כ-50 מיליארד טונות של פחמן נפלטים לאטמוספירה בכל שנה, היעד הגלובלי הוא אמנם להגיע ל"אפס פליטה" עד 2050, אבל הדרך לשם עוד ארוכה וגם כאשר תושג המטרה, נצטרך עדיין להתמודד עם עשרות טונות של פליטות עודפות. טכנולוגיה של לכידת פחמן דו חמצני (CO2) אינה דבר חדש, אבל היא סובלת עדיין מלא מעט מגבלות ואינה נמצאת בשימוש מסחרי בהיקף משמעותי.
את כל זה רוצה לשנות חברה ישראלית קטנה מיוקנעם בשם RepAir Carbon, שהודיעה כעת על גיוס 10 מיליון דולר במסגרת סבב A בהובלת קרן האקלים Extantia Capital ובהשתתפות Ventures ,Shell Ventures ,Equinor Ventures ו-Zero Carbon Capital.
החברה הוקמה ב-2020 על ידי ארבעה יזמים, שלושה ישראלים ומדען אמריקאי, והיא מפתחת טכנולוגיה ללכידת פחמן שאמורה להיות זולה ויעילה משמעותית מהמתחרות ועושה שימוש ב-70% פחות אנרגיה ממערכות DAC קונבנציונליות.
"היום יש בשוק יש שתי גישות מובילות ללכידת פחמן, המבוססות על ספיחתו כנוזל או מוצק כתהליך דו-שלבי ושחרורו באמצעות חימום" מסביר אמיר שיינר מנכ"ל ומייסד שותף ב-RepAir. "בשלב ראשון מעבירים אוויר דרך מדיום שסופח פחמן, ואז הוא משוחרר ומוזרם החוצה באמצעות חימום לטמפרטורה של 100-900 מעלות צלזיוס. התהליכים האלה לא רציפים ודורשים מקור חום שלרוב מגיע מתהליך כימי, לכן יש להם הגבלה מבחינת מיקום והם לא יעילים, הם צורכים הרבה מים ואנרגיה והם לא מודולרים כך שכל פעם מחדש צריך לבנות מתקני ענק. להבדיל, התהליך שלנו הוא אלקטרוכימי.
האוויר מוזרם לתא שבו מתח חשמל ותהליך אלקטרוכימי מעביר בצורה סלקטיבית מולקולות CO2 לצד השני של התא שם מתרחש תהליך הפוך שמזרים אותן החוצה. זה תהליך רציף כי אנחנו עובדים לכיוון אחד כמה שעות ואז הופכים אותו לצד השני. בנוסף, הוא מתרחש בטמפרטורת הסביבה ומונע מאנרגיית חשמל ממקורות מתחדשים", הוא מוסיף.
אמיר שיינר, מנכ"ל RepAir: "מי שמובילות היום את התחום הן חברות הטק הגדולות שהציבו לעצמן יעדים הרבה יותר שאפתניים מהיעד הבינלאומי של בלימת ההתחממות במעלה וחצי. במיקרוסופט למשל הכריזו על נט זירו עד 2030 וזה אומר שהם צריכים לבצע מהלכים הרבה יותר אגרסיביים"
שיינר מוסיף שלחברה יש היום אבטיפוס בתנאי מעבדה והיא עובדת על הגדלת התא ושיפור הטכנולוגיה. המטרה היא להגיע לתאים בגודל של כ-80X80 ס"מ שאפשר יהיה להערים זה על גבי זה ולהציב בכל מקום בעולם. היתרון של השיטה המודולרית הוא שאפשר לחסוך כך תכנון ובניה של מתחמי ענק מורכבים והטכנולוגיה עצמה יכולה לעשות שימוש באוויר מכל פינה בגלובס ולא דורשת מיקום בסמוך למקור הפליטה ושינוע של התוצר אחר כך.
פועלים למען לכידת הפחמן מהאטמוספירה
היום הפחמן שנלכד נטמן בשכבות עמוקות של האדמה מופנה למחזור ולייצור חומרים כמו דלק מטוסים סינטטי. שיינר מסביר כי את המתקן שלהם ניתן יהיה למקם בסמוך למטמנה או למפעל המייצר ולחסוך עלויות שינוע שלו. בגלל ש-CO2 נמצא באוויר בריכוזים קטנים יחסית לא ניתן לברוח ממתקנים גדולים יחסית שכן כמות האוויר חייבת להיות משמעותית, אבל בניה מודולרית תאפשר לבנות אותם בהדרגה.
"מי שמובילות היום את התחום הן חברות הטק הגדולות שהציבו לעצמן יעדים הרבה יותר שאפתניים מהיעד הבינלאומי של בלימת ההתחממות במעלה וחצי. מיקרוסופט למשל הכריזו על נט זירו עד 2030 וזה אומר שהם צריכים לבצע מהלכים הרבה יותר אגרסיביים. אנחנו נציע לחברות כאלה 'קרבון קרדיט' ממתקנים שנקים".
ל-RepAir הוא אומר, יש כבר היום הסכם עם יוזמה כזו ששותפות בה ענקיות כמו סטרייק, גוגל, מטא ואחרות שחוברות לסטארט אפים בתחום בשלב מוקדם ורוכשים מהם את הטכנולוגיה על מנת לסייע להם. היעד הוא להגיע לייצור מסחרי בשנת 2025.
המשקיעים שלכם בסבב הן קרנות אימפקט אבל גם חברות אנרגיה מסורתיות.
"מי שהובילה את הסבב היא קרן אקלים מברלין, אליה הצטרפו שתי חברות אנרגיה גדולות וקרן אקלים נוספת מבריטניה וכל המשקיעים הקודמים הם משקיעי אימפקט. אם אנחנו רוצים להיות פרגמטיים, מכיוון שמדובר באתגר גדול מאוד, חברות האנרגיה נמצאות בפוזיציה הטובה ביותר ועם הידע, הכסף והתשתיות להקים פרויקטים מהסוג הזה והם מתעסקים בהחדרה לבטן האדמה כבר הרבה מאוד זמן. אנחנו רואים בהם שותפים אסטרטגיים תחת ההבנה שהם יובילו את התהליך ולא ישתמשו בהשקעות כאלה כמיסוך".
אין לכם כרגע בכלל משקיעים ישראלים, זה בגלל שקשה יותר לגייס כאן לתחום שאתם נמצאים בו?
"היה קשה מאוד לפני שנה אבל היום הרבה פחות. יש התעוררות מאוד רצינית בארץ בנושא. היה לנו חשוב מאוד להכניס לסבב משקיעים שיוכלו לעזור לנו אסטרטגית ולקדם אותנו ובישראל התחום הזה פחות מפותח לכן לקחנו משקיעים גלובליים עם קשרים וידע. אבל אני רואה את הפער מצטמצם אפילו בחצי שנה האחרונה בקצב מסחרר ובסבב הבא אני בטוח שזה יהיה רלוונטי לנו לקחת משקיע מקומי".
אתם ממוקמים ליד יקנעם, איך זה לגייס כוח אדם לחברת הייטק באזור הזה?
"אנחנו יושבים בפארק התעשייה מבוא כרמל, מקום יפה וחדש קרוב לחיפה ולטכניון ורוב האנשים הם מהאזור ובוגרי הטכניון. הפיתוח שלנו הוא מולטידיסיפלינרי ודורש כוח אדם בתחומים שונים כמו כימיה, מכניקה בקרה, חשמל וכו. באזור חיפה יש היצע מצוין של אנשים מהתחומים האלה, דווקא כשזה מגיע לתחומים כמו שיווק נצטרך כנראה לגייס אנשים מאזור המרכז שיעבדו בצורה היברידית. אבל הצלחנו לגייס בתקופה קצרה צוות סופר איכותי וגם היום אנחנו מקבלים מועמדים מצוינים".