"אחרי משבר הנפט בשנות ה-70, האמריקאים בנו מאגר אסטרטגי בקושינג אוקלהומה", מספר נועם סגל, מנכ"ל חברת הלוויינים אימג'סאט. האמריקאים בקושינג יכולים לאחסן עד 91 מיליון חביות ברגע נתון, ומשרד האנרגיה בארה"ב מפרסם בכל יום רביעי בבוקר את הנתונים של המאגרים השונים - איזה מתרוקן, לאן נוספו חביות, ועוד. "לאנליסטים זה אינדיקטור לצריכת נפט, למחיר הנפט ועוד המון פרמטרים, שעל פיהם אפשר להחליט איזו פוזיציה לוקחים בשוק האנרגיה", מסביר סגל.
"אז עשינו תרגיל: 'התלבשנו' עם הלוויין על קושינג. באנו בסופ"ש לפני הפרסום ובדקנו את מיכלי הוואקום, ובמדידת הגובה והעומק של המאגרים הצלחנו לייצר מידע כמותי, וראינו שהצלחנו לפצח את הגרף של האמריקאים וכמויות הנפט שיש שם - לפעמים ממש במדויק. אז יצרנו אינדיקטור כלכלי, שאני יודע להעביר ללקוחות שלי (לפני הפרסום הרשמי של משרד האנרגיה האמריקאי, א"ל), והם יכולים להרוויח מרווחים קטנים דרך הפוזיציות שלהם על החוזים בנפט", הוסיף.
זו רק דוגמה אחת לאפשרויות המסעירות שיש היום לטכנולוגיית לווינים, צבאית ואזרחית. יכולות חדשות מאפשרות לשחקנים - מכל המגזרים - גישה מהירה יותר למידע רחב ובלתי מפולטר, ומאפשר להן לא רק לתפקד כמאגר מודיעיני לצרכים צבאיים, אלא גם לכאלה אזרחיים, שיכולים לעזור למשקיעים לבצע החלטות משמעותיות במרווחי זמן קצרים.
לפתור את משבר הנדל"ן הסיני מהחלל
דוגמה נוספת היא שוק הדיור הסיני, זה שקורס לו לאיטו ומוריד את כל הכלכלה הסינית בטווח הזמן הקרוב, התבסס ברובו על המשך הבנייה. לעיתים רבות, בשל היותו של שוק הנדל"ן הסיני האפיק המרכזי שבו אזרחים סיניים יכולים להשקיע ולהרוויח, החברות גלגלו את כל ההכנסות שלהן ויותר, הרבה הרבה יותר, כדי לבנות עוד ועוד נכסים, חלקם בשכונות ובערי רפאים. לפי אומדנים במערב, 20% מהדירות בסין לא מאוישות. אוורגרנד, שהיא יזמית הנדל"ן השנייה בגודלה בסין, לבדה צברה חובות של למעלה מ-300 מיליארד דולר, אבל כמעט כל שוק הדיור הסיני רקוב מהיסוד ופושה בשחיתות, שמקורה בעיקר במפלגה הקומוניסטית השלטת.
לטענת סגל, אם היו משאבים לווייניים במעקב אחר הפרויקטים של אוורגרנד, משקיעים היו יכולים להימנע מהפסדים צורמים. "הסיפור של אוורגרנד נבנה על הרבה בולשיט", אומר סגל בחיוך, "בעיקרון זה אירוע שקל לפתור אותו ברמה לוויינית. אני יכול לעקוב אחרי כל התפתחות ברמה השעתית: הכול, כמה בנו ואיפה, אם זו קומה, בניין או אפילו גרם מדרגות וגם כמה דירות מאוכלסות. מבחינתי זה משבר שיכול היה להימנע", הוא מסביר.
סגל מסביר בעצם שעם ניטור מהחלל של מצב הבנייה ואיכלוס הבניינים, ניתן היה להבין בזמן אמת שבניינים שלמים עומדים ריקים, ושאין באמת היתכנות תקציבית להשקעות האדירות שמופנות לעוד ועוד בניה.
"יש לא מעט סנסורים שיוצאים מאוקראינה, אבל התפקיד של הלוויינים מגיע ב-2 אספקטים: הם תופסים זוויות רחבות מאוד שנותנים תמונה רחבה על מה שקורה בשטח, אבל גם תמונה מדויקת שעוזרת לפזר את ערפל הקרב"
ומסין, אנחנו עוברים לנושא הגיאופוליטי שהכי עומד על סדר היום – אוקראינה. "אנשים לא מבינים את הגודל של המדינה הזו. במלחמת העולם השנייה לגרמניה לקח כמעט שנה לכבוש את אוקראינה, לרוסים לקח שנה וחצי לכבוש אותה חזרה. המרחק בין קייב למריופול הוא כמעט כמו המרחק בין ת"א לקהיר וחזרה", מסביר סגל.
"אוקראינה זו סביבה שאנחנו מכירים היטב, אז עוד לפני המלחמה התחלנו לאסוף מידע, אבל בזמן שכולם חיפשו את התרגיל של הרוסים בבלארוס, חיפשנו מסביב. אחד הדברים שבדקנו היה אזור קרים, ב-4 ימים ראינו שינוי איך המקום התמלא בדביזיה רוסית, כך שכבר ב-19 בפברואר היה לנו ברור שכנראה תפרוץ מלחמה", הוא אומר.
"יש לא מעט סנסורים שיוצאים מאוקראינה, בהם גם רשתות חברתיות ומל"טים, אבל התפקיד של הלוויינים מגיע ב-2 אספקטים: הם תופסים זוויות רחבות מאוד שנותנים תמונה רחבה על מה שקורה בשטח, אבל גם תמונה מדויקת שעוזרת לפזר את ערפל הקרב", הוסיף.
"אחד הדברים המעניינים באירוע האוקראיני זו המעורבות של סטארלינק, שהייתה הזדמנות למאסק. האוקראינים חטפו קשה מהרוסים ברמה הלווינית, וכרגע הם משתמשים בסטארלינק לתקשורת צבאית וזה בא לידי ביטוי בצורה מדהימה בשטח והיכולת של אוקראינה להמשיך להילחם. מה שמדהים זה שבד"כ עולים רק אחרי שמקבלים גישה למערכות המדינה, מה שלא קרה הפעם".
לא מתחיל להיות צפוף שם עם כל הלווינים בגובה נמוך?
"זה נכון שהשמיים גדולים, אבל הסביבה בהחלט מתחילה להתמלא, ויש ניצני רגולציה בתחום. עד לפני 3 שנים לא היה רגולציה בכלל בטווחים של 450 ק"מ מכדור הארץ. עכשיו מתחילים לנהל את הזירה כמו שמנהלים את לווייני התקשורת שמרחפים בגובה 36,000 ק"מ, שנמצאים תחת רגולציה מחמירה. כבר עכשיו השחקנים, בין אם מדינות או חברות מרחיבות את רצועת הגובה, מ-450 ק"מ, עכשיו מפתחים לווינים לגבהים גבוהים ונמוכים יותר, כדי לא להעמיס".
התוכנית: שיגור שני לוויינים נוספים
השבוע דיווחה אימאג'סט - שהיתה הנפקת הטכנולוגיה המשמעותית של בורסת תל אביב מתחילת השנה - על תוצאות הרבעון הראשון של 2022. ההכנסות של אימג'סאט ברבעון הראשון עלו בכ-69% והסתכמו בכ-11.1 מיליון דולר, לעומת כ-6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA (הכנסות לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) ברבעון גדל בכ-56% והסתכם בכ-3.3 מיליון דולר, לעומת כ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול בונוס הנפקה לעובדי החברה שהוכר כהוצאה ברבעון הראשון של 2022, ה-EBITDA ברבעון גדל בכ- 119% והסתכם בכ-4.6 מיליון דולר, לעומת כ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ- 39% והסתכם בכ-5.6 מיליון דולר, לעומת כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון גדל בכ- 73% והסתכם בכ-2.5 מיליון דולר לעומת כ-1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע ברובו מגידול בהכנסות ובחברה הסבירו כי הגידול קוזז בחלקו מהוצאות חד פעמיות הקשורות להנפקת החברה בהיקף של כ-1.3 מיליון דולר אשר נרשמו במהלך הרבעון הראשון. הרווח הנקי ברבעון גדל בכ- 126% והסתכם בכ-1.9 מיליון דולר לעומת כ-0.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום 31 במרץ, 2022 הסתכם לכ-159.6 מיליון דולר.
השוק לא מת על הדוחות ובאופן כללי מניית אימג'סאט די סטטית ברבעון האחרון אבל החברה - שנשלטת ע"י קרן פימי, התעשייה האווירית ובנק דיסקונט - צופה הכנסות גבוהות משמעותית משנה הבאה. "בראיה קדימה, אנו צפויים להמשיך בפיתוח הפעילות, כולל שיגור של שני לוויינים חדשים, אשר יתווספו למערך הלווינים הפעיל של החברה: RUNNER, פרי פיתוחה של החברה, וה-EROS-C3, מתוצרת התעשייה האווירית. אלה צפויים לפתוח בפנינו פלח נרחב יותר בשוק האזרחי ולהניב הכנסות מהותיות החל משנת 2023", מסר סגל בהודעה לעיתונות.