"המוביליות החברתית חשובה לנו מאוד. אנחנו לא רוצים שעתידו של כל אדם יוכתב על פי השכונה שבה הוא גדל או הרקע הסוציו-אקונומי שלו. המוביליות הזו מתחילה מתזרים חיובי של משק הבית, כלומר שההכנסות יהיו גדולות מההוצאות. את הכסף אפשר לנתב להשקעה בחינוך טוב יותר, חוגים, חיסכון לעתיד וצבירת הון", מסביר יובל סמט, מנכ"ל RiseUp ואחד ממייסדי החברה. "האחים שלי ואני לא גדלנו בבית שהיה בו הרבה כסף, אבל להורים שלנו היה חזון בשנות השמונים לקנות לנו מחשב. זה סלל לנו את הדרך להייטק, ואני רוצה לחיות בחברה שבה לילדים יש הזדמנויות".
הדרך של סמט בהייטק כוללת הקמה עם אחיו, אוהד, של חברת Analyzd לניהול סיכונים לאתרי מסחר אלקטרוני ומכירתה לאחר שנה לחברת Klarna השבדית, תמורת סכום שהוערך בעשרות מיליוני דולרים. את RiseUp הוא הקים ב-2017 עם יפתח בר (CTO), תמרה הראל–כהן (CGO) וחנן רובין.
היום הודיעה החברה על גיוס של 30 מיליון דולר בסבב B בהובלת קרן ההשקעות Corner Ventures ובהשתתפות קרן Aleph וקרן Latitude. סבב זה מביא את סך הגיוסים של החברה ליותר מ-50 מיליון דולר, ויאפשר לה להתרחב לשוק הבינלאומי.
RiseUp עובדת במודל של דמי מנוי חודשיים, בסך 45 שקלים למשפחה. בעבור זה RiseUp עוקבת אחר ההוצאות החודשיות שלהם ומסייעת להם לנטר אותן. "לאנשים קשה מאוד לעקוב ולדעת מה קורה אצלם בחשבון הבנק. ב-RiseUp הם מקבלים מספר אחד פשוט, ירוק או אדום, שאומר להם כמה כסף נותר להם להוציא השבוע כדי לעמוד בתזרים חיובי. המשתמש לא צריך למלא באופן ידני כמה הוא הוציא בסופר וכמה עלה לו הדלק בכל תדלוק. הטכנולוגיה מתחברת לחשבון הבנק ויודעת למיין את ההוצאות לקטגוריות. האפליקציה מוציאה מספר - כמה כסף יש לי - ולפי חיזוי ההוצאות עד סוף החודש היא יודעת כמה נותר לי להוציא בכל שבוע על מזון או בילויים וכו'", מסביר סמט. "לתוך זה גם אפשר להכניס יעד חיסכון אוטומטי, ואם המשתמש רוצה הוא מגדיל אותו".
המשתמש לא צריך למלא באופן ידני כמה הוא הוציא בסופר וכמה עלה לו הדלק בכל תדלוק. הטכנולוגיה מתחברת לחשבון הבנק ויודעת למיין את ההוצאות לקטגוריות. האפליקציה מוציאה מספר ולפי חיזוי ההוצאות עד סוף החודש היא יודעת כמה נותר לי להוציא בכל שבוע
האפליקציה של RiseUp גם מציעה למשתמשים איפה לחסוך בכסף, וחלק מהשירות שניתן להם הוא גם צ'ט עם מומחה לגבי החלטות משמעותיות יותר, כמו הארכת חופשת לידה או רכישת אוטו. על פי מחקר של מכון ERI, לקוחות RiseUp הצליחו לשפר את התזרים החודשי שלהם במעל ל-1,100 ש"ח בחודש בתוך שלושה חודשים בלבד. יתרה מכך, יותר מ-25% מהמשפחות שהצטרפו לשירות עם תזרים שלילי, עברו לתזרים חיובי תוך שלושה חודשים בלבד.
תן לי דוגמה לשינוי שאנשים עברו אצלכם?
"יש לנו יותר מ-18 אלף חברים בקהילה, ואחרי שלושה חודשים כולם חוסכים, בממוצע 1,100 שקל בחודש. זה הנתון לגבי משפחה ישראלית ממוצעת, של 4 נפשות. יש לנו חברה בקהילה שהיא אם חד הורית לשני ילדים שמעולם לא היה לה תזרים חיובי, ואחרי כמה חודשים של שימוש באפליקציה התזרים שלה חיובי. עכשיו היא כבר מדברת על עתיד יותר טוב לילדים שלה".
בוא נודה על האמת, לחסוך זה קשה. שלושה חודשים זה טוב ויפה אבל למה שמישהו יתמיד בתהליך שאומר לו כל הזמן לא לקנות דברים?
"ומצד שני, אנשים לא אוהבים להיות במינוס. אנחנו מקבלים דיווחים מהמשתמשים שלנו תחושה של שליטה ונחת רוח. אנחנו גם לא שיפוטיים או אומרים מה לקנות ומה לא. אנחנו נותנים מסגרת ומוטיבציה. אנחנו לא עושים שינויים אגרסיביים, כי אי אפשר להתמיד בהם לאורך זמן ואנחנו כל הזמן חוקרים מודלים של כלכלה התנהגותית כדי להבין איך אפשר לשנות התנהגות בצורה יחסית נוחה.
"למשל, מצאנו שאתגרים קהילתיים מאוד עוזרים - אתגר כמו להביא כל יום אוכל מהבית. אנשים מעלים ומשתפים בפייסבוק את התהליך שלהם, ותחושת ה'ביחדנס' מאוד עוזרת לשנות את המצב, בלי להרגיש ויתור על החיים".
סמט מספר שהם החלו לעשות גם בנצ'מרק בין משקי בית: "אנחנו יודעים להגיד לך כמה את מוציאה בסופר לעומת משפחות בגודל דומה בשכונה שלך, וזה נותן דחיפה קלה לשינוי התנהגותי שהוא נעים. אנחנו יודעים להגיד היום שאם חוסכים 10% מההוצאה בסופר – זה חיסכון שמורגש בכיס אבל לא באוכל. אין הבדל בין סל שעולה 1000 שקל לסל שעולה 900 שקל. זו המלצה שאנחנו שולחים למשתמש ואז הוא יכול להוריד את יעד האוכל ב-10%".
מצפים לרפורמת הבנקאות הפתוחה
דבר נוסף שהאפליקציה מסייעת בו למשתמשים הוא תשלומים: "אנחנו מזהים נקודות כמו סיום של תשלומים, למשל אם רכשת מקרר ב-3,000 שקל בעשרה תשלומים, בסיום התשלום אנחנו ממליצים להעביר עוד 300 שקל בחודש לחיסכון אוטומטי במקום להגדיל את ההוצאה".
סמט: "מצאנו שאתגרים קהילתיים מאוד עוזרים - אתגר כמו להביא כל יום אוכל מהבית. אנשים מעלים ומשתפים בפייסבוק את התהליך שלהם, ותחושת ה'ביחדנס' מאוד עוזרת לשנות את המצב, בלי להרגיש ויתור על החיים"
אני אהיה כנה, ניסיתי את האפליקציה של RiseUp ונטשתי בשלב שבו הבוט ביקש ממני את שם המשתמש והסיסמה שלי לחשבון הבנק.
"זה נכון, אבל בארבע השנים האחרונות עבדנו על חקיקה בצורה מאוד צמודה עם הכנסת ומשרד האוצר ובאמצע יוני תיכנס לתוקף אחת הרפורמות הצרכניות הכי משמעתיות - רפורמת הבנקאות הפתוחה. במסגרת הרפורמה כל צרכן יוכל להחליט מה לעשות עם המידע בחשבון שלו. מיוני, המשתמשים שלנו לא יצטרכו למסור לנו שם משתמש וסיסמה אלא רק לאשר אותנו לקריאה בלבד בחשבון. זה חסם משמעותי שהולך להעלם".
אתם רוצים להתרחב עכשיו לעוד מדינות, אבל בכולן יש רגולציה על המערכת הבנקאית.
"את המסע הזה של ארבע שנות חקיקה עשינו רק בישראל מטעמים ציוניים, כדי להביא ערך אמיתי לאנשים שחיים פה. כשהקמנו את החברה, המטרה שלנו היתה להיות חברת Profit with purpose ובזמנו זה לא היה כל כך מקובל לבחור משימה של שינוי חברתי ולהקים סביבה חברת סטארט אפ אגרסיבית וצומחת. בחו"ל לעומת זאת, אנחנו בוחנים מדינות שבהן התשתית הרגולטורית כבר קיימת, והיא קיימת בין היתר באירופה, אנגליה, קנדה, ניגריה ודרום אפריקה. השוק האירופאי מאוד מעניין אותנו ובעיקר דרום אירופה".
מה ההבדל בין דרום אירופה והצפון. תרבות החיסכון של הציבור?
"ישנה התנהגות צרכנית שונה: צפון אירופה זה שווקים של דביט, ופחות של שימוש בכרטיסי אשראי. בדרום אירופה יש הזדמנות שוק מאוד מעניינת. לגבי חיסכון, יש נתונים שמראים שהאירופאים חוסכים פחות מבעבר, אפילו בגרמניה, שנחשבת שוק מאוד קונסרבטיבי".
אמרת ציונות, לא הגזמת?
"בסוף המוצר שלנו מביא ערך לכל האנשים. אנחנו חיים בתרבות ה-YOLO, ואחרי הקורונה העולם הפך להיות הרבה יותר בזבזני. יש מכה נוספת – הגיג אקונומי, הרבה אנשים הפכו לפרילנסרים ולהם הרבה יותר קשה לשלוט בתזרים. בסוף אנחנו לא נגד צריכה או טיפוח של אורח חיים סגפני. צריך רק לדעת לנהל נכון את הכסף".