הפרשנויות וטורי הדעה בטלוויזיה, באתרי האינטרנט ובעיתונים מדברים על כך שנתניהו, לוין ורוטמן הקימו לתחייה את גוש השמאל-מרכז הישראלי, שגוסס לאטו זה שלושה עשורים. אבל לא רק אופוזיציה התגבשה כאן - גם ההייטק, סקטור שהדבר היחיד שאיחד את חבריו עד לא מזמן היה חיבה גורפת לסלאק, נראה שהתאגד תחת דגל משותף ויצא לרחוב.
ברבעון הראשון של 2023 שמסתיים בימים אלו היו יותר הפגנות מאקזיטים, ולא רק בגלל ההפיכה המשפטית שמובילה הממשלה. המשבר המאקרו-כלכלי הגלובלי שהחל ב-2022 נמשך ביתר שאת גם השנה. לחברות הטכנולוגיה ומשקיעי ההון סיכון הזרים יש מספיק אתגרים להתמודד איתם גם במדינות שבהן הדמוקרטיה יציבה. כך שלירידה הגלובלית בגיוסי ההון, בהנפקות ובעסקאות ה-M&A נוסף בישראל איום ההפיכה, שכבר החל עושה שמות בכלכלה המקומית.
במובנים רבים, אנשי ההייטק היו הראשונים להבחין בסיכונים שטומנת בחובה ההפיכה והראשונים להתריע על כך, במה שאז עוד היה מכתב מנומס לראש הממשלה בשלהי דצמבר. איש מהחותמים והחותמות על אותו מכתב לא שיער כמה מהר תתקדם החקיקה ובטח שלא כמה אנשים ייצאו לרחובות למחות נגדה. ב-7 בינואר נערכה הפגנה ראשונה וצנועה בתל אביב, ובשבועות שלאחר מכן המחאה תפסה וקטור צמיחה שכל סטארט אפ היה שמח לראות.
לכל אורך הדרך, ההייטק היה שם. בין שבמימון מאחורי הקלעים של הפגנות ואוטובוסים, או באלפי ועשרות אלפי מפגינים עם שלט כחול שנשאו את הסיסמה "אין דמוקרטיה אין הייטק". הסקטור שמוציא מיילים באנגלית בלבד ופונה רק ללקוחות מעבר לים הפך לפתע לסמל הישראליות. מובן שהמחאה הזו לא רשומה רק על שמו של ההייטק ההפך מכך: הרופאות, המשפטנים, ההורים והמילואימניקים ועוד עשרות מגזרים וקבוצות, הם כולם המחאה ואין בהם מי שחשוב יותר מהאחרים.
רשימת המשפיעים שלנו השנה - ה-techlist - משקפת את המצב הגלובלי והמקומי. אבל היה חשוב לנו במקביל להציג גם תמונה רחבה ככל האפשר של האקוסיסטם הישראלי, שאינה דרך פריזמת ההפיכה והמחאה.
ההתראות של ההייטק התמקדו לרוב בפגיעה הכלכלית והצעדים הפומביים שננקטו היו כאלה של הוצאת כסף מישראל, אבל מבט חטוף על הרשימה יעיד כמה יש לנו, כישראלים, להפסיד מפגיעה בהייטק. זה לא רק הנתון החשוב של תשלומי המס של ההייטקיסטים, שגבוהים כמעט פי שלושה מחלקם היחסי באוכלוסיה, אלא גם תתי-הסקטורים שצמחו כאן בשלושת העשורים האחרונים.
קטגוריית הסייבר כוללת כמה וכמה חברות עם שווי מצרפי של עשרות מיליארדי דולרים אבל זו לא הפתעה. מעניין יותר לראות את קטגוריית טכנולוגיות האקלים - סקטור חדש יחסית שלפני שלוש שנים הייתה בו מעט מאוד עשייה מקומית והיום כולל שמות שמייצרים באזז גלובלי. מהשמות שמופיעים בקטגוריית האוטוטק והמוביליטי אפשר להבין שישראל היא לא רק מובילאיי אלא האב מגוון ומעניין של עשיה מתמשכת ולא רק הייפ שגווע.
קטגוריית אקטיביזם וממשל מעניקה כמובן ביטוי למחאת ההייטק אבל גם למוסדות וגופים ממשלתיים שעזרו להצמיח את התעשייה המקומית והפכו מודל לחיקוי במדינות נוספות בעולם. תחת הון סיכון בחרנו להתמקד בקרנות הארלי סטייג' המקומיות - גם בגלל שבתקופה הנוכחית השקעות לייט סטייג' הפכו נדירות יותר, אבל גם כי אלה הקרנות והמשקיעות שמנביטות כאן מאות חברות חדשות מדי שנה והולכות איתן יד ביד בשנים הראשונות.
בנוסף, בחרנו לכלול השנה רשימה של הדור הבא בקרנות ההון סיכון. אחרי כ-20 שנה של השקעות מקומיות, המבחן החשוב של התחום הוא לייצר דור המשך ומותגים שלא יעלמו כשדור המייסדים של הקרנות ייצא לפנסיה.
לבסוף בחרנו להוסיף השנה גם קטגוריות של עורכי דין שלא נכללה ברשימה הקודמת, בין היתר כדי להראות שאקוסיסטם זה לא רק סטארט אפים ומשקיעים אלא תעשיה שלמה. מסיבה דומה הכנסנו גם קטגוריה של שוק ציבורי שמבטאת הזינוק הגדול שביצע ההייטק הישראלי שעבר משלב האקזיטים לשלב החברות הבורסאיות.
היריעה צרה מכדי להזכיר ברשימה אחת, ארוכה ככל שתהיה, את כל מה שמתרחש ומעניין באקוסיסטם המקומי. אבל ניסינו להציג תמונה רחבה ככל האפשר, אמיתית ומעניינת של הדבר הזה שנקרא הייטק ישראלי.
כך בחרנו
מעל ל-100 אישה ואיש בכירים בתעשייה - בעצמם שילוב בין יזמים, משקיעים, מנהלי קרנות ועמותות הפעילות בתחום ועובדים ותיקים בענף - השיבו על שאלון שחיברנו, ובחרו את הדמויות המשפיעות שלהן. במהלך ניסוח הרשימה הסופית, שהתבצע על ידי חברי מערכת tech12 בהתבסס על השאלונים, עשינו ניסיון מודע ליצור רשימה מגוונת ומעניינת, אבל גם כזו שמייצגת נאמנה את התעשייה. השיקוף הזה בא לידי ביטוי במספר נמוך ממה שהיינו רוצים לראות של נשים, ערבים, חרדים ואוכלוסיות נוספות.
