אז בוא לא נעשה כלום ונחכה. יש לי אסטרטגיה להגיע להכנסות שהצבתי ב-2025 ואני הולך לכיוון הזה. אני עושה מה שאני מאמין שנכון. בינתיים הביזנס הולך טוב. אני לוקח סיכונים כדי לעמוד בתחזיות שהצגתי", אמר לנו השבוע.
העולם השתנה בחצי השנה האחרונה.
"זה נכון, העולם באמת השתנה בחצי השנה האחרונה. מי כמוני יודע. מצד שני יש לנו אסטרטגיה סדורה ו-200 מיליון דולר בקופה. אנחנו עושים התאמות. האם אנחנו בודקים את קצב הגיוס שלנו? כן. האם אנחנו בודקים מחדש את היחסים עם חברות הרכב ביחס למה שקורה באוקראינה? התשובה היא כן, וזו האחריות שלי".
והתחזית שלך לעתיד? אתה אופטימי?
"אנחנו חברה צעירה בתחילת הדרך, ונדאג שלא נטעה יותר. מי שמשקיע בנו לא משקיע בגלל 1.7 או 3 מיליון, אלא כי הוא מאמין בפוטנציאל שלנו, בהנהלה שלנו ובדרך שלנו. היו טעויות והן תוקנו".
עד שיוכיח אחרת, וולקוב צריך לדאוג להכות את התחזיות בכל רבעון בצורה משמעותית כדי להחזיר את הערך שנקבע לחברה. כי אם לא, כשקצב האינפלציה צפוי להמשיך ולעלות ואתו ה-Burn Rate, כמו גם המלחמה באוקראינה וההאטה הכלכלית שאותה צופים הבנקים הגדולים בארה"ב, ייתכן שוולקוב ואוטונומו יצטרכו לגייס כסף מהר ממה שהם חושבים. ולא בטוח שהשוק יהיה סלחן אם לא יצליח לעמוד ביעדים שקבע.