הקורונה עשתה לתחום שיחות הווידאו את קפיצת המדרגה שהוא חיכה לה מאז הסבנטיז, ושינתה את חיינו לנצח. ובחסות המגפה שהכניסה את כל העולם לבידודים בחצי הראשון של 2020, העולם התוודע לאפליקציית שיחות וידאו יחסית עלומה ואיזוטרית דאז, שהפכה בין לילה להצלחה מסחררת. אנחנו מדברים כמובן על זום, האפליקציה שהפכה מאז לשם נרדף לשיחות וידיאו.
מי שכנראה הבינו קצת לפני כולם את הבוננזה הגלומה באפליקציה ששינתה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, היו הסוחרים בוול סטריט. זום הנפיקה בנאסד"ק לפני קצת יותר משלוש שנים, באפריל 2019. ב-IPO החברה תמחרה את ההנפקה לפי מחיר של 36 דולר למניה, וביום הראשון למסחר בה היא זינקה בלא פחות מ-72% ונסגרה על מחיר של 62 דולר, אחרי שכבר הגיע לגבוה של 66 דולר.
ב-10 בפברואר 2020, רגע לפני שהעולם התהפך, מחיר מניית זום נסגר על 90.94 דולר. בשיאה, ב-19 באוקטובר של אותה השנה, היא עמדה על למעלה מ-568 דולר למניה. בשלישי האחרון חזרה ל-90.94 דולר
אבל השבוע נפל דבר. או יותר נכון, נפלה המניה - אל מתחת למחיר שלה לפני הקורונה. בואו נלך אחורה: ב-10 בפברואר 2020, רגע לפני שהעולם התהפך, מחיר המניה נסגר על 90.94 דולר. בשיאה, ב-19 באוקטובר של אותה השנה - שיא הסגרים והבהלה העולמית - היא עמדה על למעלה מ-568 דולר למניה (או עלייה של 525% בדיוק). על כמה נסגרה בשלישי האחרון? 90.94 דולר. חזרה שנתיים מסחררות אחורה.
מה שמדהים הוא שהשווי הזה מנותק לחלוטין מהקפיצה המטאורית בכמות המשתמשים שעשתה זום בשנתיים האחרונות: טרום הקורונה, היו לחברה 10 מיליון משתתפים יומיים בפגישות. מאז הקורונה, מספר המשתתפים בפגישות קפץ לכ-300 מיליון משתמשים יומיים.
ולמרות זאת, המניה חזרה אחורה. איך זה קרה? איך החברה, יקירת הקורונה, שסימלה יותר מכל חברה אחרת את הגל הטכנולוגי שפקד את העולם - את טרפת ציוד המחשבים לעבודה מהבית, את הליך המודרניזציה המהיר שהגיע אפילו למשרדי הממשלה המיושנים ביותר, את המעבר המוחלט לשיחות וידיאו שבא לידי ביטוי כמובן גם במספרי המשתמשים - איבדה את אמון המשקיעים מהשנתיים האחרונות?
את ההסבר נחלק ל-3 סיבות מרכזיות. ראשית, כפי שאנחנו רואים בכל עבר, העולם התפכח מהתחזיות הוורודות של תחילת הקורונה ורבות מיקירות הקורונה נסוגות במהירות למימדיהן הטבעיים, לאחר שנגעו בפסגת הצמיחה. שנית, זו התחרות הקשה בתחום, כש-Teams של מיקרוסופט חדרה עמוק לקורפורט המשלם שממילא כבר עבד עם מיקרוסופט, ונהנית כיום ממומנטום מצוין וממוניטין של יציבות ויעילות. הסיבה השלישית היא שזום הגיעה לא ערוכה מספיק לנסיקה המהירה: המוצר שלה אכן היה נגיש וזמין - אבל בעיות אבטחה ותדמית שסבלה מהן, יצרו מפולת שנמשכת כבר שנה וחצי ומונעת מהמשתמשים המתרבים במוצר לרצות לשלם עליו.
ההיסטוריה של ה-Video conference
בואו נלך קצת אחורה, ונזכיר, שזום לא המציאה את שיחות הווידיאו. כבר במחצית השנייה של המאה ה-19, עם המצאתו של הטלפון, החלו לבצע ניסויים בתחום שיחות הווידיאו בארה"ב, בעיקר בחברת הטלפוניה Bell שנוסדה ב-1877, זו שהפכה במרוץ השנים ל-AT&T. הפריצה המשמעותית הראשונה בתחום הגיעה ב-1927, כששר המסחר האמריקני דאז, הרברט הובר, ישב במשרדו בוושינגטון הבירה, חובר בשיחת וידאו עם נשיא AT&T, וולטר גיפורד, שישב באולם בניו יורק. האודיו היה דו כיווני, הווידיאו היה חד כיווני, אבל גיפורד והקהל שישב עמו ראו את הובר מתהלך, גם אם זה לא ראה אותם בחזרה.
הטכנולוגיה המשיכה להתפתח גם בארה"ב וגם באירופה, כשב-1956 AT&T פיתחה את ה-PicturePhone, שהיה בעצם מסך טלוויזיה שחובר לטלפון ולרשת ואפשר לנהל שיחות וידיאו. המכשיר המופלא והאנלוגי הזה הוצג לראשונה ביריד העולמי ב-1964 והפרויקט הפך למסחרי ב-1970. אחרי שענקית הטלקום השקיעה בפרויקט לא פחות מ-500 מיליון דולר, היא חזתה שתוך עשור יהיו לשירות מיליון מנויים. בסוף רק 500 אנשים נרשמו לשירות והיא נאלצה לסגור אותו, לחתוך את ההפסדים ולהחזיר את ה- PicturePhone לבוידעם.
היו עוד כמה וכמה ניסיונות להשיק טכנולוגיה דומה בשני העשורים שלאחר הכישלון הצורם של ה- PicturePhone, אבל כאמור, עד הקורונה - הציבור לא קנה.
סקייפ, Webex ו-Facetime
עוד לפני הקורונה, נקודת מפנה טכנולוגית נוספת התרחשה ב-1991: המצאת מצלמת הרשת הדיגיטלית הראשונה, על ידי סטודנטים באוניברסיטת קיימברידג', שאפשרה את היכולת הראשונית להעביר תמונה בצורה דיגיטלית ולא אנלוגית. ב-1994, ה-Webcam המסחרי הראשון יצא לשוק. כשנה אחרי מצלמת הרשת הראשונה, כלומר ב-1992, סטודנט באוניברסיטת קורנל כתב תוכנה שנקראה CU-SeeMe, פלטפורמת הווידיאו קונפרנס המקוונת הראשונה, ששוחררה תחילה למקינטוש של אפל וב-1994 גם לקוחות של מיקרוסופט ו-ווינדוס נהנו מהאפשרות.
אז זה כבר נהיה עסק רציני. בשנת 1995 הוקמה Webex, שנרכשה על ידי ענקית התוכנה סיסקו ב-2007, וכיום היא מתפקדת כפלטפורמת ה-Video conference של סיסקו ולה חוזים עם כמה ארגונים ענקיים, כמו בלומברג ועוד פיתוחים כמו Classrooms ללימודים מקוונים.
בדרך היו גם סקייפ, שנמכרה ב-2005 לאיביי, וזו מכרה כעבור כמה שנים למיקרוסופט, שלבסוף חיסלה את המיזם בתמורה להשקת Teams ב-2016 – כשבאותה השנה גם וואטסאפ הציגה לראשונה את האפשרות לבצע שיחות וידאו. עוד נקודת מפנה משמעותית הייתה ב-2010, בהשקת האייפון 4, כשלראשונה אפל הציגה את ה- FaceTime והעניקה אפשרות לבצע שיחות פנים אל פנים.
הנסיקה של זום
אחרי המסע בסמטאות ההיסטוריה של הווידיאו קונפרנס, נחזור לזום, גם היא אגב לא חברה חדשה. זום נוסדה ב-2011 בסן חוזה שבקליפורניה על ידי אריק יואן, בעצמו מהנדס לשעבר בסיסקו וסגן נשיא של סיסקו וובקס. המוצר יצא לשוק כעבור שנתיים ב-2013 וכעבור 4 שנים הגיע למעמד של יוניקורן. ב-2019, כשהפכה לרווחית, גם הונפקה בנאסד"ק. כעבור שנה הצטרפה לנאסד"ק 100, המדד של 100 המניות הטכנולוגיות הנסחרות הגדולות בארה"ב.
זום היתה שונה בנוף תוכנות הווידיאו הארגוניות. היא העניקה את שירותיה על גבי הענן ובחינם, כשהיתרון המשמעותי שנתנה למשתמשיה הייתה שיחות מרובות משתמשים, חינמיות, של עד 100 איש באיכות גבוהה, קומפוננטה שלא הייתה פתוחה לציבור הרחב על ידי מיקרוסופט או וובקס. העובדה שלא נצבעה בצבעים תאגידיים והעניקה - ועדיין מעניקה - שירותים נדיבים בחינם, הצליחה למשוך אליה קהלים צעירים תחילה ואז את העולם.
מאז התפתחה והחלה להעניק מגוון שירותים כמו מרקטפלייס עם מערכת סליקה ויכולת לארח עד אלף גולשים (במטרה לקרוץ לכנסים וירטואליים), שירותים לחרשים ועוד. מיום ליום היא אוספת עוד ועוד פיצ'רים שמרבית הגולשים פשוט לא משתמשים בהם: לוח לבן, מחוות, זיהוי פנים ועוד.
אבל החברה שנהנתה מתדמית ציבורית שכל חברה רק הייתה חולמת עליה, נפלה בתחום האבטחה והפרטיות. כבר בראשית השימוש המאסיבי בזום, האקרים וטרולים הצליחו לחדור בקלות לשיחות של משתמשים ולעשות Zoombombings על משתמשי הפלטפורמה חסרי האונים.
אבל החברה שנהנתה מתדמית ציבורית שכל חברה רק הייתה חולמת עליה, נפלה בתחום האבטחה והפרטיות. כבר בראשית השימוש המאסיבי בזום, האקרים וטרולים הצליחו לחדור בקלות לשיחות של משתמשים
לאחר כמה מקרים שזכו לסיקור תקשורתי, בהם שיעור תנ"ך מקוון שהעביר במאי 2020 כומר בכנסיה הלותרנית סן פאולוס שבסן פרנסיסקו - שבו האקר השתלט על השיחה והראה סרטי פורנו קשים - זום הצהירה כי תיקנה את הלקויות, אבל הנזק כבר נעשה. זום הפכה לדוגמה קלאסית למוצר שניתן בחינם, וסובל מאמינות מפוקפקת. בנוסף, זום גם משלמת מחיר על כך שהיא "הפנים של העבודה מרחוק", כש-Zoom Fatigue הפך לאחד הנושאים המדוברים והנחקרים ביותר בעת האחרונה, הגם שהוא בעיה שמאפיינת את כל צורות שיחות הווידיאו.
בנוסף, השימוש הרחב בזום הוביל אותה להתפתות לשתף פרטים של משתמשים עם ענקיות טק, בהן מטא/פייסבוק, גוגל ולינקדאין, בלי אישור המפורש של המשתמשים. זה הוביל לתביעה ייצוגית לא מפתיעה שהוגשה נגד החברה בבית משפט פדרלי, כשבחודש שעבר היא שילמה 85 מיליון דולר צנועים לתובעים בהסדר פשרה, והודיעה כי תבצע שינויים במדיניות שיתוף המידע.
זה לא הכל: השבוע, קבוצות לחץ אזרחיות ביקשו מזום לרדת מהניסיונות שלה לבצע "אנליזות של רגש" למשתמשי האפליקציה, כשלטענת איגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות מדובר על "עבירה על זכויות אדם". כלומר, מכל עבר זום מתנהלת כמו ההיפך ממה שקורפורט היה רוצה לאמץ: לא אמינה, אוספת מידע ולא מספיק יציבה.
ה-CIO של זום, הארי מוסלי, אמר השבוע שהוא בונה על כך שעובדים צעירים ימשיכו לדרוש מהמעסיקים שלהם לעבוד באופן היברידי, קרי ימשיכו לנסות להימנע מלהגיע למשרד - וישתמשו בשיחות וידיאו. התחזית הזו קריטית להמשך חייה של החברה, שרכשה השבוע גם את הסטארט אפ Solvvy בעבור סכום לא ידוע. סולבי אמור לקרוץ למשתמשים ארגוניים, משום שהוא מביא יכולות AI לשירות עצמי בווידיאו של לקוחות. המטרה של זום במהלך היא לנסות להמציא את עצמה כחברה שיש בה יותר מרק שיחות וידיאו, אבל המשקיעים בינתיים לא מתרשמים.
בשבוע שעבר בית ההשקעות פייפר סנדלר הוריד המלצה למניה, לאחר שהאנליסט ג'יימס פיש כתב כי "אנחנו רואים אפסייד מאוד מוגבל מהכנסות מווידאו בתשלום, כשלפי הערכות שלנו, בין 80 ל-90% מהכנסות החברה מגיעות מחטיבה זו". כלומר: גם אם ימשיכו להשתמש בזום, הסיכוי שמשתמשים יבחרו לשלם עבור השירות, מוגבל מאוד. אם כבר תשלום, לא עדיף משהו יציב יותר?
האנליסט ג'יימס פיש על זום: "אנחנו רואים אפסייד מאוד מוגבל מהכנסות מווידאו בתשלום, כשלפי הערכות שלנו, בין 80 ל-90% מהכנסות החברה מגיעות מחטיבה זו"
תוסיפו לכך את התחרות הקשה מצד Webex ו-Teams שהולכות וצוברות תאוצה בקרב משתמשים ארגוניים, וכמובן את המגמה הגוברת של חזרה למשרדים - ותקבלו עתיד מאוד ערטילאי עבור זום.
גם בסיטיבנק דוביים על המניה והורידו את מחיר המטרה שהעניקו לה מ-139 דולר ל-118. "אמנם הסנטימנט של המשקיעים למניה היה גרוע והמניה ירדה 35% בשלושת החודשים האחרונים, אנחנו עדיין נשארים מחוץ למשחק", כתב האנליסט טיילר רדקה במכתב למשקיעים השבוע. "הפכנו להיות זהירים יותר בשל הסביבה התחרותית ובהתבסס על אינפוטים משותפים של החברה ולקוחותיה", הוסיף ואמר כי למיקרוסופט יתרון משמעותי בשל היכולת לדחוף את המוצר שלה באמצעות מערכות האנטרפרייז שלה.
בקיצור, בפועל, זום לא הייתה באמת חדשנית מעולם – לא כשפרצה ולא כיום – היא פשוט נתנה אופציה מהירה ונגישה לשיחה מרובת משתתפים בחינם, ונהנתה מהייפ שנולד מצורך עולמי חסר תקדים. והייפ, לטוב ולרע, נועד לדעוך – בדיוק כמו החיבה של רוב האנשים ל-Video conference.